׳בן פורת יוסף׳
ברכות הצדיק הזוכה בכל מלמעלה ולמטה
כפל ׳בן פורת יוסף׳ - למעלה בבנים ולמטה בבנות
סִיּוּם הַגּוּף, זֶה שֶׁכָּתוּב ׳בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן׳ (בראשית מט, כב) - לָמָּה פַּעֲמַיִם? אֶלָּא בֵּן פֹּרָת לְמַעְלָה, בֵּן פֹּרָת לְמַטָּה. וְלָמָּה אֵינוֹ בֵּן פֹּרָת לְמַטָּה בְּתִקּוּנֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא? מִשּׁוּם שֶׁבָּנוֹת צָעֲדָה לִהְיוֹת עֲלֵי שׁוּר, שֶׁצְּרִיכִים בָּנוֹת לְתִקּוּנֶיהָ וְלֹא בָנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְגוֹ'׳ (משלי לא, כט). ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל׳ - אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
בלשון הזוהר
סִיּוּמָא דְגוּפָא דָּא, דִּכְתִיב ׳בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן׳ (בראשית מט, כב), אַמַּאי תְּרֵי זִמְנֵי. אֶלָּא ׳בֵּן פּוֹרָת׳ לְעֵילָא. ׳בֵּן פּוֹרָת׳ לְתַתָּא. וְאַמַּאי לָאו אִיהוּ ׳בֵּן פּוֹרָת׳ לְתַתָּא, בְּתִקּוּנִי מַטְרוֹנִיתָא. בְּגִין דְּבָנוֹת צָעֲדָה, לְמֶהֱוֵי עֲלֵי שׁוּר, דְּבָעְיָין בָּנוֹת לְתִקּוּנָהָא וְלָא בָנִים. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְגו'׳ (משלי לא, כט). ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל׳ - אִלֵּין תְּרֵיסַר שִׁבְטִין.
התחברות המלכות באבות - בנין העולם העליון הנקרא שבע שנים
בֹּא רְאֵה, מַלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה לֹא מְקַבֶּלֶת מַלְכוּת קְדוֹשָׁה שְׁלֵמָה עַד שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בָּאָבוֹת, וּכְשֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בָּאָבוֹת, נִבְנֶה בִּנְיָן שָׁלֵם מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עוֹלַם הַזָּכָר, וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִקְרָא שֶׁבַע שָׁנִים, כִּי כָל שֶׁבַע הַשָּׁנִים בּוֹ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, לָא קַבִּיל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא שְׁלֵימָתָא, עַד דְּאִתְחַבַּר בַּאֲבָהָן, וְכַד אִתְחַבַּר בַּאֲבָהָן, אִתְבְּנֵי בִּנְיָינָא שְׁלֵימָא מֵעַלְמָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ עַלְמָא דִּדְכוּרָא, וְעַלְמָא עִלָאָה אִקְרֵי ז' שְׁנִין, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ ז' שְׁנִין בֵּיהּ.
׳ויבנהו שבע שנים׳ - אברהם שבעת הימים הבונה עולם עליון
וְסִימָן לַדָּבָר - ׳וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׳ (מלכים א ו, לח), זֶה עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְלֹא כָתוּב ׳בְּשֶׁבַע שָׁנִים׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר - ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (שמות לא, יז) - וְלֹא כָתוּב בְּשֵׁשֶׁת, וְכָתוּב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) - בְּהִבָּרְאָם, בְּאַבְרָהָם. וְאַבְרָהָם נִקְרָא שִׁבְעָה יָמִים, וּבוֹ נִבְנָה הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן (ס"א: כְּמוֹ זֶה ׳וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׳), וְאֵלֶּה נִקְרָאִים עוֹלַם הַזָּכָר (ס"א: וּבוֹ נִבְנָה הָעוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה).
בלשון הזוהר
וְסִימָנִיךָ ׳וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׳ (מלכים א ו, לח), דָּא עַלְמָא עִלָּאָה, וְלָא כְּתִיב ׳בְּשֶׁבַע שָׁנִים׳, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳ (שמות לא, יז), וְלָא כְּתִיב בְּשֵׁשֶׁת וּכְתִיב, ׳אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם, בְּאַבְרָהָם. ׳וְאַבְרָהָם, ז' יָמִים אִקְרֵי, וּבֵיהּ אִתְבְּנִי עַלְמָא עִלָּאָה, (ס"א: כגוונא דא׳ ׳ויבנהו שבע שנים׳) וְאִלֵּין אִקְרוּן עַלְמָא דִּדְכוּרָא (ס"א: וביה אתבני עלמא לתתא).
׳שבעת ימים ושבעת ימים׳ - עולם עליון ותחתון, זכרים ונקבות
כְּמוֹ זֶה לְמַטָּה יֵשׁ שָׁנִים, סוֹד הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, וְסוֹד זֶה שֶׁכָּתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׳ (מלכים א ח, סה) - שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים׳ - לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהֵם ׳אַרְבָּעָה עָשָׂר׳? אֶלָּא לְהַרְאוֹת עוֹלָם עֶלְיוֹן וְעוֹלָם תַּחְתּוֹן, וְהֵם ׳שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים׳ - אֵלּוּ זְכָרִים וְאֵלּוּ נְקֵבוֹת. אֵלּוּ הַנְּקֵבוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל׳ (משלי לא, כט) - אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֵם ׳עָשׂוּ חָיִל׳. כַּכָּתוּב ׳כָּל הַפְּקוּדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה וְגוֹ'׳ (במדבר ב, ט) - וְכֵן כֻּלָּם.
בלשון הזוהר
כְּגַוְּונָא דָא לְתַתָּא אִית שְׁנִין, רָזָא דְעַלְמָא תַּתָּאָה, וְרָזָא דָא, דִּכְתִיב, ׳ז' יָמִים וְז' יָמִים י"ד יוֹם׳ (מלכים א ח, סה). דְּכֵיוָן דְּאָמַר ׳שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים׳, לָא יְדַעְנָא דְאַרְבֵּיסַר אִינוּן. אֶלָּא, לְאַחֲזָאָה עַלְמָא עִלָּאָה, וְעַלְמָא תַּתָּאָה. וְאִינוּן ׳שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים׳. אִלֵּין דְּכוּרִין, וְאִלֵין נוּקְבִין. אִלֵּין נוּקְבֵי הַאי עַלְמָא עַלַיְיהוּ. דִּכְתִיב, ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל׳ (משלי לא, כט), אִלֵּין תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, דְּאִינוּן עָשׂוּ חָיִל. כְּדִכְתִיב, ׳כָּל הַפְּקוּדִים לְמַחֲנִה יְהוּדָה וְגו', וְכֵן כֻּלְּהוּ׳ (במדבר ב, ט).
׳רבות בנות עשו חיל׳ - חיות גדולות וקטנות מתחברות כאחד
וְאִם תֹּאמַר רַבּוֹת, וַהֲרֵי הֵם שְׁנֵים עָשָׂר וְלֹא יוֹתֵר, חוּץ מֵאוֹתוֹ הַחַיִל שֶׁעָשׂוּ, מַה זֶּה ׳רַבּוֹת׳? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, כְּמוֹ גָדְלָה׳ (בראשית יח, כ) - וְכֵן רַבּוֹת גְּדוֹלוֹת, עֶלְיוֹנִים וּגְדוֹלִים עַל הַכֹּל, וְאֵלּוּ נִקְרָאִים ׳חַיּוֹת גְּדֹלוֹת׳. ׳עָשׂוּ חָיִל׳ - אוֹתוֹ חַיִל שֶׁעָשׂוּ שֶׁסְּמוּכִים עֲלֵיהֶם נִקְרָאִים ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ - לְהִתְחַבֵּר כְּאֶחָד, לְהִתְתַּקֵּן בָּהֶם הַמַּטְרוֹנִיתָא, לִשְׂמֹחַ בָּהֶם עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהילים קד, כו) - מִשּׁוּם כָּךְ ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל׳. (ס"א: ׳וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה וְגוֹ' וְכָתוּב׳ (מלכים א ז, כה) וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה - ׳הַיְנוּ׳ וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה)
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא רַבּוֹת, וְהָא תְּרֵיסַר אִינוּן, וְלָא יַתִּיר, בַּר הַהוּא חַיִל דְּעָבְדוּ, מַאי ׳רַבּוֹת׳. אֶלָּא כְּמָה דִּכְתִיב, ׳זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רַבָּה׳ (בראשית יח, כ), כְּמוֹ גָּדְלָה. וְכֵן רַבּוֹת גְּדוֹלוֹת, עִלָּאִין, וְרַבְרְבִין עַל כֹּלָּא. וְאִלֵּין אִקְרוּן ׳חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת׳. ׳עָשׂוּ חָיִל׳, הַהוּא חַיִל דְּעָבְדוּ דִּסְמִיכִין עֲלַיְיהוּ, אִקְרוּן ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳, לְאִתְחַבְּרָא כְּחֲדָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ מַטְרוֹנִיתָא, לְמֶחֱדֵי בְּהוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהילים קד, כו), בְּגִינִי כָּךְ ׳רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל׳. (ס"א: ׳ואת עלית על כלנה׳ כמא דאת אמר, ׳עומד על שני עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה וגו'׳ (מלכים א ז, כה) וכתיב ׳והים עליהם מלמעלה׳ ׳היינו׳ ׳ואת עלית על כלנה׳)
׳בנות צעדה עלי שור׳ - עין המשפט לוקחת בנות לתיקוניה
וְעַל זֶה ׳בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר׳ (בראשית מט, כב). בָּנוֹת צָעֲדָה!? צוֹעֲדוֹת הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא אוֹתָהּ הָעַיִן שֶׁכְּתוּבָה לְמַעְלָה, וּמִיהוּ? עֵין מִשְׁפָּט, וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵי עַיִן, וְהִיא עַיִן, צָעֲדָה וּפוֹסַעַת לָקַחַת בָּנוֹת לְתִקּוּנֶיהָ, וְזֶהוּ בָּנוֹת צָעֲדָה, וְלֹא בָנִים, בָּנוֹת צָעֲדָה, הִסְתַּכְּלָה לְתִקּוּנֶיהָ, וְלֹא בָנִים. ׳וַיְמָרֲרוּהוּ וָרֹבּוּ׳ - בְּהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל אַהֲבָה אֵלָיו, כַּכָּתוּב ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי׳ (שיר השירים ו, ה). וְעַל זֶה וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. ׳וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ׳ (בראשית מט, כד) - זוֹ קֶשֶׁת. מַה