צהלי קולך בת גלים - כנסת ישראל משבחת בקול נעים
ויחי · ׳צהלי קולך בת גלים׳ - שלמות הלבנה מעוני ענתות לעושר שלמה · מאמר 81 · פיסקה 1 · דף רמט ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים וְגו'׳ (ישעיהו י, ל). ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, הַאי קְרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר, בְּגִין דְּאִיהִי מְשַׁבַּחַת לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקָלָא מְשַׁבְּחָא, וְעַל דַּא ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דְּבָעֵי לְשַׁבְּחָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקָלָא, בָּעְיָא לֵיהּ קָלָא נְעִימוּתָא, דְּיֶעֱרַב לְאָחֳרָנִין דְּשָׁמְעִין לֵיהּ, וְאִי לָאו, לָא יָקוּם לַאֲרָמָא קָלָא.
תרגום
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים וְגוֹ'׳ (ישעיה י, ל). ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת אֶת הקב"ה בְּקוֹל מְשֻׁבָּח, וְעַל כָּךְ ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳. מִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה בְּקוֹל, צָרִיךְ לוֹ קוֹל נָעִים שֶׁיֶּעֱרַב לָאֲחֵרִים שֶׁשּׁוֹמְעִים אוֹתוֹ, וְאִם לֹא - לֹא יָקוּם לְהָרִים קוֹל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי שמעון ואמר, ׳צהלי קולך בת גלים וגו'׳ (ישעיהו י, ל). ׳צהלי קולך׳, האי קרא לכנסת ישראל אתמר, בגין דאיהי משבחת ליה לקודשא בריך הוא, בקלא משבחא, ועל דא ׳צהלי קולך׳. מהכא אוליפנא, כל מאן דבעי לשבחא לקודשא בריך הוא בקלא, בעיא ליה קלא נעימותא, דיערב לאחרנין דשמעין ליה, ואי לאו, לא יקום לארמא קלא.
התרגום: פתח רבי שמעון ואמר, ׳צהלי קולך בת גלים וגו'׳ (ישעיה י, ל). ׳צהלי קולך׳, פסוק זה נאמר לכנסת ישראל, משום שהיא משבחת את הקב"ה בקול משבח, ועל כך ׳צהלי קולך׳. מכאן למדנו, כל מי שרוצה לשבח את הקב"ה בקול, צריך לו קול נעים שיערב לאחרים ששומעים אותו, ואם לא - לא יקום להרים קול.
מן המפרשים
הסולם: פתח ר"ש ואמר וכו': פתח ר"ש ואמר, צהלי קולך בת גלים וגו '. צהלי קולך, מקרא זה נאמר לכנסת ישראל, שהיא הנוקבא, משום שהיא משבחת אל הקב"ה בקול זמרה. ועל כן נאמר לה צהלי קולך. מכאן למדנו, שכל מי הרוצה לשבח להקב"ה בקול, צריך להיות לו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: