׳דינא יתב וספרין פתיחו׳ - כשרבים הרשעים עולים עד מקום שספריהם נפתחים
ויצא · אם יהיה אלהים עמדי · מאמר 12 · פיסקה 5 · דף קנא ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּחַיָּיבִין סַגִּיאִין בְּעַלְמָא, אִינוּן סָלְקִין, עַד הַהוּא אֲתַר דְּסִפְרֵי דְּחַיָּיבַיָא אִתְפַּתְּחוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳דִּינָא יְתִיב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ׳ (דניאל ז, י), וְהַהוּא סֵפֶר (דִּינָא עֲלָהּ קַיְימָא), (נ"א: לְעֵילָא מֵרֵישֵׁיהּ דְּדָוִד אִיהוּ) בְּגִינֵי כָּךְ, ׳דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנִּי׳, וְעַל דָּא ׳פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳.
תרגום
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּים הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, הֵם עוֹלִים עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁסִּפְרֵי הָרְשָׁעִים נִפְתְּחוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳דִּינָא׳ (בֵּית דִּין) ׳יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ׳ (דניאל ז, י), וְאוֹתוֹ סֵפֶר (הַדִּין עוֹמֵד עָלֶיהָ), (נ"א: לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל דָּוִד הוּא) מִשּׁוּם כָּךְ, ׳דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי׳, וְעַל כֵּן ׳פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דחייבין סגיאין בעלמא, אינון סלקין, עד ההוא אתר דספרי דחייביא אתפתחו, כמה דאת אמר, ׳דינא יתיב וספרין פתיחו׳ (דניאל ז, י), וההוא ספר (דינא עלה קיימא), (נ"א: לעילא מרישיה דדוד איהו) בגיני כך, ׳דברי עונות גברו מני׳, ועל דא ׳פשעינו אתה תכפרם׳.
התרגום: בא ראה, בשעה שרבים הרשעים בעולם, הם עולים עד אותו מקום שספרי הרשעים נפתחו, כמו שנאמר ׳דינא׳ (בית דין) ׳יתב וספרין פתיחו׳ (דניאל ז, י), ואותו ספר (הדין עומד עליה), (נ"א: למעלה מראשו של דוד הוא) משום כך, ׳דברי עונת גברו מני׳, ועל כן ׳פשעינו אתה תכפרם׳.
מן המפרשים
אור החמה: וספרי דחייביא משמע רבים ובגמ' פי' ג' ספרים והא' לבד של רשעים ועוד באלו הכא תכפרם ואלו התם נחתמים למיתה לכך נראה שאין ספרים אלו אותם הספרים שאלו הספרים הם ספרי המעשה ומיני העבירות רבים ולכל א' וא' ספר בפני עצמו כאו' וכל מעשיך…
הסולם: תא חזי, בשעתא דחייבין וכו': בוא וראה, בשעה שיש הרבה רשעים בעולם, הם עולים עד אותו המקום שספרי רשעים נפתחים. שהוא הנוקבא דז"א הנקראת ספר, כמו שאתה אומר, דינא יתיב וספרין פתיחו. ואז, וההוא ספר שהוא הנוקבא הדין עומד עליו. כלומר,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: