׳בנימין זאב יטרף׳
סוד הקרבן, בבקר לה ולערב לכל העולמות
׳בנימין זאב יטרף׳ - רישום חיות הכסא כדוגמת מעלה
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר פָּסוּק אַחֲרָיו, ׳בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף וְגוֹ'׳ (בראשית מט, כז). בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, לָמָּה ׳זְאֵב׳? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ נִרְשָׁם בַּכִּסֵּא, שֶׁהֲרֵי כָּל הַחַיּוֹת, קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת, רְשׁוּמוֹת שָׁם. כַּכָּתוּב ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׳ (תהלים קד, כה). וְהַכִּסֵּא שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה כָּךְ נִרְשָׁם, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, ׳בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף וְגו'׳ (בראשית מט, כז). ׳בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף׳, ׳זְאֵב׳ אַמַּאי. אֶלָּא בְּגִין דְהָכִי אִתְרְשִׁים בְּכֻּרְסְיָיא, דְּהָא כָּל חֵיוָון רַבְרְבִין זְעִירִין רְשִׁימִין תַּמָּן. כְּמָה דִכְתִיב, ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ (תהילים קד, כה). וְכֻּרְסְיָיא דְּעֲבַד שְׁלמֹה, הָכִי אִתְרְשִׁים, כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.
המזבח הוא הזאב - בנימין זנו ובעלי הקטרוג נהנים ממנו
עוֹד ׳זְאֵב יִטְרָף׳, שֶׁהֲרֵי הַמִּזְבֵּחַ הָיָה בְּחֶלְקוֹ, וּמִזְבֵּחַ הוּא זְאֵב. שֶׁאִם תֹּאמַר שֶׁבִּנְיָמִין הוּא זְאֵב - לֹא כָּךְ, אֶלָּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה בְּחֶלְקוֹ הוּא זְאֵב, שֶׁהָיָה אוֹכֵל בָּשָׂר כָּל יוֹם, וּבִנְיָמִין הָיָה זָן אוֹתוֹ. מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הָיָה בְּחֶלְקוֹ, כִּבְיָכוֹל הוּא מְפַרְנֵס וְזָן אֶת הַזְּאֵב הַזֶּה. עוֹד ׳זְאֵב יִטְרָף׳ - זְאֵב יָזוּן, וּמִיהוּ? אֵלֶּה בַּעֲלֵי יְרִיבוֹת שֶׁעוֹמְדִים לְמַעְלָה לְקַטְרֵג, וְכֻלָּם נֶהֱנוּ וְנִתְקְנוּ מֵהַקָּרְבָּן, וּמְעוֹרְרִים הִתְעוֹרְרוּת לְמַעְלָה.
בלשון הזוהר
תּוּ ׳זְאֵב יִטְרָף׳, דְהָא מִזְבֵּחַ בְּחוּלָקֵיהּ הֲוָה, וּמִזְבֵּחַ אִיהוּ זְאֵב. דְּאִי תֵימָא בִּנְיָמִין אִיהוּ זְאֵב, לָאו הָכִי, אֶלָּא מִזְבֵּחַ דְּהֲוָה בְּחוּלָקֵיהּ, הוּא זְאֵב, דְּהֲוָה אָכִיל בִּשְׂרָא כָל יוֹמָא וּבִנְיָמִין הֲוָה זָן לֵיהּ, בְּגִין דְּהָא בְּחוּלָקֵיהּ הֲוָה, כִּבְיָכוֹל אִיהוּ מְפַרְנֵס וְזָן לְהַאי זְאֵב. תּוּ ׳זְאֵב יִטְרָף׳, זְאֵב יָזוּן, וּמַאן אִיהוּ, אִילֵּין מָארֵי דְּבָבוּ, דְּאִינוּן קָיְימֵי לְעֵילָא לְקַטְרְגָא, וְכֻלְּהוּ אִתְהֲנוּ וְאִתְתַּקְנָן מִקָּרְבָּנָא, וּמִתְעָרֵי אִתְעֲרוּתָא לְעֵילָא.
׳בבקר יאכל עד׳ - התעוררות אברהם מעלה הקרבן למקום עד
׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳ (בראשית מט, כז). מַה זֶּה ׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד׳? אֶלָּא בַּבֹּקֶר, שֶׁאַבְרָהָם מִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם וְנִמְצֵאת שְׁעַת רָצוֹן, הַקָּרְבָּן עוֹשֶׂה הִתְעוֹרְרוּת וְנַחַת רוּחַ וְעוֹלָה עַד עַ"ד, אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁכָּתוּב ׳וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךְ׳ (דברים ל, ב).
בלשון הזוהר
׳בַּבֹּקֶר יאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳ (בראשית מט, כז). מַאי ׳בַבֹּקֶר יאכַל עַד׳. אֶלָּא בְּצַפְרָא, דְּאַבְרָהָם אִתְעַר בְּעַלְמָא, וְשַׁעְתָּא דְּרַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח, קָרְבָּנָא עָבִיד אִתְעֲרוּתָא וְנַיְיחָא וְסַלְקָא עַד ע"ד, הַהוּא אֲתַר, דִּכְתִיב, ׳וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלהֶיךָ׳ (דברים ל, ב).
