ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 12: אם יהיה אלהים עמדי › פיסקה 4 (קנא ע"א)

׳דברי עונות גברו מני׳ - דוד ביקש על עצמו, ועל הרשעים שחטאיהם גברו ממנו

ויצא · אם יהיה אלהים עמדי · מאמר 12 · פיסקה 4 · דף קנא ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳ (תהלים סה, ד). הַא קְרָא קַשְׁיָא, דְּלָאו סוֹפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, וְלָאו רֵישֵׁיהּ סוֹפֵיהּ. אֶלָּא דָּוִד בָּעָא עַל גַּרְמֵיהּ, וּלְבָתַר בַּעְיָא עַל כֹּלָּא. ׳דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת גָּבְרוּ מֶנִּי׳ (תהלים סה, ד). אָמַר דָּוִד, אֲנָא יָדַעְנָא בְּגַרְמַי דְּחַבְנָא, אֲבָל כַּמָּה חַיָּיבִין אִינוּן בְּעַלְמָא, דְּאִתְגַּבְּרוּ חוֹבַיְיהוּ עֲלַיְיהוּ יַתִּיר מִנִּי. הוֹאִיל וְכֵן, לִי וּלְהוֹן, ׳פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳.

תרגום

רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳ (תהלים סה, ד). הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה, שֶׁאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ וְאֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ. אֶלָּא דָּוִד בִּקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ עַל הַכֹּל. ׳דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי׳ (תהלים סה, ד). אָמַר דָּוִד, אֲנִי יָדַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁחָטָאתִי, אֲבָל כַּמָּה רְשָׁעִים הֵם בָּעוֹלָם שֶׁהִתְגַּבְּרוּ חֲטָאֵיהֶם עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִמֶּנִּי. הוֹאִיל וְכֵן, לִי וְלָהֶם, ׳פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חייא פתח ואמר, ׳דברי עונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם׳ (תהלים סה, ד). הא קרא קשיא, דלאו סופיה רישיה, ולאו רישיה סופיה. אלא דוד בעא על גרמיה, ולבתר בעיא על כלא. ׳דברי עונות גברו מני׳ (תהלים סה, ד). אמר דוד, אנא ידענא בגרמי דחבנא, אבל כמה חייבין אינון בעלמא, דאתגברו חובייהו עלייהו יתיר מני. הואיל וכן, לי ולהון, ׳פשעינו אתה תכפרם׳.

התרגום: רבי חייא פתח ואמר, ׳דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם׳ (תהלים סה, ד). הפסוק הזה קשה, שאין סופו ראשו ואין ראשו סופו. אלא דוד בקש על עצמו, ואחר כך בקש על הכל. ׳דברי עונת גברו מני׳ (תהלים סה, ד). אמר דוד, אני ידעתי בעצמי שחטאתי, אבל כמה רשעים הם בעולם שהתגברו חטאיהם עליהם יותר ממני. הואיל וכן, לי ולהם, ׳פשעינו אתה תכפרם׳.

מן המפרשים

כתם פז: רבי חייא פתח ואמר דברי עונות גברו מני וכו' יקדים הקדמה זו להודיע כי הצדיקים אין להם בטחון בעה"ז כי הם מתיראים שמא יגרום החטא. ויבאר הקושי הנראה בכתוב כי התחיל בלשון יחיד באמרו דברי עונות גברו מני וסיים בלשון רבים באמרו פשעינו…

אור החמה: ר' חייא פתח וגו' דלאו סופיה רישי' וגו' בתרתי הא' מני יחיד פשענו רבים. והב' גברו תכפרם וכי מפני שגברו יכפרם לכך פי' דברי עונות הרשעים האחרים גברו על עונותי וכיון שיש אחרים גדולים ממני ראוי שתכפרני בכללם ועל עצמו בעא ראשו' באמרו…

אור יקר: ולבתר בעא על כולא באמר׳ פשעינו לי ולהם. עד ההיא היא הגבורה, וספרי דחייביא משמע רבים, ובגט׳ ג׳ ספרים והא׳ לבד של רשעים, ועוד דאלו הכא תכפרם ואלו התם נחתמין למיתה, לכך נראה שאין ספרים אלו אותם הספרים שאלו הספרים הם ספרי המעשה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: