ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 1: וזרח השמש ובא השמש › פיסקה 5 (קמז ע"א)

׳ואל מקומו שואף זורח׳ - המערב כסא השמש, ונוטל אליו את כל האורות

ויצא · וזרח השמש ובא השמש · מאמר 1 · פיסקה 5 · דף קמז ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כַּד אָזִיל שִׁמְשָׁא לְמַעֲרָב, הַאי מַעֲרָב אִקְרֵי מְקוֹמוֹ דְּשִׁמְשָׁא, כֻּרְסְיָיא דִילֵיהּ, אֲתַר דְּשַׁרְיָא עֲלֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ (קהלת א, ה), דְּאָזִיל לְגַבֵּיהּ לְאַנְהָרָא עֲלֵיהּ, וְנָטִיל כָּל נְהוֹרִין וְכָנִישׁ לוֹן לְגַבֵּיהּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּשֶׁהוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶשׁ לְמַעֲרָב, הַמַּעֲרָב הַזֶּה נִקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הַכִּסֵּא שֶׁלּוֹ, מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם׳ (קהלת א, ה) - שֶׁהוֹלֵךְ אֵלָיו לְהָאִיר עָלָיו, וְנוֹטֵל אֶת כָּל הָאוֹרוֹת וְכוֹנֵס אוֹתָם אֵלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי חייא, כד אזיל שמשא למערב, האי מערב אקרי מקומו דשמשא, כרסייא דיליה, אתר דשריא עליה. הדא הוא דכתיב, ׳ואל מקומו שואף זורח הוא שם׳ (קהלת א, ה), דאזיל לגביה לאנהרא עליה, ונטיל כל נהורין וכניש לון לגביה.

התרגום: אמר רבי חייא, כשהולך השמש למערב, המערב הזה נקרא מקומו של השמש, הכסא שלו, מקום ששורה עליו. זהו שכתוב ׳ואל מקומו שואף זורח הוא שם׳ (קהלת א, ה) - שהולך אליו להאיר עליו, ונוטל את כל האורות וכונס אותם אליו.

מן המפרשים

מקדש מלך: כד אזיל וכו' ר"ח חזר לחזק סברתו ש פי' ויצא יעקב הוא זעיר שיצא מן הבינה כד אזיל שמשא למערב פי' כשהלך זעיר למלכות. קב"ה אנח תפילין פירוש זעיר יוצאים התפילין ממוחין דילה:

אור החמה: אמר ר' חייא כד אזיל וגו' הענין כי ר' חייא בא לתקן קצת דבריו להקשות לר"ש בקצת והיינו דקאמר כד אזיל שמשא וגו' דבשלמא לפי' ר' חייא ניחא אומרו ויפגע במקום דהיינו כד אזיל וגו' כנז' אלא לדברי ר"ש קשה מאי ויפגע במקום בחוץ ברשו נוכראה…

אור יקר: ואל מקומו שואף היינו כניסתו פנימה למלכות כדפי׳, והשתא מפרש ליה בדרך אחרת, בחינה תקרא המלכות מקומו לת״ת, ואמר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: