ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויחי · מאמר 85

׳ויחנטו הרפאים את ישראל׳

זוהר ח"א, פרשת ויחי, דף רנ:
כ-1 דקה קריאה
על מה המאמר

סוד חניטת יעקב וקדושת המערה

כניסת יעקב למערה מעלה ריחות גן עדן ואור נר

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב נִכְנָס לַמְּעָרָה, נִמְצְאוּ בַּמְּעָרָה כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁל גַּן עֵדֶן, וְהַמְּעָרָה הֶעֶלְתָה אוֹר, וְנֵר אֶחָד דּוֹלֵק. וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ הָאָבוֹת לְיַעֲקֹב לְמִצְרַיִם לְהִמָּצֵא עִמּוֹ, נִסְתַּלֵּק אוֹר הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לַמְּעָרָה, חָזַר הַנֵּר לִמְקוֹמוֹ, וְאָז הִשְׁתַּלְּמָה הַמְּעָרָה מִכָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כַּד הֲוָה עָאל יַעֲקֹב בִּמְעַרְתָּא, כָּל רֵיחִין דְּגִנְתָּא דְעֵדֶן אִשְׁתַּכַּח בִּמְעַרְתָּא, וּמְעַרְתָּא סָלְקָא נְהוֹרָא, וּשְׁרַגָּא חַד דָּלִיק. וְכַד עָאלוּ אֲבָהָן לְגַבֵּי דְּיַעֲקֹב לְמִצְרַיִם, לְאִשְׁתַּכָּחָא עִמֵּיהּ, אִסְתַּלַּק נְהוֹרָא דְּשַׁרְגָּא. כֵּיוָן דְּעָאל יַעֲקֹב בִּמְעַרְתָּא, הַדְרָא שְׁרַגָא לְאַתְרֵיהּ, כְּדֵין אִשְׁתְּלִים מְעַרְתָּא מִכָּל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

המערה לא תקבל איש אחר - נשמות זוכות עוברות לפניהם

וְעַד יְמֵי הָעוֹלָם לֹא קִבְּלָה הַמְּעָרָה אִישׁ אַחֵר וְלֹא תְקַבֵּל. וְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹבְרוֹת לִפְנֵיהֶם בְּבֵית הַמְּעָרָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ וְיִרְאוּ אֶת הַזֶּרַע שֶׁהִשְׁאִירוּ בָּעוֹלָם, וְיִשְׂמְחוּ לִפְנֵי הקב"ה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, ׳חֲנִיטָה שֶׁל יַעֲקֹב׳ מַה הִיא? אָמַר לוֹ, לֵךְ שְׁאַל אֶת הָרוֹפֵא.

בלשון הזוהר

וְעַד יוֹמֵי עַלְמָא, לָא קַבִּילַת מְעַרְתָּא בַּר נָשׁ אָחֳרָא, וְלָא תְקַבֵּל. וְנִשְׁמָתִין דְּזָכָאן אִעַבְרָן מִקַּמַּיְיהוּ בְּבֵי מְעַרְתָּא, בְּגִין דְּיִתְעָרוּן, וְחָמִין זַרְעָא דִּשְׁבָקוּ בְּעַלְמָא, וְיֶחדוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר רִבִּי אַבָּא, ׳חֲנִיטָא דְיַעֲקֹב׳ מַאי אִיהוּ, אָמַר לֵיהּ, זִיל שְׁאִיל לְאַסְיָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חניטת יעקב - שאלת רבי אבא לרבי שמעון על טעמה

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית נ, ב) - הֲתַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁחֲנִיטָה זוֹ הָיְתָה כְּמוֹ שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי אָדָם? (בראשית נ, ב) אִם תֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל הַדֶּרֶךְ הוּא שֶׁעָשׂוּ, הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן וְגוֹ'׳ ׳וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם׳, הֲרֵי לֹא הָלְכוּ עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי שָׁם נִקְבַּר, וְכָתוּב - ׳וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ׳ (בראשית נ, כו)?

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרוֹפְאִים לַחֲנוֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרוֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית נ, ב), סַלְקָא דַעְתָּךְ כִּשְׁאָר בְּנִי נָשָׁא הֲוָה חֲנִיטָא דָא. אִי תֵימָא בְּגִין אוֹרְחָא הוּא דְּעֲבָדוּ, הָא כְּתִיב ׳וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן וְגו'׳ ׳וַיִּישָׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם׳, הָא לָא אֲזְלוּ עִמֵּיהּ בְּאָרְחָא, דְּהָא תַּמָּן אִתְקַבַּר, וּכְתִיב ׳וַיַּחַנְטוּ אוֹתוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חניטת מלכים בשמן משחה ארבעים יום מעמידה הגוף

אֶלָּא הֵם דַּרְכֵי הַמְּלָכִים, כְּדֵי לְהַעֲמִיד אֶת גּוּפָם חוֹנְטִים אוֹתָם בְּשֶׁמֶן מִשְׁחָה, עֶלְיוֹן עַל כָּל הַשְּׁמָנִים, מְעֹרָב בִּבְשָׂמִים, וְשׁוֹאֲבִים אוֹתוֹ לַגּוּף יוֹם אַחַר יוֹם בְּאוֹתוֹ שֶׁמֶן טוֹב ׳אַרְבָּעִים יוֹם׳ (בראשית נ, ג), שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים׳ (בראשית נ, ג). אַחַר שֶׁזֶּה הֻשְׁלַם, עוֹמֵד הַגּוּף שָׁלֵם זְמַן רַב.

בלשון הזוהר

אֶלָּא, אָרְחָא דְּמַלְכִין אִינוּן, בְּגִין לְקַיְימָא גוּפַיְיהוּ, חֲנָטֵי לוֹן בִּמְשַׁח רְבוּת, עִלָּאָה עַל כָּל מִשְׁחִין, מְעוֹרָב בְּבוּסְמִין, וְשָׁאִיב לֵיהּ בְּגוּפָא יוֹמָא בָּתַר יוֹמָא בְּהַהוּא מִשְׁחָא טָבָא, אַרְבְּעִין יוֹמִין, דִּכְתִיב, ׳וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנוּטִים׳ (בראשית נ, ג). בָּתַר דְאִשְׁתְּלִים דָּא, קָיְימָא גוּפָא שְׁלִים זִמְנִין סַגִּיאִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חניטה פנימה וחוץ מפני ריקבון מהיר בארץ מצרים וכנען

מִשּׁוּם שֶׁכָּל אוֹתָהּ אֶרֶץ כְּנַעַן וְאֶרֶץ מִצְרַיִם מְכַלּוֹת וּמַרְקִיבוֹת אֶת הַגּוּף בִּזְמַן קָצָר מִכָּל שְׁאָר הָאֲרָצוֹת, וּבִשְׁבִיל לְקַיֵּם אֶת הַגּוּף עוֹשִׂים אֶת זֶה, וְעוֹשִׂים חֲנִיטָה זוֹ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. מִתּוֹךְ שֶׁשָּׂמִים אוֹתוֹ שֶׁמֶן עַל הַטַּבּוּר, וְהוּא נִכְנָס בַּטַּבּוּר לִפְנִים, וְנִשְׁאָב לְמֵעָיו, וּמַעֲמִיד אֶת הַגּוּף מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ זְמַן רַב.

בלשון הזוהר

בְּגִין דְּכָל הַהוּא אַרְעָא דִכְנַעַן, וְאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, מְכַלָּה גּוּפָא וּמְרַקֵּב לֵיהּ לִזְמַן זְעִיר מִכָּל שְׁאָר אַרְעָא, וּבְגִין לְקַיְימָא גוּפָא עָבְדֵי דָא, וְעָבְדֵי חֲנִיטָא דָא מִגּוֹ וּמִבָּרָא. מִגּוֹ דְּשַׁוְיָן הַהוּא מִשְׁחָא עַל טַבּוּרָא, וְהוּא עָאל בְּטַבּוּרָא לְגוֹ וְאִשְׁתְּאִיב בְּמֵעוֹי, וְקָאִים לֵיהּ לְגוּפָא מִגּוֹ וּמִבָּרָא לְזִמְנִין סַגִּיאִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳וישם בארון במצרים׳

יוסף בשני ארונות לקיום גוף ונפש

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.