זֶּה ׳קֶשֶׁת׳? זוֹ בַּת זוּגוֹ. ׳בְּאֵיתָן׳ - חֹזֶק הִלְבִּישָׁה עָלָיו, שֶׁלֹּא הֶחֱלִישָׁה כֹּחַ, שֶׁהֲרֵי יָדְעָה שֶׁיּוֹסֵף לֹא יִסְטֶה בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁל אוֹת הַבְּרִית שֶׁלּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא ׳בָנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר׳ (בראשית מט, כב). בָּנוֹת צָעֲדָה, צָעֲדוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא הַהוּא עַיִן דִּכְתִיב ׳לְעֵילָא, וּמַאן אִיהוּ, עֵין מִשְׁפָּט, וְאִיהוּ קָאִים עֲלֵי עָיִן, וְאִיהוּ עַיִן, צָעֲדָה, וּפָסְעַת לְמֵיטַל בָּנוֹת לְתִקּוּנָהָא, וְהַיְינוּ בָּנוֹת צָעֲדָה, וְלָא בָנִים, בָּנוֹת צָעֲדָה, אִסְתַּכְּלַת לְתִקּוּנָהָא, וְלָא בָנִים׳. ׳וַיְמָרַרוּהוּ וָרֹבּוּ׳, בְּאִסְתַּכְּלוּתָא דִּרְחִימוּ לְגַבֵּיהּ. כְּדִכְתִיב, ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִי שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי׳ (שיר השירים ו, ה). וְעַל דָּא וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. ׳וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ׳ (בראשית מט, כד) - דָּא קֶשֶׁת. מַה ׳קֶּשֶׁת׳ דָּא בַּת זוּגוֹ. ׳בְּאֵיתָן׳, תּוּקְפָא אַלְבִּישַׁת עֲלוֹי, דְּלָא אַחְלָשַׁת חֵילָא, דְּהָא יָדְעַת דְּיוֹסֵף לָא יִסְטֵי בְּהַהוּא דַּרְגָּא, דְאָת קַיָּימָא דִילֵיהּ, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא.
׳מידי אביר יעקב׳ - אבן ישראל ניזונה משנים עשר הצדדים
׳וַיָּפֹזּוּ׳, מַה זֶּה ׳וַיָּפֹזּוּ׳? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב׳ (תהלים יט, יא). וְכָתוּב ׳וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז׳ (איוב כח, יז). הִתְכַּבְּדוּ זְרוֹעוֹתָיו בְּמַרְגָּלִית עֶלְיוֹנָה. ׳מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב׳ - מֵאוֹתָם שְׁנֵי צְדָדִים שֶׁהִתְחַזֵּק בָּהֶם ׳יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳ - מִשָּׁם נִזּוֹנֵית אוֹתָהּ אֶבֶן יְקָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. עוֹד, מֵאוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר צְדָדִים נִזּוֹנֵית אוֹתָהּ אֶבֶן יְקָרָה, שֶׁהֵם צָפוֹן וְדָרוֹם, וְהִיא נִתְּנָה בֵינֵיהֶם וְהִתְבָּרְכָה מֵהֶם, וְנִזּוֹנָה מֵהֶם עַל (דַּרְגָּה) יְדֵי צַדִּיק.
בלשון הזוהר
׳וַיָּפֹזוּ׳, מַאי ׳וַיָּפֹזוּ׳. אֶלָּא כְּדִכְתִיב, ׳הַנֶּחמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב׳ (תהילים יט, יא). וּכְתִיב, ׳וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָּז׳ (איוב כח, יז). אִתְיַיקְרוּ דְּרוֹעוֹי בְּמַרְגָּלִיתָא עִלָּאָה. ׳מִידִי אֲבִיר יַעֲקֹב׳ - מֵאִינוּן תְּרֵין סִטְרִין, דְּאַתְקִיף בְּהוּ ׳יַעֲקֹב מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳, מִתַּמָּן אִתְּזָן הַהוּא אֶבֶן יְקָרָא, כִּדְקָאֲמָרָן. תּוּ, מֵאִינוּן תְּרֵיסַר סִטְרִין, אִתְּזָן הַהוּא אֶבֶן יְקָרָא, דְאִינוּן צָפוֹן וְדָרוֹם, וְהִיא אִתְיַיהֲבַת בֵּינַיְיהוּ, וְאִתְבָּרְכָא מִנַיְיהוּ, וְאִתְּזְנָא מִנְהוֹן עַל (דרגא) יְדָא דְצַדִּיק.
׳מאל אביך ויעזרך׳ - שלוש קושיות בלשון פסוק הברכה
בֹּא רְאֵה, לְיוֹסֵף נוֹסְפָה בְּרָכָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מֵאֵל אָבִיךְ וְיַעְזְרֶךָּ וְגוֹ'׳ (בראשית מט, כה). פָּסוּק זֶה קָשֶׁה. ׳מֵאֵל אָבִיךְ׳ - אֵל אָבִיךְ יַעַזְרֶךָּ צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה ׳מֵאֵל אָבִיךְ׳ וְאַחַר כָּךְ ׳וְיַעְזְרֶךָּ׳? ׳וְאֵת שַׁדַּי׳ - ׳וְאֵל שַׁדַּי׳ צָרִיךְ לִהְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ׳ (בראשית מג, יד). ׳וִיבָרְכֶךָּ׳, יְבָרֶכְךָ צָרִיךְ לִהְיוֹת!
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, לְיוֹסֵף אִתּוֹסַף לֵיהּ בְּרָכָה אָחֳרָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעַזְרֶךָּ וְגוֹ'׳ (בראשית מט, כה). הַאי קְרָא קַשְׁיָא. ׳מֵאֵל אָבִיךָ׳, אֵל אָבִיךָ יַעַזְרֶךָּ מִבָּעֵי לֵיהּ. מַאי ׳מֵאֵל אָבִיךָ׳ וּלְבָתַר ׳יַעַזְרֶךָּ׳. ׳וְאֵת שַׁדַּי׳, ׳וְאֵל שַׁדַּי׳ מִבָּעֵי לֵיהּ, כְּמָה דִכְתִיב, ׳וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ׳ (בראשית מג, יד). ׳וִיבָרֲכֶךָּ׳, יְבָרֶכְךָ מִבָעֵי לֵיהּ.
׳מאל אביך ויעזרך׳ - ירושה עליונה שלא תתחלף במקום אחר
אֶלָּא הוֹרִישׁוֹ מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. הוֹרִישׁוֹ מִלְּמַעְלָה, ׳מֵאֵל אָבִיךְ׳, שֶׁהוּא יְרֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם. ׳וְיַעְזְרֶךָּ׳, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲלִיף מָקוֹם זֶה לְמָקוֹם אַחֵר, וְשֶׁסִּיּוּעוֹ יִהְיֶה מִמָּקוֹם זֶה וְלֹא מֵאַחֵר.
בלשון הזוהר
אֶלָּא אַחְסִין לֵיהּ לְעֵילָא וְתַתָּא. אַחְסִין לֵיהּ לְעֵילָא, ׳מֵאֵל אָבִיךָ׳, דְּאִיהוּ אַחְסָנָא עִלָּאָה, אֲתַר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם. ׳וְיַעַזְרְךָּ׳, בְּגִין דְּלָא יַחֲלִיף הַאי אֲתַר לְאֲתַר אָחֳרָא, וְסִיּוּעָא דִילֵיהּ לֶיהֱוֵי מֵאֲתַר דָּא, וְלָא מֵאַחֲרָא.
׳ואת שדי׳ - דרגת השכינה הכוללת יום בלילה ולילה ביום
׳וְאֵת שַׁדַּי׳, מַה זֶּה ׳וְאֵת שַׁדַּי׳? אֶלָּא זוֹ דַּרְגָּה אַחֶרֶת תַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, בְּכָל מָקוֹם ׳אֶת ה'׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ ׳וָאֵרֶא אֶת ה', אֶת לְרַבּוֹת׳ (ישעיה ו). ׳וְאֶת׳ - לְהַכְלִיל יוֹם בְּלַיְלָה וְלַיְלָה בְּיוֹם, כַּכָּתוּב ׳וְאֵת שַׁדַּ"י׳, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לְבָרֵךְ אֶת הָעוֹלָמוֹת.
בלשון הזוהר
׳וְאֵת שַׁדַּי׳, מַהוּ ׳וְאֵת שַׁדַּי׳, אֶלָּא, אִיהוּ דַרְגָּא אָחֳרָא תַּתָּאָה, דְּהָא תָּנִינָן, בְּכָל אֲתַר ׳אֶת ה'׳, דָּא שְׁכִינְתָּא, כְּמוֹ ׳וָאֵרֶא אֶת ה', אֶת לְרַבּוֹת׳ (ישעיה ו). ׳וְאֶת׳ לְאַכְלָלָא יוֹם בְּלַיְלָה, וְלַיְלָה בְּיוֹם, כְּדִכְתִיב ׳וְאֵת שַׁדַּ"י׳, דְּהָא מִתַּמָּן נָפְקִין בִּרְכָאן לְבָרְכָא עָלְמִין.
סוד ׳ואת שדי׳ - שבילי עשרים ושתים אותיות בשמים ובארץ
עוֹד, לָמָּה לֹא אָמַר ׳וְאֵל שַׁדַּי׳, שֶׁהֲרֵי גַּם כָּאן מַשְׁמָע כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים׳ - הַכֹּל מָקוֹם אֶחָד הוּא, לָמָּה עָזַב ל' וְכָתַב ת'? אֶלָּא זֶהוּ סוֹד, שֶׁכְּשֶׁאוֹתָם שְׁבִילִים יוֹצְאִים מִלְמַעְלָה, כְּלָל שֶׁל הַתּוֹרָה, יוֹרֵשׁ אֶת הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳ - כְּלָל שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. וּמִכָּאן יוֹצְאִים לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנִּקְרֵאת אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳ - כְּלָל שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. וְהַשָּׁמַיִם כּוֹלְלִים הַכֹּל כְּאֶחָד, וְאָז מִתְעַטֶּרֶת הַלְּבָנָה בַּכֹּל וְיוֹשֶׁבֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְהַבְּרָכוֹת שׁוֹפְעוֹת אָז מִשָּׁם, וְעַל זֶה ׳וְאֵת שַׁדַּי׳. וִיבָרֲכֶךָּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ תָּמִיד קִיּוּם וְיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וָא"ו, יֵשׁ לוֹ תּוֹסֶפֶת וְקִיּוּם. עַד כָּאן כְּלָל, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה פְּרָט, שֶׁכָּתוּב ׳בִּרְכֹת שָׁמַיִם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
תּוּ, אַמַּאי לָא קָאֲמַר ׳וְאֵל שַׁדַּי׳, דְּהָא הָכָא נָמֵי מַשְׁמַע כִּדְקָאַמְרִינָן. דִּכְתִיב, ׳וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים׳, כֹּלָּא אֲתַר חַד הוּא, אַמַּאי שָׁבַק ל' וְכָתַב ת'. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ, דְּכַד אִינוּן שְׁבִילִין נָפְקִין מֵעֵילָא, כְּלָלָא דְאוֹרַיְיתָא, אַחְסִין שָׁמַיִם, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳אֵת הַשָּׁמַיִם׳, כְּלָלָא דְכ"ב אַתְוָון. וּמֵהָכָא נָפְקֵי לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה דְּאִקְרֵי אֶרֶץ, כִּדְקָאַמְרִינָן ׳וְאֵת הָאָרֶץ׳, כְּלָלָא דְּכ"ב אַתְוָון. וְשָׁמַיִם כָּלִיל כֹּלָּא כְּחֲדָא, וּכְדֵין מִתְעַטְרָא סִיהֲרָא בְּכֹלָּא, וְיַתְבָא בְּאַשְׁלָמוּתָא, וּבִרְכָאן נָגְדִין כְּדֵין מִתַּמָּן, וְעַל דָּא ׳וְאֵת שַׁדַּי׳. וִיבָרְכֶךָ, בְּגִין דִּיהֵא לֵיהּ קִיּוּם תָּדִיר וְיַתִּיר, דְּהָא בְּכָל אֲתַר דְּאִית בֵּיהּ וא"ו, תּוֹסֶפֶת אִית לֵיהּ, וְקִיּוּמָא. עַד כָּאן כְּלַל, וּלְבָתַר עָבִיד פְּרַט, דִּכְתִיב ׳בִּרְכוֹת שָׁמַיִם וְגוֹ'׳.
עדיפות ברכת יעקב על ברכת האבות - צדיק נוטל הכל
׳בִּרְכֹת אָבִיךְ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי׳ (בראשית מט, כו). וַדַּאי שֶׁ ׳בִּרְכֹת אָבִיךְ גָּבְרוּ׳, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב יָרַשׁ שֶׁבַח שֶׁל הַכֹּל יוֹתֵר מֵהָאָבוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה שָׁלֵם בַּכֹּל. וְהַכֹּל נָתַן לְיוֹסֵף. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ רָאוּי, שֶׁהֲרֵי צַדִּיק נוֹטֵל הַכֹּל וְיוֹרֵשׁ הַכֹּל כְּאֶחָד, וְכָל הַבְּרָכוֹת שְׁרוּיוֹת בּוֹ. הוּא מוֹרִיק בְּרָכוֹת מֵהָרֹאשׁ לְמַעְלָה, וְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף כֻּלָּם נִתְקְנוּ לְהוֹרִיק בּוֹ בְּרָכוֹת, וְאָז נַעֲשָׂה נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן.
בלשון הזוהר
׳בִּרְכוֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכוֹת הוֹרַי׳ (בראשית מט, כו). ׳בִּרְכוֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ׳ - וַדַּאי, דְּהָא יַעֲקֹב אַחְסִין שְׁבָחָא דְּכֹלָּא, יַתִּיר מֵאֲבָהָן, דְּהָא הוּא שְׁלִים הֲוָה בְּכֹלָּא. וְכֹלָּא יָהַב לֵיהּ לְיוֹסֵף, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהָכִי אִתְחֲזֵי, דְּהָא צַדִּיק כֹּלָּא נָטִיל, וְאַחְסִין כֹּלָּא כְּחֲדָא, וְכָל בִּרְכָאן בֵּיהּ שַׁרְיָין. הוּא אָרִיק בִּרְכָאן מֵרִישָׁא לְעֵילָא, וְכָל שַׁיְיפֵי גוּפָא כֻּלְּהוּ אִתְתַּקְנָן, לַאֲרָקָא בֵּיהּ בִּרְכָאן, וּכְדֵין אִתְעֲבִיד נָהָר דְּנָפִיק מֵעֵדֶן.
׳מעדן׳ - עידון האברים בהשתוקקות, ומחכמה עליונה שופע נהר
מַה זֶּה ׳מֵעֵדֶן׳? אֶלָּא בְּכָל שָׁעָה שֶׁכָּל הָאֵיבָרִים יוֹשְׁבִים בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וְהֵם בְּעִדּוּן שֶׁל הִשְׁתּוֹקְקוּת מֵהָרֹאשׁ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְכֻלָּם מֵעִדּוּן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלָּהֶם מְרִיקִים בּוֹ, וְנַעֲשָׂה נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא ׳מֵעֵדֶן׳ וַדַּאי. עוֹד ׳מֵעֵדֶן׳ - מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה שׁוֹפֵעַ הַכֹּל לְהִמָּשֵׁךְ, וְעוֹשֶׂה נָהָר, וְנִמְשָׁךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְאָז הַכֹּל בִּבְרָכוֹת, וְהַכֹּל אֶחָד.
בלשון הזוהר
מַאי ׳מֵעֵדֶן׳, אֶלָּא, בְּכָל שַׁעְתָּא דְכָל שַׁיְיפִין יָתְבִין בְּקִשּׁוּרָא חָדָא, וְאִינוּן בְּעִדּוּנָא דְּתִיאוּבְתָּא מֵרֵישָׁא לְעֵילָא וּלְתַתָּא, וְכֻלְּהוּ מֵעִדּוּנָא וְתִיאוּבְתָּא דִּלְהוֹן, מְרִיקִין בֵּיהּ, וְאִתְעֲבִיד נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק ׳מֵעֵדֶן׳ וַדַּאי. תּוּ ׳מֵעֵדֶן׳ מֵחָכְמָה עִלָּאָה, נָגִיד כֹּלָּא לְאִתְמַשְּׁכָא, וְעָבִיד נַהֲרָא, וְאִתְמַשְׁכָא עַד דְּמָטֵי לְהַאי דַרְגָא, וּכְדֵין כֹּלָּא בְּבִרְכָאן, וְכֹלָּא חַד.
׳תאות גבעות עולם׳ - תשוקת האברים לשתי האמהות, עליונה ותחתונה
׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם׳ (בראשית מט, כו) - (ס"א: זֶה עַד) תְּשׁוּקַת אוֹתָן ׳גִּבְעוֹת עוֹלָם׳, וּמִי הֵם? שְׁתֵּי נְקֵבוֹת, אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, שֶׁכָּל אַחַת נִקְרֵאת עוֹלָם. וּתְשׁוּקַת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף בְּאוֹתָן שְׁתֵּי אִמָּהוֹת. תְּשׁוּקָה לִינֹק מֵהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה (בִּינָה), וּתְשׁוּקָה לְהִקָּשֵׁר בָּאֵם הַתַּחְתּוֹנָה, וּתְשׁוּקַת הַכֹּל אֶחָד. מִשּׁוּם כָּךְ כֻּלָּם (כָּרָאוּי). ׳תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וְגוֹ'׳ - לְהִתְבָּרֵךְ אוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁל צַדִּיק וְלִטֹּל הַכֹּל כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
׳עַד תַּאֲוַת גִּבְעוֹת עוֹלָם׳ (בראשית מט, כו) - (ס"א: הַאי עַד) תִּיאוּבְתָּא דְּאִינוּן ׳גִּבְעוֹת עוֹלָם׳. וּמַאי נִינְהוּ, תְּרֵי נוּקְבֵי. חַד לְעֵילָא, וְחַד לְתַתָּא, דְּכָל חַד אִקְרֵי עוֹלָם. וְתִיאוּבְתָּא דְּכָל שַׁיְיפֵי גוּפָא, בְּאִינוּן תְּרֵין אִמָּהָן. תִּיאוּבְתָּא לְיָנְקָא מֵאִמָּא עִלָּאָה. תִּיאוּבְתָּא לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאִמָּא תַּתָּאָה. וְתִיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא חַד, בְּגִין כָּךְ כֻּלְּהוּ, (כדקא חזי). תִּהְיֶינָה ׳לְרֹאשׁ יוֹסֵף וְגו'׳, לְאִתְבָּרְכָא הַהוּא דַרְגָא דְּצַדִּיק, וּלְנַטְלָא כֹּלָּא כְּדְקָא חָזֵי.
אשרי שומרי הברית - יציאת החברים מן המערה לדרך
אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים צַדִּיקִים, שֶׁהֲרֵי צַדִּיק לֹא נִקְרָא אֶלָּא מִי שֶׁשּׁוֹמֵר דַּרְגָּה זוֹ, אוֹת הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. יָצְאוּ מִן הַמְּעָרָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֹאמַר דָּבָר, וְנֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ.
בלשון הזוהר
זַכָּאִין אִינוּן דְּאִקְרוּן צַדִּיקִים, דְּהָא צַדִּיק לָא אִקְרֵי, אֶלָּא מַאן דְּנָטִיר הַאי דַרְגָּא, הַאי אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא. זַכָּאִין אִינוּן בְּעַלְמָא דֵין, וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. נָפְקוּ מִן מְעַרְתָּא, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל חַד וְחַד לֵימָא מִלָּה, וְנֵיהַךְ בְּאָרְחָא.
׳בנימין זאב יטרף׳
סוד הקרבן, בבקר לה ולערב לכל העולמות
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.