ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 12: אם יהיה אלהים עמדי › פיסקה 10 (קנא ע"א)

׳קרית מלך רב׳ - בית אלהים צד הדין הקשה, והעולם העליון הוא מלך רב

ויצא · אם יהיה אלהים עמדי · מאמר 12 · פיסקה 10 · דף קנא ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, יוֹבְלָא, אַף עַל גַּב דְּדִינִין (נָפְקִין) מִתְעָרִין מִינָהּ, וְכֻלְּהוּ רַחֲמֵי (וְדִינִין), כָּל חֵידוּ מִינָהּ נָפְקִין, וְהוּא חֶדְוָותָא (ס"א: וְהוּא חִירוּתָא) דְכֹלָּא. אֶלָּא ׳בֵּית אֱלֹהִים׳, סִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא. אִי לְטַב, בְּסִטְרָא (דְּיוֹבְלָא) דִשְׂמָאלָא, אִתְעַר בֵּיהּ רְחִימוּתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). אִי לְבִישׁ, בְּסִטְרָא דִשְׂמָאלָא, אִתְעַר בֵּיהּ דִּינָא קַשְׁיָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׳ (ירמיה א, יד), וַדַּאי ׳בֵּית אֱלֹהִים׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳בֵּית אֱלֹהִים׳ הַיְינוּ דִכְתִיב, ׳קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהלים מח, ג). אִית מֶלֶךְ סְתָם, וְאִית ׳מֶלֶךְ רָב׳. וַדַּאי עַלְמָא עִלָּאָה, ׳מֶלֶךְ רָב׳ אִיהוּ, וְדָא הוּא ׳קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (שם).

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַיּוֹבֵל, אַף עַל גַּב שֶׁהַדִּינִים (יוֹצְאִים) מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּה וְכֻלָּם רַחֲמִים (וְדִינִים), כָּל הַשְּׂמָחוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה, וְהוּא שִׂמְחַת (ס"א: וְהוּא חֵרוּת) הַכֹּל. אֶלָּא ׳בֵּית אֱלֹהִים׳ - הַצַּד שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה. אִם לְטוֹב, בְּצַד (הַיּוֹבֵל) הַשְּׂמֹאל מִתְעוֹרֶרֶת בּוֹ אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו). אִם לְרַע, בְּצַד הַשְּׂמֹאל מִתְעוֹרֵר בּוֹ דִּין קָשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׳ (ירמיה א, יד) - וַדַּאי ׳בֵּית אֱלֹהִים׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳בֵּית אֱלֹהִים׳, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (תהלים מח, ג) - יֵשׁ מֶלֶךְ סְתָם וְיֵשׁ ׳מֶלֶךְ רָב׳. וַדַּאי שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא ׳מֶלֶךְ רָב׳, וְזוֹהִי ׳קִרְיַת מֶלֶךְ רָב׳ (שם).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, יובלא, אף על גב דדינין (נפקין) מתערין מינה, וכלהו רחמי (ודינין), כל חידו מינה נפקין, והוא חדוותא (ס"א: והוא חירותא) דכלא. אלא ׳בית אלהים׳, סטרא דדינא קשיא. אי לטב, בסטרא (דיובלא) דשמאלא, אתער ביה רחימותא, כמה דאת אמר, ׳שמאלו תחת לראשי׳ (שיר השירים ב, ו). אי לביש, בסטרא דשמאלא, אתער ביה דינא קשיא, כמה דאת אמר, ׳מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ׳ (ירמיה א, יד), ודאי ׳בית אלהים׳. רבי שמעון אמר, ׳בית אלהים׳ היינו דכתיב, ׳קרית מלך רב׳ (תהלים מח, ג). אית מלך סתם, ואית ׳מלך רב׳. ודאי עלמא עלאה, ׳מלך רב׳ איהו, ודא הוא ׳קרית מלך רב׳ (שם).

התרגום: אמר רבי אלעזר, היובל, אף על גב שהדינים (יוצאים) מתעוררים ממנה וכלם רחמים (ודינים), כל השמחות יוצאות ממנה, והוא שמחת (ס"א: והוא חרות) הכל. אלא ׳בית אלהים׳ - הצד של הדין הקשה. אם לטוב, בצד (היובל) השמאל מתעוררת בו אהבה, כמו שנאמר ׳שמאלו תחת לראשי׳ (שיר השירים ב, ו). אם לרע, בצד השמאל מתעורר בו דין קשה, כמו שנאמר ׳מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ׳ (ירמיה א, יד) - ודאי ׳בית אלהים׳. רבי שמעון אמר, ׳בית אלהים׳, הינו שכתוב ׳קרית מלך רב׳ (תהלים מח, ג) - יש מלך סתם ויש ׳מלך רב׳. ודאי שהעולם העליון הוא ׳מלך רב׳, וזוהי ׳קרית מלך רב׳ (שם).

מן המפרשים

כתם פז: אמר רבי אלעזר יובלא אע"ג דדינין נפקין מיניה וכו' חלק על רבי אבא שעשה מדת הדין אל היובל והנה הוא רחמים ואמר כי אעפ"י שמהבינה יצא הדין והוא הגבורה כלהו רחמים ודינין כסוד יְהֶוִה הנקוד בנקודת אלהים הנה הדין בה בכח וכל חדו מינה…

מקדש מלך: אלא בית אלהים סטרא דדינא קשייא אי וכו' פי' רבי אלעזר ס"ל בית אלהים בית גבורה שנקרא אלהים אבל יש בו ב' אופנים כשמעשה התחתונים טובים אזי אלהים הנזכר שהם הגבורות יהיו מתוקים: וכשאין מעשיהם מתוקנים אזי יהיו הגבורות קשים בלי מיתוק.…

אור יקר: שמאלו תחת לראשי, ומפני היות מדת המערב בצפון דהיינו גבורה תתאה דאתי מגבורה עילאה, משום הכי קאמר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: