׳ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד׳
כפרת עוון וקשר נשמת יעקב למקומה
יציאה מן המערה - ראיית קבוצת מתים תחת בית שנפל
קָמוּ כֻלָּם וְנָשְׁקוּ יָדָיו. אָמְרוּ, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְכָאן וְשָׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלּוּ. יָצְאוּ מִן הַמְּעָרָה וְהָלְכוּ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר, רָאוּ קְבוּצַת אֲנָשִׁים שֶׁמֵּתוּ, שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם בַּיִת. יָשְׁבוּ, וְרָאוּ שֶׁסּוֹפְדִים לְאוֹתָם שֶׁמֵּתוּ עִם אוֹתָם הָרוֹמָאִים.
בלשון הזוהר
קָמוּ כֻּלְּהוּ וּנְשָׁקוּ יְדוֹי, אָמְרוּ בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאָעִילְנָא הָכָא, וּשְׁמַעְנָא מִלִּין אִלֵּין. נָפְקוּ מִן מְעַרְתָּא וְאֲזְלוּ, כַּד עָאלוּ בְּמָתָא, חָמוּ עִיטְרָא דִבְנֵי נָשָׁא דְמִיתוּ, דְּנָפַל בֵּיתָא עֲלַיְיהוּ, יָתְבוּ וְחָמוּ דְּקָא סַפְדֵי לְאִינוּן דְּמִיתוּ, עִם אִינוּן רוֹמָאֵי.
פתח רבי שמעון - גורן האטד רומז לעבור שלטון מצרים
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד׳ (בראשית נ, י) - מַה זֶּה ׳גֹּרֶן הָאָטָד׳ (בראשית נ, י)? אֶלָּא כָּאן רָמוּז שִׁלְטוֹן מִצְרַיִם שֶׁהוּסַר. ׳גֹּרֶן הָאָטָד׳ - זֶה מְמֻנֵּה הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁיָּעֳבַר מִלִּפְנֵי שִׁלְטוֹן יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי רָאוּ (גֹּרֶן), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן׳ (מלכים א כב, י) - וְעַל זֶה ׳וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר ׳וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד׳ (בראשית נ, י), מַאן ׳גֹּרֶן הָאָטָד׳. אֶלָּא, הָכָא אִתְרְמֵיז שָׁלְטָנוּתָא דְמִצְרָאֵי דְּאִתְעֲדֵי. ׳גֹּרֶן הָאָטָד׳, דָּא מְמַנָּא שׁוּלְטָנָא דְּמִצְרָאֵי, דְּאִתְעֲדֵי מִקַּמֵּי שׁוּלְטָנוּתָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּהָא חָמוּ (גורן). כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳מְלוּבָּשִׁים בְּגָדִים בַּגֹּרֶן׳ (מלכים א כב, י). וְעַל דָּא ׳וַיִסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וְגו'׳.
אבל מצרים עד היום - כפרת עוונם של יהודים שמתו
׳עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם׳ (בראשית נ, יא) - ׳עַד הַיּוֹם הַזֶּה׳, שֶׁוַּדַּאי הָיָה מִמִּצְרַיִם. אַף כָּאן לֹא שֶׁל יְהוּדִים הֵם הַבְּכִיּוֹת הָאֵלֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁמֵּתוּ בוֹ יְהוּדִים, וְאֵלֶּה יְהוּדִים, שֶׁאִלְמָלֵא הָיוּ יְהוּדִים לֹא מֵתוּ, וְכֵיוָן שֶׁמֵּתוּ, הקב"ה מְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם. (בראשית נ, יא)
בלשון הזוהר
׳עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרָיִם׳ (בראשית נ, יא) - ׳עַד הַיּוֹם הַזֶּה׳, דְּוַדַּאי מִמִּצְרַיִם הֲוָה, אוּף הָכָא לָאו דְּיוּדָאֵי נִינְהוּ אִלֵּין בָּכְיָין, אַף עַל גַּב דְּמִיתוּ בֵּיהּ יוּדָאֵי, וְאִלֵּין יוּדָאֵי, אִלְּמָלֵא הֲווּ יוּדָאֵי, לָא מִיתוּ, וְכֵיוָן דְּמִיתוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְכַפֵּר חוֹבַיְיהוּ.
מיטת יעקב השלמה - נשמתו נקשרה למקומה מיד
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה, שֶׁיַּעֲקֹב, אַף עַל גַּב שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּמִצְרַיִם, לֹא יָצְאָה בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, מָה הַטַּעַם? כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לֹא הָיְתָה מִטָּה שְׁלֵמָה כְּמוֹ מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָעוֹלָם, נִשְׁמָתוֹ מִיָּד נִקְשְׁרָה לִמְקוֹמָהּ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, דְּיַעֲקֹב אַף עַל גַּב דְּנָפְקַת נִשְׁמָתֵיהּ בְּמִצְרַיִם, לָאו בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא נָפְקַת. מַאי טַעְמָא, כְּמָה דְאִתְּמָר, דְּלָא הֲוָה מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא עַרְסָא שְׁלֵימָתָא כְּהַהוּא עַרְסָא דְיַעֲקֹב. בְּשַׁעְתָּא דְּהֲוָה סָלִיק מֵעַלְמָא נִשְׁמָתֵיהּ, מִיָּד אִתְקַשַּׁר בְּאַתְרֵיהּ, וְהָא אוֹקִימְנָא.
׳ויחנטו הרפאים את ישראל׳
סוד חניטת יעקב וקדושת המערה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.