מכנף הארץ - כסות עליונה, זמרת - תשבחות הלילה
וילך · תשבחות כנסת ישראל בחצות הלילה, והעקירה בעון השקר · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף רפד ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ'׳ (ישעיהו כד, טז). וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, לְאִינּוּן דְּלָא מַשְׁגִּחִין וְלָא מִשְׁתַּדְּלִין בִּיקָרָא דְּמָארֵיהוֹן, וְלָא מִסְתַּכְּלִין בִּקְדוּשָּׁא (בקדושה) עִלָּאָה, לְאִתְקַדְּשָׁא בְּהַאי עָלְמָא, לְמֶהֱוֵי קַדִּישִׁין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. ׳מִכְּנַף הָאָרֶץ׳, דָּא (צ"ו ע"א, קמ"ב) כְּסוּתָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. ׳זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה׳ (איוב לה, י), זְמִירוֹת תּוּשְׁבְּחָן דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּלָּיְלָה. בַּלָּיְלָה, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי אִזְדַּמְּנָא (דקודשא בריך הוא) (ס"א אזדווגא דשכיחא) וּשְׁכִיחָא לְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (בלילה, בזמנא דאיהי אזדווגא) (אזדווגת) וּמִשְׁתַּעֲשָׁע עִם צַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ'׳ (ישעיה כד, טז). אוֹי לָהֶם ׳לִבְנֵי אָדָם׳, לְאוֹתָם שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים וְלֹא מִשְׁתַּדְּלִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה לְהִתְקַדֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים בָּעוֹלָם הַבָּא. ׳מִכְּנַף הָאָרֶץ׳ - זוֹ כְּסוּת עֶלְיוֹנָה קְדוֹשָׁה. ׳זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה׳ (איוב לה, י). זְמִרוֹת, תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב"ה בַּלַּיְלָה. בַּלָּיְלָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא הִזְדַּמְּנָה [ שהקב"ה ] [ מִזְדַּוֶּגֶת ומצויה ] וּמְצוּיָה לְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה, וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון פתח, ׳מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו'׳ (ישעיהו כד, טז). ווי לון לבני נשא, לאינון דלא משגחין ולא משתדלין ביקרא דמאריהון, ולא מסתכלין בקדושא (בקדושה) עלאה, לאתקדשא בהאי עלמא, למהוי קדישין בעלמא דאתי. ׳מכנף הארץ׳, דא (צ"ו ע"א, קמ"ב) כסותא עלאה קדישא. ׳זמירות שמענו׳, כמה דאת אמר ׳נותן זמירות בלילה׳ (איוב לה, י), זמירות תושבחן דכנסת ישראל, קמי קודשא בריך הוא בלילה. בלילה, בזמנא דאיהי אזדמנא (דקודשא בריך הוא) (ס"א אזדווגא דשכיחא) ושכיחא לשבחא ליה לקודשא בריך הוא (בלילה, בזמנא דאיהי אזדווגא) (אזדווגת) ומשתעשע עם צדיקייא בגנתא דעדן.
התרגום: רבי שמעון פתח, ׳מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו'׳ (ישעיה כד, טז). אוי להם ׳לבני אדם׳, לאותם שלא משגיחים ולא משתדלים בכבוד רבונם ולא מסתכלים בקדשה העליונה להתקדש בעולם הזה, להיות קדושים בעולם הבא. ׳מכנף הארץ׳ - זו כסות עליונה קדושה. ׳זמרת שמענו׳, כמו שנאמר ׳נתן זמרות בלילה׳ (איוב לה, י). זמרות, תשבחות של כנסת ישראל לפני הקב"ה בלילה. בלילה, בזמן שהיא הזדמנה [ שהקב"ה ] [ מזדוגת ומצויה ] ומצויה לשבח את הקב"ה, ומשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.
מן המפרשים
מקדש מלך: מכנף הארץ דא כסותא עילאה קדישא פי' שהחש"מל שהוא כסות המ' הוא מאהי"ה דההי"ן כמ"ש הרב ז"ל בדרוש המעקה ואהי"ה דההי"ן גי' כנ"ף ואומר הנביא אני שומע זמירות ושבח שמשבחת המלכות מתוך החשמ"ל שהוא הכנף. ודומה לזה פי' הזוהר בפ' בלק על פ'…
אור החמה: ר"ש פתח מכנף הארץ וכו' הנה ר"ש פי' פסוק זה בב' פירושים כא' טובים והנה סוד כנף היא המ' הנק' ציצית וזה תבין ממ"ש פ' בלק דף ר"ד ריש: כי כל הי"ס נק' כנפים להיותם מלבושי הא"ס ית' והנה המ' ג"כ נק' כנף וז"א מכנף הארץ ר"ל מכנף ומלבוש…
אור יקר: מכנף הארץ דא (הוא) כסותא הכוונה :המלכות בסוד בחינת מצות ציצית שהיא אז נקראת כנף, ובחינה זו ביארו בזוהר פרשת בלק בההוא עובדא. דינוקא (שער י׳ סימן ד) זמירות שמענו הנהרצ ו לפרש שהזמירות אלו הם אל הזווג וזה דוחק לכך הכריח הענין מפסוק.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: