׳בנות צעדה עלי שור׳ - עין המשפט לוקחת בנות לתיקוניה
ויחי · ׳בן פורת יוסף׳ - ברכות הצדיק הזוכה בכל מלמעלה ולמטה · מאמר 75 · פיסקה 6 · דף רמז ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא ׳בָנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר׳. בָּנוֹת צָעֲדָה, צָעֲדוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא הַהוּא עַיִן דִּכְתִיב ׳לְעֵילָא, וּמאן אִיהוּ, עֵין מִשְׁפָּט, וְאִיהוּ קָאִים עֲלֵי עָיִן, וְאִיהוּ עַיִן, צָעֲדָה, וּפָסְעַת לְמֵיטַל בָּנוֹת לְתִקּוּנָהָא, וְהַיְינוּ בָּנוֹת צָעֲדָה, וְלָא בָנִים, בָּנוֹת צָעֲדָה, אִסְתַּכְּלַת לְתִקּוּנָהָא, וְלָא בָנִים׳. וַיְמָרַרוּהוּ וָרֹבּוּ, בְּאִסְתַּכְּלוּתָא דִּרְחִימוּ לְגַבֵּיהּ. כְּדִכְתִיב, ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִי שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי׳ (שיר השירים ו, ה). וְעַל דָּא וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. ׳וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ׳ - דָּא קֶשֶׁת. מַה קֶּשֶׁת דָּא בַּת זוּגוֹ. בְּאֵיתָן, תּוּקְפָא אַלְבִּישַׁת עֲלוֹי, דְּלָא אַחְלָשַׁת חֵילָא, דְּהָא יָדְעַת דְּיוֹסֵף לָא יִסְטֵי בְּהַהוּא דַּרְגָּא, דְאָת קַיָּימָא דִילֵיהּ, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא.
תרגום
וְעַל זֶה ׳בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר׳ (בראשית מט, כב). בָּנוֹת צָעֲדָה!? צוֹעֲדוֹת הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא אוֹתָהּ הָעַיִן שֶׁכְּתוּבָה לְמַעְלָה, וּמִיהוּ? עֵין מִשְׁפָּט, וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵי עַיִן, וְהוּא עַיִן, צָעֲדָה וּפוֹסַעַת לָקַחַת בָּנוֹת לְתִקּוּנֶיהָ, וְזֶהוּ בָּנוֹת צָעֲדָה, וְלֹא בָנִים. בָּנוֹת צָעֲדָה, הִסְתַּכְּלָה לְתִקּוּנֶיהָ, וְלֹא בָנִים. וַיְמָרֲרוּהוּ וָרֹבּוּ - בְּהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל אַהֲבָה אֵלָיו, כַּכָּתוּב (שִׁיר ו) ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי׳ (שיר השירים ו, ה) - וְעַל זֶה וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. ׳וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ׳ (בראשית מט, כד) - זוֹ קֶשֶׁת. מַה זֶּה קֶשֶׁת? זוֹ בַּת זוּגוֹ. בְּאֵיתָן - חֹזֶק הִלְבִּישָׁה עָלָיו, שֶׁלֹּא הֶחֱלִישָׁה כֹּחַ, שֶׁהֲרֵי יָדְעָה שֶׁיּוֹסֵף לֹא יִסְטֶה בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁל אוֹת הַבְּרִית שֶׁלּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא ׳בנות צעדה עלי שור׳. בנות צעדה, צעדות מבעי ליה, אלא ההוא עין דכתיב ׳לעילא, ומאן איהו, עין משפט, ואיהו קאים עלי עין, ואיהו עין, צעדה, ופסעת למיטל בנות לתקונהא, והיינו בנות צעדה, ולא בנים, בנות צעדה, אסתכלת לתקונהא, ולא בנים׳. וימררוהו ורבו, באסתכלותא דרחימו לגביה. כדכתיב, ׳הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני׳ (שיר השירים ו, ה). ועל דא וישטמוהו בעלי חצים. ׳ותשב באיתן קשתו׳ - דא קשת. מה קשת דא בת זוגו. באיתן, תוקפא אלבישת עלוי, דלא אחלשת חילא, דהא ידעת דיוסף לא יסטי בההוא דרגא, דאת קיימא דיליה, לימינא ולשמאלא.
התרגום: ועל זה ׳בנות צעדה עלי שור׳ (בראשית מט, כב). בנות צעדה!? צועדות היה צריך לכתב! אלא אותה העין שכתובה למעלה, ומיהו? עין משפט, והוא עומד עלי עין, והוא עין, צעדה ופוסעת לקחת בנות לתקוניה, וזהו בנות צעדה, ולא בנים. בנות צעדה, הסתכלה לתקוניה, ולא בנים. וימררוהו ורבו - בהסתכלות של אהבה אליו, ככתוב (שיר ו) ׳הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני׳ (שיר השירים ו, ה) - ועל זה וישטמהו בעלי חצים. ׳ותשב באיתן קשתו׳ (בראשית מט, כד) - זו קשת. מה זה קשת? זו בת זוגו. באיתן - חזק הלבישה עליו, שלא החלישה כח, שהרי ידעה שיוסף לא יסטה באותה דרגה של אות הברית שלו לימין ולשמאל.
מן המפרשים
מקדש מלך: בעלי חצים פי' חצי האהבה ומרוב חצי האהבה של המ' אינו יכול לסבול ולכך אומר לה הסבי עיניך מנגדי. תוקפא אלבישת עלוי. ר"ל השכינה בטחה בו שלא יחטא ח"ו וזהו פי' מלת באיתן: ה"ג מאן קשת דא בת זוגו ה"ג מאי מאל אביך ולבתר ויעזרך:
אור החמה: ואיהו יוסף בן פורת קיימא עלי עין דהיינו על המלכות והמלכות היא הצועדת דהיינו היותה מתאחדת בהן פעם בהיכל זה בבחינה זו ופעמים בבחינת אחרת בהיכל שני עד שצעדה מבחינה אל בחינה וכוללת כל ההיכלות.
מהרח"ו: באסתכלותא דרחימו וגו'. פי' לשון 'ורובו' כמו 'הרהיבוני' הנזכר שם באותו פסוק, כי פי' שנסתכלו בו בעין אכזריות, ולכן ' וישטמוהו בעלי חצים '. ופירוש אותו הכתוב ' שהם הרהיבוני ', ר"ל כי עינים שלך נסתכלו בי כאיש המביט ומסתכל בחבירו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: