ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 12: אם יהיה אלהים עמדי › פיסקה 2 (קנ ע"ב)

׳והיה ה' לי לאלהים׳ - ישראל נוטל מן המקור וממשיך לאלהים, כשישוב בשלום

ויצא · אם יהיה אלהים עמדי · מאמר 12 · פיסקה 2 · דף קנ ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, יִשְׂרָאֵל דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, כֹּלָּא נָטִיל הוּא בְּקַדְמִיתָא מִמְּקוֹרָא דְּכֹלָּא, וּלְבָתַר דְּיִמְטֵי לֵיהּ, מִנֵּיהּ, נָגִיד וְאַמְשִׁיךְ לְהַאי אֲתַר, מַשְׁמַע דִּכְתִיב, ׳וְהָיָה יהו"ה לִי׳ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר כֹּלָּא לֵאלֹהִים. כְּמָה דְּאֱלֹהִים, יְהֵא נָטִיר וְעָבִיד לִי, כָּל אִלֵּין טָבָאן, אוּף אֲנָא אֱהֵא מָשִׁיךְ לֵיהּ מֵאֲתַר דִּילִי כָּל אִינוּן בִּרְכָאן, וְיִתְחַבַּר קִשְׁרָא דְּכֹלָּא בֵּיהּ. אֵימָתַי. ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (בראשית כח, כא), כַּד אֱהֵא יָתִיב בְּדַרְגָּא דִילִי, וְאֱהֵא יָתִיב בְּדַרְגָּא דְּשָׁלוֹם לְתַקְּנָא ׳בֵּית אָבִי׳, ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם׳ דַּיְיקָא, כְּדֵין ׳וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים׳.

תרגום

בֹּא רְאֵה, יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע, הַכֹּל הוּא נוֹטֵל בָּרִאשׁוֹנָה מֵהַמָּקוֹר שֶׁל הַכֹּל, וְאַחַר שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו, מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵעַ וּמַמְשִׁיךְ לַמָּקוֹם הַזֶּה, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה יהו"ה לִי׳ בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר הַכֹּל לֵאלֹהִים. כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים יִהְיֶה שׁוֹמֵר וְעוֹשֶׂה לִי כָּל אוֹתָן הַטּוֹבוֹת, אַף אֲנִי אֶהְיֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי כָּל אוֹתָן הַבְּרָכוֹת, וְיִתְחַבֵּר בּוֹ הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַכֹּל. מָתַי? ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי׳ (בראשית כח, כא) - כְּשֶׁאֶהְיֶה יוֹשֵׁב בַּדַּרְגָּה שֶׁלִּי, וְאֶהְיֶה יוֹשֵׁב בַּדַּרְגָּה שֶׁל שָׁלוֹם לְתַקֵּן אֶת ׳בֵּית אָבִי׳, ׳וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם׳ דַּוְקָא, אָז ׳וְהָיָה יהו"ה לִי לֵאלֹהִים׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, ישראל דאיהו באמצעיתא, כלא נטיל הוא בקדמיתא ממקורא דכלא, ולבתר דימטי ליה, מניה, נגיד ואמשיך להאי אתר, משמע דכתיב, ׳והיה יהו"ה לי׳ בקדמיתא, ולבתר כלא לאלהים. כמה דאלהים, יהא נטיר ועביד לי, כל אלין טבאן, אוף אנא אהא משיך ליה מאתר דילי כל אינון ברכאן, ויתחבר קשרא דכלא ביה. אימתי. ׳ושבתי בשלום אל בית אבי׳ (בראשית כח, כא), כד אהא יתיב בדרגא דילי, ואהא יתיב בדרגא דשלום לתקנא ׳בית אבי׳, ׳ושבתי בשלום׳ דייקא, כדין ׳והיה יהו"ה לי לאלהים׳.

התרגום: בא ראה, ישראל שהוא באמצע, הכל הוא נוטל בראשונה מהמקור של הכל, ואחר שיגיע אליו, ממנו שופע וממשיך למקום הזה, משמע שכתוב ׳והיה יהו"ה לי׳ בראשונה, ואחר הכל לאלהים. כמו שאלהים יהיה שומר ועושה לי כל אותן הטובות, אף אני אהיה מושך לו מהמקום שלי כל אותן הברכות, ויתחבר בו הקשר של הכל. מתי? ׳ושבתי בשלום אל בית אבי׳ (בראשית כח, כא) - כשאהיה יושב בדרגה שלי, ואהיה יושב בדרגה של שלום לתקן את ׳בית אבי׳, ׳ושבתי בשלום׳ דוקא, אז ׳והיה יהו"ה לי לאלהים׳.

מן המפרשים

אור החמה: והיה ה' לי לאלדי"ם אנא אהא משיך וגו' היינו אומרו והיה ה' לי לאלדי"ם פי' והיה ה' בינה נקראת והיה דהיינו נחלא יהו"ד חכמה דהיינו מבועא דנחלא וכן פי' הרשב"י בתיקונים בפסוק והיה ה' למלך על כל הארץ. ועביד לי כל אינון טבאן דהיינו מה…

אור יקר: דאלהים יהא נטיר לי, שלא אשתקע בחוצה בטיט היון, ולא אשתכר ביין נסך כמו שעשה נח ואדם, אלא.

רמ"א: בשלום. עיין לעיל פרשת בראשית ג ע"ב (עי' טו:) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: