ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 11לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויחי · מאמר 81

׳צהלי קולך בת גלים׳

זוהר ח"א, פרשת ויחי, דף רמט:
כ-5 דקות קריאה
על מה המאמר

שלמות הלבנה מעוני ענתות לעושר שלמה

צהלי קולך בת גלים - כנסת ישראל משבחת בקול נעים

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים וְגוֹ'׳ (ישעיה י, ל). ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל,בהארת המלכות, ונקראת פה (זוה"'ק תרומה קס"ה.) וממנה יוצאים כל הדיבורים והשבחים לקב"ה. וזהו ענין 'צהלי קולך', מִשּׁוּם שֶׁהִיא מְשַׁבַּחַת אֶת הקב"ה בְּקוֹל מְשֻׁבָּח,שאינו רק מצד יופיו ונעימותו אלא מצד מציאות השבח היוצאת ממנו וְעַל כָּךְ ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳. מִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה בְּקוֹל, צָרִיךְ לוֹ קוֹל נָעִים וכסוגיית הגמ' (בערכין יא.) שהלויים שרו בפה דוקא ולא בכלים בלבד, שהוא כלי השבח היותר משובח מכיון שיש בו רוח מצד הארת הנשמה, וממנו עולה השבח לשורשה. ומשום כך אמרו בזוהר (פנחס רי"ח.) בשירת המלאכים למעלה שהיא בקול נעים, וכנגדם הלויים למטה -ולכן הקול צריך שיהא נעים כדי שיהיה ככלי לעורר כנגדו שירת המלאכים למעלה, שֶׁיֶּעֱרַב לָאֲחֵרִים שֶׁשּׁוֹמְעִים אוֹתוֹ, וקול המשפיע נעימות על כל השומעים יורה שיש בו כח רוחני המתפשט לחוץ.. וְאִם לֹא - לֹא יָקוּם שאין לו רשות לְהָרִים קוֹל. כיון שאינו עולה למעלה כראוי.

בלשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים וְגו'׳ (ישעיהו י, ל). ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, הַאי קְרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר, בְּגִין דְּאִיהִי מְשַׁבַּחַת לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּקָלָא מְשַׁבְּחָא, וְעַל דַּא ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דְּבָעֵי לְשַׁבְּחָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקָלָא, בָּעְיָא לֵיהּ קָלָא נְעִימוּתָא, דְּיֶעֱרַב לְאָחֳרָנִין דְּשָׁמְעִין לֵיהּ, וְאִי לָאו, לָא יָקוּם לַאֲרָמָא קָלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לוי בן חמישים שב מעבודה - קול שאינו ערב לאזניים

בֹּא רְאֵה, לְוִיִּם שֶׁבָּאוּ מִצַּד זֶה,דגבורה (זוה"ק במדבר קי"ח.) ושירתם ממתקת את הדין שֶׁכָּתוּב ׳וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה׳ (במדבר ח, כה) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁקּוֹלוֹ (דַּרְגָּתוֹ, וְאִם) נָמוּךְ,כי הקול מגיע מחיות הנשמה, וכשהגוף מזדקן ונחלש -הקול מתחלש עמו(זוה"ק אמור צ"ח.), וְלֹא יֶעֱרַב לָאָזְנַיִם כִּשְׁאָר חֲבֵרָיו, אָז מַעֲבִירִים אוֹתוֹ ׳מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה׳ הַזֶּה (מהחילים) שֶׁלופרישתו למטה מכוונת כנגד פרישה של מעלה. שכל לוי למטה יש כנגדו מלאך המשורר למעלה ומעלה את שירתו, וכשקולו מתחלש- נפסק כח המלאך העליון שלו, מַעְלָה, שֶׁעוֹמְדִים לְנַגֵּן לָעֲבוֹדָה הַזּוֹ וּלְכַבֵּד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, לֵיוָאֵי דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דָא, דִּכְתִיב, ׳וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה וְגו'׳ (במדבר ח, כה). מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּקָלֵיהּ (דרגיה, ואי) נָמִיךְ, וְלָא יֶעֱרַב לְאוּדְנִין, כִּשְׁאָר חַבְרוֹי, כְּדֵין מְעַבְרִין לֵיהּ מֵהַאי צְבָא הָעֲבוֹדָה (מחיילין) דִלְעֵילָא, דְּקָיְימִין לְנַגָּנָא לְגַבֵּי הַאי עֲבוֹדָה, וּלְיַקְּרָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא חָזֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חיילות שלמעלה כנגד התחתונים - צהלי קולך בת האבות

הַחֲיָלוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת כְּנֶגֶד הַתַּחְתּוֹנִים,וכשם שיש מחנות וחילות לויים למטה לפי שבטים ומשפחות ומשוררים לפני ה', כן יש למעלה כנגדם מחנות וחילות מלאכים מקבילים לכל אחד ואחד מהם. (וכדאיתא בזוה"ק פקודי רל"ב.) 'לית לך מלה דלא אית לה רשימא לעילא' ויתבאר בזה כי עצם עבודת ושירת הלוויים למטה מעוררת ופועלת שירת הלווים למעלה, לְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וּלְזַמֵּר לָהֶם,לשבח לה', ולזמר לכנסת ישראל, וע"י נעימות הזמר הברכות מתרבות ומתפשטות לכל העולמות. והוא על דרך שאמרו שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ לעילא ולתתא, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה׳שהפרישה מן העבודה למטה, היא גם פרישה מצבא העבודה למעלה (במדבר ח, כה). וּמִשּׁוּם שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מְשַׁבַּחַת אֶתמפני היותה ראש לכל מערכות השבח המאחדת שבח כולם ומעלתם לפני המלך, לכך הקב"ה, אָמַר הַכָּתוּב ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים׳שכשהיא מצהילה קולה -כל המחנות מצהילים עמה, ויבאר מהו לשון 'בת גלים' מצד היותה - בַּת הָאָבוֹת.שהיא ירושת האבות - מצד היותם מרכבה לחג"ת, וכנסת ישראל מצד המלכות מעלה את כלל השבח לפני המלך, כענין 'גלים' המביאים את המים ממקום למקום? [ב. ענין גלים לשון גן נעול המורה על מבוע המים גדול ונעלם, ולכך הוא נעול [ובסוד גל נעול בת שגל שלה שהוא יסוד דידה נעול]

בלשון הזוהר

חֵילִין לְעֵילָא, חֵילִין וּמַשִּׁרְיָין לְגַבֵּי תַּתָּאֵי, לְשַׁבְּחָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וּלְזַמְּרָא לוֹן. וּבְגִינֵי כָּךְ ׳יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה׳ (במדבר ח, כה). וּבְגִין דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל קָא מְשַׁבְּחָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָמַר קְרָא, ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים׳, בַּת אֲבָהָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בת גלים - העולם הבא שממנו יוצאים כל הגלים והמעיינות

עוֹד ׳בַּת גַּלִּים׳ - הָעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא גַּלִּים, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל עוֹמֵד בּוֹ, וְנִכְלָל בּוֹ תִּלֵּי תִלִּים, וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ לַכֹּל. עוֹד ׳בַּת גַּלִּים׳ - כַּכָּתוּב (שיר ד יב) ׳גַּל נָעוּל׳, וְכָל אוֹתָם גַּלִּים וּמַעְיָנוֹת, כֻּלָּם יוֹצְאִים מֵהָעוֹלָם הַבָּא, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא ׳בַּת גַּלִּים׳.

בלשון הזוהר

תּוּ, ׳בַּת גַּלִּים׳, עַלְמָא דְאָתֵי אִקְרֵי גַלִּים, בְּגִין דְּכֹלָּא קָיְימָא בֵּיהּ, וְאִתְכְּלִיל בֵּיהּ תִּלֵּי תִּלִּים, וְנַפְקָא מִנֵּיהּ לְכֹלָּא. תּוּ ׳בַּת גַּלִּים׳, כְּדִכְתִיב, ׳גַּל נָעוּל׳ (שיר השירים ד, יב), וְכָל אִינוּן גַּלִּים וּמַבּוּעִין, כֻּלְּהוּ נָפְקֵי מֵעַלְמָא דְאָתֵי, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִיהִי ׳בַּת גַּלִּים׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

צהלי והקשיבי - ישראל משבחים והקב"ה מקשיב בשבילם

בֹּא רְאֵה, פָּסוּק זֶה קָשֶׁה. בַּתְּחִלָּה כָּתוּב ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, שֶׁהוּא כְּדֵי לְזַמֵּר וּלְהָרִים קוֹל, וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב ׳הַקְשִׁיבִי׳. אִם כָּךְ, אָז לָמָּה ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳הַקְשִׁיבִי׳? אֶלָּא ׳צַהֲלִי׳ כְּדֵי לְשַׁבֵּחַ וּלְזַמֵּר. בֹּא רְאֵה, אִם יִשְׂרָאֵל מַתְחִילִים לְשַׁבֵּחַ וּלְזַמֵּר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָז כָּתוּב ׳הַקְשִׁיבִי׳, מָה הַטַּעַם? בִּשְׁבִיל שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁבְּחִים וּמְזַמְּרִים בִּשְׁבִילָהּ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, וְכָתוּב ׳הַקְשִׁיבִי׳.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, דְּהוּא בְּגִין לְזַמְּרָא וְלַאֲרָמָא קָלָא, וּלְבָתַר כְּתִיב ׳הַקְשִׁיבִי׳. אִי הָכִי אַמַּאי ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, כֵּיוָן דִּכְתִיב ׳הַקְשִׁיבִי׳. אֶלָּא, ׳צַהֲלִי׳, בְּגִין לְשַׁבָּחָא וּלְזַמְּרָא. תָּא חֲזֵי, אִי יִשְׂרָאֵל שָׁרָאן לְשַׁבְּחָא וּלְזַמְּרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּדֵין כְּתִיב ׳הַקְשִׁיבִי׳, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן מְשַׁבְּחָן וּמְזַמְּרָן בְּגִינָהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳צַהֲלִי קוֹלֵךְ׳, וּכְתִיב ׳הַקְּשִׁיבִי׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לישה מצד הגבורה - עניה ענתות שאין ללבנה אור מעצמה

׳לַיְשָׁה׳ - מִשּׁוּם שֶׁבָּאָה מִצַּד הַגְּבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לַיִשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה׳ (משלי ל, ל). וְ ׳לַיְשָׁה׳ זוֹ גְּבוּרָה, לִשְׁבֹּר כֹּחוֹת וָחֳזָקִים. ׳עֲנִיָּה עֲנָתוֹת׳ - מִשּׁוּם שֶׁהִיא אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁלֹּא מְאִירָה (עָלֶיהָ), עֲנִיָּה וַדַּאי, אֵין לָהּ לַלְּבָנָה אוֹר מִשֶּׁל עַצְמָהּ, אֶלָּא רַק מַה שֶּׁנּוֹתֵן לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ.

בלשון הזוהר

׳לַיְשָׁה׳, בְּגִין דְּאַתְיָא מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳לַיִּשׁ גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה׳ (משלי ל, ל). וְהַאי ׳לַיְשָׁה׳, גְבוּרָה, לְתַבְּרָא חֵילִין וְתוּקְפִין. ׳עֲנִיָּה עֲנָתוֹת׳, בְּגִין דְּאִיהִי אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נָהֲרָא (עלה), עֲנִיָּה וַדַּאי, לֵית לָהּ נְהוֹרָא לְסִיהֲרָא מִגַּרְמָהּ, אֶלָּא מַה דְּיָהִיב לָהּ שִׁמְשָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ענתות שדה כהנים עניים בזויים - חסרון אור הלבנה

עֲנָתוֹת הוּא שָׂדֶה, כְּפָר אֶחָד, וְשׁוֹרִים בּוֹ כֹּהֲנִים עֲנִיִּים שֶׁמְּחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים (שֶׁל הַלְוִיִּם), וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אוֹתָם בְּנֵי אוֹתוֹ כְּפָר (ס"א: קַלִּים), בְּזוּיִים הָיוּ בְּעֵינֵי הָעָם, וּבֵיתָם יוֹתֵר רֵיק מִכָּל הָעָם, פְּרָט לְמַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָהֶם, כְּמוֹ עֲנִיִּים (ס"א: קַלִּים) בְּזוּיי עַם. מִשּׁוּם כָּךְ לַלְּבָנָה אֵין אוֹר מִשֶּׁל עַצְמָהּ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְחַבֵּר עִמָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ הִיא מְאִירָה.

בלשון הזוהר

עֲנָתוֹת אִיהוּ חֲקַל, כְּפַר חַד, וְשָׁרְיָין בֵּיהּ כֹּהֲנִי מִסְכְּנִי דְּאַהַדְרָן עַל פִּתְחִין (דלואי), וְלֵית מַאן דְּיַשְׁגַּח בְּהוּ, בְּגִין דְּכָל אִינוּן בְּנֵי הַהוּא כְּפַרָא (ס"א: קלישין), קְלִיסִין הֲווּ בְּעֵינַיְהוּ דְעַמָּא, וּבֵיתַיְיהוּ רְיקַנְיָין יַתִּיר מִכָּל עַמָּא, בַּר מַה דְּיָהֲבִין לוֹן, כְּמִסְכְּנֵי (ס"א: קלישין) קְלִיסִין דְּעַמָּא. בְּגִין כָּךְ, סִיהֲרָא לֵית לָהּ נְהוֹרָא מִגַּרְמָהּ, אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְחַבַּר עִמָּהּ שִׁמְשָׁא אִתְנְהִיר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לאביתר הכהן ענתות לך - איש מות ממקום עני

בֹּא רְאֵה, שֶׁכָּתוּב ׳וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךְ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה׳ (מלכים א ב, כו) - וְכִי עַל שֶׁהִזְמִין אוֹתוֹ אֲדוֹנִיָּהוּ נִקְרָא ׳אִישׁ מָוֶת׳? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מִמָּקוֹם עָנִי, שֶׁנִּדְבְּקָה בּוֹ הַלְּבָנָה, שֶׁהִיא ׳עֲנִיָּה עֲנָתוֹת׳.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, דִּכְתִיב, ׳וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ עֲנָתוֹת לֵךְ עַל שָׂדֶךָ כִּי אִישׁ מָוֶת אָתָּה׳ (מלכים א ב, כו). וְכִי עַל דְּזַמִּין לֵיהּ אֲדוֹנִיָּהוּ, ׳אִישׁ מָוֶת׳ אִקְרֵי. אֶלָּא, בְּגִין דְּהֲוָה מֵאֲתַר מִסְכֵּנָא, דְּאִידְבַּק בֵּיהּ סִיהֲרָא, דְּאִיהִי ׳עֲנִיָּה עֲנָתוֹת׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זכות אביתר אצל דוד - בימי שלמה שלמה הלבנה בעושר

וְאִם תֹּאמַר, ׳וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי׳ (מלכים א ב, כו), מִשּׁוּם כָּךְ זָכָה שֶׁלֹּא הָרַג אוֹתוֹ? אֶלָּא אֶבְיָתָר, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה מִמָּקוֹם עָנִי, זָכָה בּוֹ דָּוִד עַד שֶׁלֹּא עָלָה לַמַּלְכוּת, כְּשֶׁהָיָה שָׁאוּל אוֹרֵב לוֹ, וְהָיָה דַרְכּוֹ כְּעָנִי, (אַחַר כָּךְ) כְּמוֹ זֶה אֶבְיָתָר, וְלִזְמַן שֶׁשָּׁלַט שְׁלֹמֹה, עָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָיָה בְּחֶדְוָה שֶׁל עֹשֶׁר, שֶׁהַכֹּל הָיָה לוֹ, לֹא זָכָה בְּאֶבְיָתָר.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵימָא, ׳וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי׳ (מלכים א ב, כו), בְּגִינֵי כָּךְ זַכָּאָה דְּלָא קָטִיל לֵיהּ. אֶלָּא אֶבְיָתָר, בְּגִין דְּהֲוָה מֵאֲתַר מִסְכֵּנָא, זָכָה בֵּיהּ דָּוִד, עַד לָא סָלִיק לְמַלְכוּ, כַּד הֲוָה מְכַמָּאן לֵיהּ שָׁאוּל, וְהֲוֵי אָרְחוֹי כְּמִסְכֵּנָא, (לבתר) אֶבְיָתָר כְּגַוְונָא דָא, וּלְזִמְנָא דְּשָׁלַט שְׁלמֹה, סִיהֲרָא קָיְימָא בְּאַשְׁלָמוּתָא, וְהֲוָה בְּחֶדְוָותָא דַּעֲתִירוּ, דְּכֹלָּא הֲוָה לֵיהּ, לָא זָכָה בֵּיהּ אֶבְיָתָר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שדה ענתות סוד ירמיה - שדה תפוחים מול שדה עוני

וַדַּאי ׳שְׂדֵה עֲנָתוֹת׳ סוֹד הַדָּבָר הָיָה, וְיִרְמְיָה שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל לָרֶשֶׁת סוֹד עֶלְיוֹן. בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁשּׁוֹלֶטֶת הַלְּבָנָה, הִיא נִקְרֵאת ׳שְׂדֵה תַפּוּחִים׳, כְּשֶׁהִיא בְּעֹנִי, ׳שְׂדֵה עֲנָתוֹת׳. מִשּׁוּם כָּךְ תִּשְׁבַּחַת שֶׁלְּמַטָּה עוֹשָׂה לָהּ עֹשֶׁר וּשְׁלֵמוּת.

בלשון הזוהר

וַדַּאי ׳שְׂדֵה עֲנָתוֹת׳, רָזָא דְמִלָה הֲוָה, וְיִרְמְיָה דְּקָנֵי לֵיהּ, כֹּלָּא הֲוָה, בְּגִין לְאַחְסָנָא רָזָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, כָּד שָׁלְטָא סִיהֲרָא, ׳שְׂדֵה תַּפּוּחִים׳ אִקְרֵי, כָּד אִיהוּ בְּמִסְכֵּנוּ, ׳שְׂדֵה עֲנָתוֹת׳. בְּגִינֵי כָּךְ, תּוּשְׁבַּחְתָּא דִּלְתַתָּא, עָבִיד לֵיהּ עֲתִירוּ, וּשְׁלִימוּתָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דוד השלים את הלבנה כל ימיו - שלמה נטלה בעושר

כְּמוֹ שֶׁדָּוִד, כָּל יָמָיו הִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת לָהּ שְׁלֵמוּת וּלְנַגֵּן מִינֵי זֶמֶר לְזַמֵּר וּלְשַׁבֵּחַ לְמַטָּה. וּכְשֶׁדָּוִד הִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם, הִשְׁאִיר אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת, וּשְׁלֹמֹה לָקַח אוֹתָהּ בְּעֹשֶׁר, בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֲרֵי הַלְּבָנָה יָצְאָה מֵהָעֹנִי וְנִכְנְסָה לָעֹשֶׁר, שֶׁבָּעֹשֶׁר הַזֶּה שָׁלַט עַל כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ.

בלשון הזוהר

כְּמָה דְּדָוִד, כָּל יוֹמוֹי אִשְׁתַּדַּל לְמֶעְבַּד שְׁלִימוּ לָהּ, וּלְנַגְנָא זַמָּרֵי, לְזַמְּרָא וּלְשַׁבְּחָא לְתַתָּא. וְכַד דָּוִד אִסְתַּלִּיק מֵעַלְמָא, שָׁבִיק לָהּ בִּשְׁלִימוּ, וּשְׁלֹמֹה נָטַל לָהּ בְּעוּתְרָא, בִּשְׁלֵימוּתָא, דְּהָא סִיהֲרָא נָפְקָא מִמִּסְכֵּנוּ, וְעָאלַת לְעוּתְרָא, דִּבְהַךְ עוּתְרָא, שָׁלַט עַל כָּל מַלְכֵי אַרְעָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳אין כסף נחשב בימי שלמה׳

טעות דחיית הימין וחסרון שלמות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.