ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 1: וזרח השמש ובא השמש › פיסקה 8 (קמז ע"ב)

׳וילך חרנה׳ - משנת השמיטה לשנת הערלה, ובבית אל ׳ויפגע במקום׳, מקומו של השמש שבא להאיר לו

ויצא · וזרח השמש ובא השמש · מאמר 1 · פיסקה 8 · דף קמז ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כח, י), דָּא מַעֲרָב, שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳, דָּא שְׁנַת עָרְלָה, בְּגִין דְּנָפַק מֵרְשׁוּ קַדִּישָׁא לִרְשׁוּ אָחֳרָא, דַּהֲוָה עָרִיק מֵאֲחוּי, כְּמָה דְאִתְּמָר. וְכַד מָטָא לְבֵית אֵל, דְּאִיהוּ בִּרְשׁוּ קַדִּישָׁא, מַה כְּתִיב. ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם׳ (בראשית כח, יא). מַאן מָקוֹם. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, דָּא הוּא מְקוֹמוֹ דְּקָאֲמָרָן, דִּכְתִיב ׳וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף (זוֹרֵחַ הוּא שָׁם)׳ (קהלת א, ה). ׳וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא). כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳, דְּהָא בְּגִין לְאַנְהָרָא לֵיהּ קָאַתְיָא.

תרגום

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כח, י) - זֶה הַמַּעֲרָב, שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ - זוֹ שְׁנַת הָעָרְלָה, מִשּׁוּם שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה לִרְשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מֵאָחִיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵית אֵל, שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, מַה כָּתוּב? ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם׳ (בראשית כח, יא). מִי הַמָּקוֹם? רַבִּי חִיָּיא אָמַר, זֶהוּ מְקוֹמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף (זוֹרֵחַ הוּא שָׁם)׳ (קהלת א, ה). ׳וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ - שֶׁהֲרֵי הוּא בָּא כְּדֵי לְהָאִיר לוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי שמעון אמר, ׳ויצא יעקב מבאר שבע׳ (בראשית כח, י), דא מערב, שנת השמטה. ׳וילך חרנה׳, דא שנת ערלה, בגין דנפק מרשו קדישא לרשו אחרא, דהוה עריק מאחוי, כמה דאתמר. וכד מטא לבית אל, דאיהו ברשו קדישא, מה כתיב. ׳ויפגע במקום׳ (בראשית כח, יא). מאן מקום. רבי חייא אמר, דא הוא מקומו דקאמרן, דכתיב ׳ואל מקומו שואף (זורח הוא שם)׳ (קהלת א, ה). ׳וילן שם כי בא השמש׳ (בראשית כח, יא). כמה דאת אמר ׳שואף זורח הוא שם׳, דהא בגין לאנהרא ליה קאתיא.

התרגום: רבי שמעון אמר, ׳ויצא יעקב מבאר שבע׳ (בראשית כח, י) - זה המערב, שנת השמטה. ׳וילך חרנה׳ - זו שנת הערלה, משום שיצא מרשות הקדשה לרשות אחרת, שהיה בורח מאחיו, כמו שנתבאר. וכאשר הגיע לבית אל, שהוא ברשות הקדשה, מה כתוב? ׳ויפגע במקום׳ (בראשית כח, יא). מי המקום? רבי חייא אמר, זהו מקומו שאמרנו, שכתוב ׳ואל מקומו שואף (זורח הוא שם)׳ (קהלת א, ה). ׳וילן שם כי בא השמש׳ (בראשית כח, יא). כמו שנאמר ׳שואף זורח הוא שם׳ - שהרי הוא בא כדי להאיר לו.

מן המפרשים

אור החמה: וילך חרנה דאמרת שהיא בערך הדין לא היא אלא ממש בקליפות דא שנת ערלה. ומאי דקש' לך צאתו בגין דנפק מרשו קדישא לרשו אחרא כי מציאות הפשט יוכיח הענין שכך היה שיצא מא"י לחוצה ואין לתמוה על זה על יעקב מפני שהיה מוכרח דהוה עריק מקמי…

אור יקר: לרשו אחרא דהוה עריק כדפי׳. עוד קשה לפי׳ ר׳ יוסי דבתר דכתיב וילך חרנה מאי ויפגע במקום, ובשלמא לר׳ חייא ניחא דהיינו חרנה היינו בית אל כדפי׳, לזה אמר.

רמ"א: רבי שמעון אמר כו'. פירש ר"ש בענין אחר ממה שפירש ר' אלעזר, כי ר"א פי' 'באר שבע' היא הבינה ו'חרנה' היא עט', ולר"ש 'באר שבע' היא עט' ו'חרנה' הם כחות אחרונות:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: