ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 1: וזרח השמש ובא השמש › פיסקה 4 (קמז ע"א)

׳וילך חרנה׳ - בגלות נסע האור מבאר שבע אל חרון אף, הארץ של רשות אחרת

ויצא · וזרח השמש ובא השמש · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף קמז ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי יוֹסֵי מוֹקֵי הַאי קְרָא בְּגָלוּתָא, בְּקַדְמִיתָא הֲוָה נָחִית נְהִירוּ מֵעוּמְקָא עִלָּאָה, וְיַעֲקֹב הֲוָה נָטִיל לֵיהּ וְאָזִיל לְגַבֵּי בְּאֵר שָׁבַע, בְּאֵר דַּחֲפָרוּהָ שָׂרִים (במדבר כא, יח), דַּהֲוָה נָהִיר מִתַּמָּן, וְאַשְׁלִים לְהַהוּא בְּאֵר בְּכָל שְׁלִימוּ. וּבְיוֹמֵי דְּגָלוּתָא, נָטִיל מֵהַאי בְּאֵר שָׁבַע, וְאָזִיל לְגַבֵּי חָרָנָה, דִּכְתִיב ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳, כְּלוֹמַר חֲרוֹן אַף. וּמַאי הִיא ׳חֲרוֹן אַפּוֹ׳ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דַּרְגָּא בִּישָׁא, אַרְעָא דִּרְשׁוּ אָחֳרָא.

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי מְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בַּגָּלוּת, בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה יוֹרֵד אוֹר מִן הָעֹמֶק הָעֶלְיוֹן, וְיַעֲקֹב הָיָה נוֹטֵל אוֹתוֹ וְהוֹלֵךְ לִבְאֵר שָׁבַע, הַבְּאֵר שֶׁחֲפָרוּהָ שָׂרִים (במדבר כא, יח), שֶׁהָיָה מֵאִיר מִשָּׁם, וְהִשְׁלִים אוֹתָהּ הַבְּאֵר בְּכָל הַשְּׁלֵמוּת. וּבִימֵי הַגָּלוּת, נָסַע מִבְּאֵר שָׁבַע הַזּוֹ, וְהָלַךְ לְחָרָנָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׳ - כְּלוֹמַר חֲרוֹן אַף. וּמַה הוּא ׳חֲרוֹן אַפּוֹ׳ שֶׁל הקב"ה? הַדַּרְגָּה הָרָעָה, הָאָרֶץ שֶׁל רְשׁוּת אַחֶרֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי מוקי האי קרא בגלותא, בקדמיתא הוה נחית נהירו מעומקא עלאה, ויעקב הוה נטיל ליה ואזיל לגבי באר שבע, באר דחפרוה שרים (במדבר כא, יח), דהוה נהיר מתמן, ואשלים לההוא באר בכל שלימו. וביומי דגלותא, נטיל מהאי באר שבע, ואזיל לגבי חרנה, דכתיב ׳וילך חרנה׳, כלומר חרון אף. ומאי היא ׳חרון אפו׳ דקודשא בריך הוא. דרגא בישא, ארעא דרשו אחרא.

התרגום: רבי יוסי מבאר את הפסוק הזה בגלות, בראשונה היה יורד אור מן העמק העליון, ויעקב היה נוטל אותו והולך לבאר שבע, הבאר שחפרוה שרים (במדבר כא, יח), שהיה מאיר משם, והשלים אותה הבאר בכל השלמות. ובימי הגלות, נסע מבאר שבע הזו, והלך לחרנה, שכתוב ׳וילך חרנה׳ - כלומר חרון אף. ומה הוא ׳חרון אפו׳ של הקב"ה? הדרגה הרעה, הארץ של רשות אחרת.

מן המפרשים

אור יקר: הוה נטיל ליה, ולא נצטרך לומר שיכנס שם הת״ת פנימה לבינה להמשיך משך הזרע דקאמרת ויצא מעומק הבאר מהבינה, אלא יעקב במקומו.

הסולם: ר' יוסי מוקי וכו': ר"י מפרש את מקרא הזה, על הגלות. כי בתחילה היה יורד אור מעומק העליון, שהוא בינה, ויעקב, שהוא ז"א לקח אותו והלך והשפיע לבאר שבע, שה"ס באר שחפרוה שרים, דהיינו הנוקבא הנבנית מאו"א הנקראים שרים. שיעקב היה מאיר…

נפש דוד: (השמטות) . חרנה ארעא דרשו אחרא: ר"ל חרנה כמו 'אחרינא', ובלשון ירושלמי וב"ר מורגל לומר וחרינה במקום ואחרינא. ואע"פ דבלשון התוספתא כ' לשון חרון אף כדברי המקדש מלך -- מכל מקום לשון הזוהר כאן משמע כמ"ש.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר