וזרח השמש ובא השמש
׳וזרח השמש ובא השמש׳ - זריחה בבאר שבע ושקיעה בהליכה לחרן
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם (קהלת א, ה), הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ - זֶה יַעֲקֹב, כְּשֶׁהָיָה בִּבְאֵר שָׁבַע. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ - כְּשֶׁהָלַךְ לְחָרָן, שֶׁכָּתוּב וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ (בראשית כח, יא). וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ - שֶׁכָּתוּב וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא.
בלשון הזוהר
׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ (בראשית כח, י). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ (קהלת א, ה), הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ׳ דָּא יַעֲקֹב, כַּד הֲוָה ׳בִּבְאֵר שָׁבַע׳. ׳וּבָא הַשָּׁמֶשׁ׳, כַּד אֲזַל לְחָרָן, דִּכְתִיב, ׳וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא). ׳וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ׳, דִּכְתִיב ׳וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳.
׳הולך אל דרום וסובב אל צפון׳ - מסע השמש ממזרח למערב הוא מסע יעקב
וּבֹא וּרְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם, מַסְעוֹתָיו הֵם בִּשְׁנֵי צְדָדִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן (קהלת א, ו), מִשּׁוּם שֶׁזֶּה יָמִין וְזֶה שְׂמֹאל. (וּמִשּׁוּם) וְשׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא כָּל יוֹם מִצַּד הַמִּזְרָח, וְהוֹלֵךְ לְצַד הַדָּרוֹם (נ"א: שֶׁל מַעֲרָב), וְאַחַר כָּךְ לְצַד הַצָּפוֹן, וּמִצַּד הַצָּפוֹן לְצַד הַמַּעֲרָב, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ מִתְכַּנֵּס, וְהוֹלֵךְ לְצַד מַעֲרָב. יוֹצֵא מִמִּזְרָח, שֶׁכָּתוּב וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע (בראשית כח, י). וְהוֹלֵךְ לַמַּעֲרָב, שֶׁכָּתוּב וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, שִׁמְשָׁא אַף עַל גַּב דְּנָהִיר לְכָל עַלְמָא, מַטְלָנוֹי בִּתְרֵין סִטְרִין אִינוּן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן׳ (קהלת א, ו), בְּגִין דְּדָא יָמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. (וּבְגִין) וְנָגִיד וְנָפִיק כָּל יוֹמָא מִסִּטְרָא דְּמִזְרָח, וְאָזִיל לְסִטְרָא דְּדָרוֹם (נ"א: דְּמַעֲרָב), וּלְבָתַר לְסִטְרָא דְּצָפוֹן, וּמִסִּטְרָא דְּצָפוֹן לְסִטְרָא דְּמַעֲרָב, וּכְדֵין שִׁמְשָׁא אִתְכְּנִישׁ, וְאָזִיל לְגַבֵּי מַעֲרָב. נָפִיק מִמִּזְרָח, דִּכְתִיב ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כח, י). וְאָזִיל לְמַעֲרָב, דִּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳.
׳ויצא יעקב מבאר שבע׳ - יציאה מכלל ארץ ישראל לרשות אחרת
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, יוֹצֵא מִכְּלַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע (בראשית כח, י). וְהָלַךְ לִרְשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁכָּתוּב וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
בלשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, נָפִיק מִכְּלָלָא דְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כח, י). וַאֲזַל לִרְשׁוּ אָחֳרָא, דִּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳.
