ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 84: ׳ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד׳ - כפרת עוון וקשר נשמת יעקב למקומה › פיסקה 4 (רנ ע"ב)

מיטת יעקב השלמה - נשמתו נקשרה למקומה מיד

ויחי · ׳ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד׳ - כפרת עוון וקשר נשמת יעקב למקומה · מאמר 84 · פיסקה 4 · דף רנ ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, דְּיַעֲקֹב אַף עַל גַּב דְּנָפְקַת נִשְׁמָתֵיהּ בְּמִצְרַיִם, לָאו בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא נָפְקַת. מַאי טַעְמָא, כְּמָה דְאִתְּמָר, דְּלָא הֲוָה מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא עַרְסָא שְׁלֵימָתָא כְּהַהוּא עַרְסָא דְיַעֲקֹב. בְּשַׁעְתָּא דְּהֲוָה סָלִיק מֵעַלְמָא נִשְׁמָתֵיהּ, מִיָּד אִתְקַשַּׁר בְּאַתְרֵיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה, שֶׁיַּעֲקֹב, אַף עַל גַּב שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּמִצְרַיִם, לֹא יָצְאָה בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, מָה הַטַּעַם? כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לֹא הָיְתָה מִטָּה שְׁלֵמָה כְּמוֹ מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָעוֹלָם, נִשְׁמָתוֹ מִיָּד נִקְשְׁרָה לִמְקוֹמָהּ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון תא חזי, דיעקב אף על גב דנפקת נשמתיה במצרים, לאו ברשותא אחרא נפקת. מאי טעמא, כמה דאתמר, דלא הוה מיומא דאתברי עלמא ערסא שלימתא כההוא ערסא דיעקב. בשעתא דהוה סליק מעלמא נשמתיה, מיד אתקשר באתריה, והא אוקימנא.

התרגום: אמר רבי שמעון, בא ראה, שיעקב, אף על גב שיצאה נשמתו במצרים, לא יצאה ברשות אחרת, מה הטעם? כמו שנתבאר, מיום שנברא העולם לא היתה מטה שלמה כמו מטתו של יעקב. בשעה שהיה עולה מן העולם, נשמתו מיד נקשרה למקומה, והרי בארנו.

מן המפרשים

הסולם: אמר ר"ש וכו': אר"ש, בוא וראה, כי יעקב אע"פ שיצאה נשמתו במצרים, לא יצאה ברשות האחר, דהיינו דס"א. מהו הטעם, הוא כמו שלמדנו, שמיום שנברא העולם לא היה מטה שלמה כמטתו של יעקב, כלומר שכל בניו כשרים היו, בשעה שהיה נפטר מן העולם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר