מחצות הלילה מתעוררת רוח ועוקרת את המזיקים
וילך · תשבחות כנסת ישראל בחצות הלילה, והעקירה בעון השקר · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף רפד ע"ב
לשון הזוהר
וְאֵימָתַי. מִפַּלְגּוּת לֵילְיָא וְאֵילָךְ. וּכְדֵין זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ (בלילה), תּוּשְׁבְּחָן. וּזְמִירוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לֹא תִזְמוֹר׳ (ויקרא כה, ד). וּכְתִיב ׳זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה׳ (ישעיה כה, ה), אַעְקְרוּתָא מֵאַתְרַיְיהוּ כָּל אִינּוּן תַּקִּיפִין, דְּהָא כַּד עָיִּיל לֵילְיָא, כַּמָה עֲרִיצִים גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין שְׁכִיחִין בְּעָלְמָא, אָזְלִין וְשַׁיְיטָן (ושטיין) בְּעָלְמָא לְקַטְרְגָא. מִפַּלְגּוּת לֵילְיָא וְאֵילָךְ, אִתְּעַר רוּחָא חֲדָא וְאַעְקַר לְכֻלְּהוּ מֵאַתְרַיְיהוּ, וְאַעְבַּר לוֹן דְּלָא יִשְׁלְטוּן. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, תּוּשְׁבְּחָן דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּלֵילְיָא. וְכָל דָּא לָמָּה. צְבִי לַצַּדִּיק, לְאִזְדַּוְּוגָא בְּזִוּוּגָא חֲדָא (לקודשא) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָּׁה חֲדָא.
תרגום
וּמָתַי,? מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאֵילָךְ. וְאָז זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ [ בַּלַּיְלָה ], תִּשְׁבָּחוֹת. וּזְמִירוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא תִזְמֹר׳ (ויקרא כה, ד). וְכָתוּב ׳זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה׳ (ישעיה כה, ה), עִקּוּר מִמְּקוֹמָם שֶׁל כָּל אוֹתָם תַּקִּיפִים. שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה, כַּמָּה עָרִיצִים מַחֲנוֹת מַזִּיקִים שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים מְצוּיִים בָּעוֹלָם, הוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם לְקַטְרֵג. מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאֵילָךְ מִתְעוֹרֶרֶת רוּחַ אַחַת וְעוֹקֶרֶת אֶת כֻּלָּם מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם, וּמַעֲבִירָה אוֹתָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ. זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, תִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּלַּיְלָה. וְכָל זֶה לָמָּה? צְבִי לַצַּדִּיק, לְהִזְדַּוֵּג בְּזִוּוּג אֶחָד [ לַקָּדוֹשׁ ] שֶׁל הקב"ה וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה אַחַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואימתי. מפלגות ליליא ואילך. וכדין זמירות שמענו (בלילה), תושבחן. וזמירות, כמה דאת אמר ׳לא תזמור׳ (ויקרא כה, ד). וכתיב ׳זמיר עריצים יענה׳ (ישעיה כה, ה), אעקרותא מאתרייהו כל אינון תקיפין, דהא כד עייל ליליא, כמה עריצים גרדיני נימוסין שכיחין בעלמא, אזלין ושייטן (ושטיין) בעלמא לקטרגא. מפלגות ליליא ואילך, אתער רוחא חדא ואעקר לכלהו מאתרייהו, ואעבר לון דלא ישלטון. זמירות שמענו, תושבחן דכנסת ישראל בליליא. וכל דא למה. צבי לצדיק, לאזדווגא בזווגא חדא (לקודשא) דקודשא בריך הוא, ולאתקדשא בקדושה חדא.
התרגום: ומתי,? מחצות הלילה ואילך. ואז זמרת שמענו [ בלילה ], תשבחות. וזמירות, כמו שנאמר ׳לא תזמר׳ (ויקרא כה, ד). וכתוב ׳זמיר עריצים יענה׳ (ישעיה כה, ה), עקור ממקומם של כל אותם תקיפים. שהרי כשנכנס הלילה, כמה עריצים מחנות מזיקים שומרי החקים מצויים בעולם, הולכים ומשוטטים בעולם לקטרג. מחצות הלילה ואילך מתעוררת רוח אחת ועוקרת את כלם ממקומותיהם, ומעבירה אותם כדי שלא ישלטו. זמרת שמענו, תשבחות של כנסת ישראל בלילה. וכל זה למה? צבי לצדיק, להזדוג בזווג אחד [ לקדוש ] של הקב"ה ולהתקדש בקדשה אחת.
מן המפרשים
מקדש מלך: כמד"א לא תזמור פי' אחר הוא זה במלת זמירות: זמירות שמענו תושבחן. חוזר לפי' הראשון שזמירות לשון שבח: ה"ג וכל דא למה צבי לצדיק לאזדווגא בזוונא חדא דקב"ה. ור"ל השירים הללו שמשבחת המ' לזעיר הם כדי להזדווג עמו. וזהו צבי לצדיק שהיסוד…
הסולם: ואימתי מפלגות ליליא וכו': ומתי, היא מוכנת לשבח את הקב"ה. הוא מחצות לילה והלאה. ואז זמירות שמענו . דהיינו תשבחות. וזמירות , פירושו, כש"א, לא תזמור. וכן כתוב, זמיר עריצים יענה. שפירושו, עקירת כל אלו העריצים ממקומם. כי כשהלילה…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: רוחא חדא היא ו' שבתוך ה שה"ס ההוא רוחא דשדי בגווה שלהיותו מכח הזכר לכן מזדווג עם הד' כנז'. ונלע"ד שאין לפרשו על ה' גבורות שנק' ג"כ רוחא חדא כדאית' בפ' ויקרא דף כ"א וכ"ג וכמ"ש שם בזוהר הרקיע שהרי שם אמר רוחא חדא מסטרא דצפון. מה…