׳וילך חרנה׳ - בגלות נסע האור מבאר שבע אל חרון אף, הארץ של רשות אחרת
רַבִּי יוֹסֵי מְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בַּגָּלוּת, בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה יוֹרֵד אוֹר מִן הָעֹמֶק הָעֶלְיוֹן, וְיַעֲקֹב הָיָה נוֹטֵל אוֹתוֹ וְהוֹלֵךְ לִבְאֵר שָׁבַע, הַבְּאֵר שֶׁחֲפָרוּהָ שָׂרִים (במדבר כא, יח), שֶׁהָיָה מֵאִיר מִשָּׁם, וְהִשְׁלִים אוֹתָהּ הַבְּאֵר בְּכָל הַשְּׁלֵמוּת. וּבִימֵי הַגָּלוּת, נָסַע מִבְּאֵר שָׁבַע הַזּוֹ, וְהָלַךְ לְחָרָנָה, שֶׁכָּתוּב וַיֵּלֶךְ חָרָנָה - כְּלוֹמַר חֲרוֹן אַף. וּמַה הוּא חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל הקב"ה? הַדַּרְגָּה הָרָעָה, הָאָרֶץ שֶׁל רְשׁוּת אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
רַבִּי יוֹסֵי מוֹקֵי הַאי קְרָא בְּגָלוּתָא, בְּקַדְמִיתָא הֲוָה נָחִית נְהִירוּ מֵעוּמְקָא עִלָּאָה, וְיַעֲקֹב הֲוָה נָטִיל לֵיהּ וְאָזִיל לְגַבֵּי בְּאֵר שָׁבַע, בְּאֵר דַּחֲפָרוּהָ שָׂרִים (במדבר כא, יח), דַּהֲוָה נָהִיר מִתַּמָּן, וְאַשְׁלִים לְהַהוּא בְּאֵר בְּכָל שְׁלִימוּ. וּבְיוֹמֵי דְּגָלוּתָא, נָטִיל מֵהַאי בְּאֵר שָׁבַע, וְאָזִיל לְגַבֵּי חָרָנָה, דִּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳, כְּלוֹמַר חֲרוֹן אַף. וּמַאי הִיא ׳חֲרוֹן אַפּוֹ׳ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דַּרְגָּא בִּישָׁא, אַרְעָא דִּרְשׁוּ אָחֳרָא.
׳ואל מקומו שואף זורח׳ - המערב כסא השמש, ונוטל אליו את כל האורות
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּשֶׁהוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ לְמַעֲרָב, הַמַּעֲרָב הַזֶּה נִקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הַכִּסֵּא שֶׁלּוֹ, מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם (קהלת א, ה) - שֶׁהוֹלֵךְ אֵלָיו לְהָאִיר עָלָיו, וְנוֹטֵל אֶת כָּל הָאוֹרוֹת וְכוֹנֵס אוֹתָם אֵלָיו.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כַּד אָזִיל שִׁמְשָׁא לְמַעֲרָב, הַאי מַעֲרָב אִקְרֵי מְקוֹמוֹ דְּשִׁמְשָׁא, כֻּרְסְיָיא דִילֵיהּ, אֲתַר דְּשַׁרְיָא עֲלֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ (קהלת א, ה), דְּאָזִיל לְגַבֵּיהּ לְאַנְהָרָא עֲלֵיהּ, וְנָטִיל כָּל נְהוֹרִין וְכָנִישׁ לוֹן לְגַבֵּיהּ.
תפילין של הקב"ה - נטילת כתרי האב והאם העליונים
וְהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ שהקב"ה מֵנִיחַ תְּפִלִּין, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹטֵל אֶת כָּל הַכְּתָרִים הָעֶלְיוֹנִים, וּמִי הֵם? הַסּוֹד שֶׁל הָאָב הָעֶלְיוֹן וְסוֹד הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה. וְהֵם הַתְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, כֹּהֵן גָּדוֹל נוֹטֵל בָּרֹאשׁ. וְאַחַר שֶׁנּוֹטֵל הָאָב וְהָאֵם, נוֹטֵל הַיָּמִין וְהַשְּׂמֹאל, וְנִמְצָא (שהקב"ה) שֶׁנּוֹטֵל הַכֹּל.
בלשון הזוהר
וְהַיְינוּ כְּמָה דְתָנִינָן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲנַח תְּפִלֵּי, בְּגִין דְּנָטִיל כָּל כִּתְרִין עִלָּאִין, וּמַאן נִינְהוּ. רָזָא דְאַבָּא עִלָּאָה, וְרָזָא דְּאִמָּא עִלָּאָה. וְאִינוּן תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, כְּמָה דְתָנִינָן, כֹּהֵן גָּדוֹל נוֹטֵל בָּרֹאשׁ. וּלְבָתַר דְּנָטִיל אַבָּא וְאִמָּא, נָטִיל יָמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִשְׁתַּכַּח (דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא) דְּנָטִיל כֹּלָּא.
׳באר שבע׳ ו׳באר׳ - היובל והשמיטה, והשמש אינו מאיר אלא מן היובל
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל נוֹטֵל הַכֹּל, וּכְשֶׁנִּמְשֶׁכֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, נוֹטֶלֶת גַּם כֵּן הַכֹּל, עוֹלַם הַזָּכָר שֶׁל הקב"ה, וְכֵן עוֹלַם הַנּוּקְבָּא שֶׁל הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁיּוֹצְאִים כָּל הָאוֹרוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ גַּם נוֹטֵל הַכֹּל הָעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁהֲרֵי זֶה כְּמוֹ זֶה, וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּאֵר שָׁבַע - זֶה הַיּוֹבֵל, בְּאֵר (שֶׁבַע) - זוֹ הִיא הַשְּׁמִטָּה. (שֶׁהֲרֵי זֶה כְּמוֹ זֶה) (הַכֹּל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) וְהַשֶּׁמֶשׁ (הַזֶּה) אֵינוֹ מֵאִיר אֶלָּא מִן הַיּוֹבֵל, (ס"א: וְהוּא נוֹטֵל כָּל הָאוֹרוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַשְּׁמִטָּה) וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, י) - זֶה הַמַּעֲרָב שֶׁהִיא הַשְּׁמִטָּה.
בלשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל נָטִיל כֹּלָּא, וְכַד אִתְמַשְּׁכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְעֵילָא, נָטְלָא אוּף הָכִי כֹּלָּא, עַלְמָא דִּדְכוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֵן עַלְמָא דְּנוּקְבָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּנָפְקֵי כָּל נְהוֹרִין מֵהַאי עַלְמָא, הָכִי נָמֵי נָטִיל כֹּלָּא הַאי עַלְמָא. דְּהָא דָּא כְּגַוְונָא דָא, וּבְגִין כָּךְ ׳בְּאֵר שָׁבַע׳ דָּא יוֹבְלָא, ׳בְּאֵר (שֶׁבַע)׳ דָּא אִיהִי שְׁמִטָּה. (דְּהָא דָּא כְּגַוְונָא דָא) (כֹּלָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא) וְשִׁמְשָׁא (דָּא) לָא נָהִיר אֶלָּא מִיּוֹבְלָא, (ס"א: וְאִיהוּ נָטִיל כָּל נְהוֹרִין וְיָהִיב לְגוֹ שְׁמִטָּה) וּבְגִין כָּךְ ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ (בראשית כח, י), דָּא מַעֲרָב דְּאִיהִי שְׁמִטָּה.
׳וילך חרנה׳ - משנת השמיטה לשנת הערלה, ובבית אל ׳ויפגע במקום׳, מקומו של השמש שבא להאיר לו
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע (בראשית כח, י) - זֶה הַמַּעֲרָב, שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. וַיֵּלֶךְ חָרָנָה - זוֹ שְׁנַת הָעָרְלָה, מִשּׁוּם שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה לִרְשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מֵאָחִיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵית אֵל, שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, מַה כָּתוּב? וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא). מִי הַמָּקוֹם? רַבִּי חִיָּיא אָמַר, זֶהוּ מְקוֹמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף (זוֹרֵחַ הוּא שָׁם) (קהלת א, ה). וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ (בראשית כח, יא). כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם - שֶׁהֲרֵי הוּא בָּא כְּדֵי לְהָאִיר לוֹ.
בלשון הזוהר
רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כח, י), דָּא מַעֲרָב, שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳, דָּא שְׁנַת עָרְלָה, בְּגִין דְּנָפַק מֵרְשׁוּ קַדִּישָׁא לִרְשׁוּ אָחֳרָא, דַּהֲוָה עָרִיק מֵאֲחוּי, כְּמָה דְאִתְּמָר. וְכַד מָטָא לְבֵית אֵל, דְּאִיהוּ בִּרְשׁוּ קַדִּישָׁא, מַה כְּתִיב. ׳וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם׳ (בראשית כח, יא). מַאן מָקוֹם. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, דָּא הוּא מְקוֹמוֹ דְּקָאֲמָרָן, דִּכְתִיב ׳וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף (זוֹרֵחַ הוּא שָׁם)׳ (קהלת א, ה). ׳וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית כח, יא). כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳, דְּהָא בְּגִין לְאַנְהָרָא לֵיהּ קָאַתְיָא.
׳מאבני המקום׳ ולא ׳אבני׳ - שתים עשרה אבנים עליונות ותחתיהן אבנים פסולות
וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם (בראשית כח, יא). לֹא כָתוּב אַבְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. אֵלּוּ הֵם אֲבָנִים יְקָרוֹת, מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים עֶלְיוֹנוֹת, כַּכָּתוּב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים. וְתַחַת אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף וּרְבָבוֹת אֲבָנִים פְּסוּלוֹת, וְכֻלָּן נִקְרָאוֹת אֲבָנִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וְלֹא אַבְנֵי (ס"א: הַמָּקוֹם), זֶה הַמָּקוֹם שֶׁאָמַר.
בלשון הזוהר
׳וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם׳ (בראשית כח, יא). אַבְנֵי הַמָּקוֹם לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם׳. אִלֵּין אִינוּן אַבְנֵי יְקָר, מַרְגְּלָאן טָבָאן, דְּאִינוּן תְּרֵיסַר אַבְנִין עִלָּאִין, כְּמָה דִכְתִיב ׳שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים׳. וּתְחוֹת אִלֵּין תְּרֵיסַר אֶלֶף וְרִבְוָון אַבְנֵי פְסִילָן, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן אַבְנִין, בְּגִין כָּךְ ׳מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם׳, וְלָא אַבְנֵי (ס"א: הַמָּקוֹם), דָּא הוּא מָקוֹם דְּקָאֲמַר.
׳וישם מראשותיו׳ - שלוש אבנים לכל אחד מארבעת צדדי העולם, והמקום עליהן
וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו (בראשית כח, יא). מְרַאֲשֹׁתָיו שֶׁל מִי? אֶלָּא מְרַאֲשֹׁתָיו שֶׁל הַמָּקוֹם הַהוּא. מַה זֶּה מְרַאֲשֹׁתָיו? אִם תֹּאמַר כְּמִי שֶׁשָּׂם תַּחַת רֹאשׁוֹ, לֹא. אֶלָּא מְרַאֲשֹׁתָיו - לְאַרְבָּעָה (ס"א: רָאשֵׁי) צִדְדֵי הָעוֹלָם, שָׁלֹשׁ אֲבָנִים לְצַד צָפוֹן, וְשָׁלֹשׁ לְצַד מַעֲרָב, וְשָׁלֹשׁ לְצַד דָּרוֹם, וְשָׁלֹשׁ לְצַד מִזְרָח, וְהַמָּקוֹם הַהוּא עֲלֵיהֶם, לְהִתַּקֵּן בָּהֶם.
בלשון הזוהר
׳וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו׳ (בראשית כח, יא). ׳מְרַאֲשׁוֹתָיו׳ דְּמַאן. אֶלָּא ׳מְרַאֲשׁוֹתָיו׳ דְּהַהוּא מָקוֹם. מַאי ׳מְרַאֲשׁוֹתָיו׳. אִי תֵימָא כְּמַאן דְּשַׁוִּי תְּחוֹת רֵישֵׁיהּ, לָא. אֶלָּא ׳מְרַאֲשׁוֹתָיו׳, לְאַרְבַּע (ס"א: רֵישִׁין) סִטְרִין דְּעָלְמָא, תְּלַת אַבְנִין לִסְטַר צָפוֹן, וּתְלַת לִסְטַר מַעֲרָב, וּתְלַת לִסְטַר דָּרוֹם, וּתְלַת לִסְטַר מִזְרָח, וְהַהוּא מָקוֹם עֲלַיְיהוּ, לְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ.
׳וישכב במקום ההוא׳ - השמש שוכב במיטה המתוקנת, לו ראויה ולא לאחר
וְאָז וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (בראשית כח, יא). כֵּיוָן שֶׁנִּתְקְנָה הַמִּטָּה, שָׁכַב בָּהּ. מִי שָׁכַב בָּהּ? הַשֶּׁמֶשׁ. וְעַל כֵּן כָּתוּב בְּיַעֲקֹב, וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה (בראשית מח, ב), שֶׁהֲרֵי לוֹ רְאוּיָה וְלֹא לְאַחֵר, וְעַל כֵּן וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ (קהלת א, ה).
בלשון הזוהר
וּכְדֵין ׳וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳ (בראשית כח, יא). כֵּיוָן דְּאִתְתַּקַּן עַרְסָא, שָׁכִיב בֵּיהּ. מַאן שָׁכִיב בֵּיהּ. שִׁמְשָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּיַעֲקֹב, ׳וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה׳ (בראשית מח, ב), דְּהָא לֵיהּ אִתְחֲזֵי וְלָא לְאָחֳרָא, וְעַל דָּא ׳וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת א, ה).
הבל הבלים אמר קהלת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.