׳בבקר׳ הוא אברהם - האוכל רק מכסא עליון הנקרא עד
עוֹד בַּבֹּקֶר, מַה זֶּה ׳בַּבֹּקֶר׳? זֶה אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית כב, ג) - בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא רָצוֹן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה אוֹכֵל אֶת הַקָּרְבָּן אַחֵר, וּמִי הָיָה אוֹכֵל? אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא עַ"ד, וְהוּא כִּסֵּא עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא עֲדֵי עַד, כַּכָּתוּב ׳עֲדֵי עַד וְגוֹ'׳. וּזְמַן אֲכִילָה בַּבֹּקֶר שֶׁל עַ"ד הוּא, וְהָעַ"ד הַזֶּה (כָּךְ גַּם כֵּן) לְמַעְלָה (כָּךְ נִקְרָא), שֶׁכָּתוּב (ישעיה כו ד) ׳בִּטְחוּ בַּיהו"ה עֲדֵי עַד׳. וּבַבֹּקֶר, הַיְנוּ קָרְבָּן לַה׳ וַדַּאי. ׳יֹאכַל עַד׳, וְלֹא אַחֵר.
בלשון הזוהר
תּוּ בַּבֹּקֶר, מַאי ׳בַּבֹּקֶר׳. דָּא אַבְרָהָם כִּדְקָאֲמָרָן, דִּכְתִיב, ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר׳ (בראשית כב, ג), בְּזִמְנָא דְרַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא לָא הֲוָה אָכִיל קָרְבָּנָא אָחֳרָא, וּמַאן הֲוָה אָכִיל. הַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי ע"ד, וְאִיהוּ כֻּרְסְיָיא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ ׳עֲדֵי עַד׳, כְּדִכְתִיב ׳עֲדֵי עַד וְגוֹ'׳. וּזְמַן אֲכִילָה, בְּצַפְרָא דְּעַ"ד הוּא, וְהַאי עַד, (הכי נמי) לְעֵילָא (הכי אתקרי), דִּכְתִיב, (ישעיהו כו ד) ׳בִּטְחוּ בַּיהו"ה עֲדֵי עַד׳. וּבַבֹּקֶר, הַיְינוּ קָרְבַּן לַה׳, וַדַאי. ׳יאכַל עַד׳, וְלָא אָחֳרָא.
עשן ויין הקרבן - קושרים שמאל בימין בשמחת מעלה ומטה
עוֹלֶה עָשָׁן, וְהִתְעוֹרְרוּת הָאַהֲבָה נִקְשֶׁרֶת, וּמִתְעוֹרֶרֶת לְמַעְלָה וְעוֹמְדִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, וְאֵשׁ (נ"א: נֵר) דּוֹלֶקֶת וּמְאִירָה בַּהִתְעוֹרְרוּת הַזּוֹ שֶׁלְּמַטָּה. וְכֹהֵן מִתְעוֹרֵר, וּלְוִיִּם מְשַׁבְּחִים וּמַרְאִים שִׂמְחָה, וְאָז מִתְנַסֵּךְ הַיַּיִן לְהִתְקַשֵּׁר בַּמַּיִם, וְהַיַּיִן מֵאִיר וּמַרְאֶה שִׂמְחָה. מִשּׁוּם כָּךְ, יַיִן טוֹב לְמַטָּה לְהַרְאוֹת שִׂמְחָה לְיַיִן אַחֵר שֶׁלְּמַעְלָה, וְהַכֹּל מִתְעוֹרֵר לְהִתְקַשֵּׁר שְׂמֹאל בַּיָּמִין.
בלשון הזוהר
תְּנָנָא סָלִיק, וְאִתְעֲרוּתָא דִּרְחִימוּ קָשִׁיר, וְאִתְעַר לְעֵילָא וְקָיְימָא דָא לָקֳבֵל דָּא, וְנוּרָא (נ"א: וְשַׁרְגָּא) דָלִיק, וְאַנְהִיר בְּהַאי אִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא. וְכַהֲנָא אִתְעַר, וְלֵיוָאֵי מְשַׁבְּחָן, וְאַחְזְיָין חֵידוּ, וּכְדֵין חַמְרָא אִתְנְסַךְ, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמַיָא, וְחַמְרָא נָהִיר וְאַחֲזִיִ חֵידוּ, בְּגִינִי כָּךְ, חַמְרָא טַב לְתַתָּא, לְאַחֲזָאָה חֵידוּ, לְחַמְרָא אָחֳרָא דִלְעֵילָא, וְכֹלָּא אִתְעַר, לְאִתְקַשְּׁרָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא.
התעוררות סולת בשמן - יחוד לבנה ושמש בעדן הכתרים
וְלֶחֶם שֶׁהוּא ׳סֹלֶת, מַלְכוּת שֶׁמְּעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת, לוֹקְחִים אוֹתָהּ שְׂמֹאל בַּיָּמִין, וּמְקַשְּׁרִים אוֹתָהּ בְּגוּף, וְאָז שׁוֹפֵעַ שֶׁמֶן עֶלְיוֹן, וְלוֹקֶטֶת אוֹתוֹ עַל יַד הַצַּדִּי"ק׳. וְעַל זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל סֹלֶת בְּשֶׁמֶן, וְנִקְשָׁר הַכֹּל כְּאֶחָד, וְאָז עִדּוּן וְנַחַת שֶׁל יִחוּד אֶחָד, וְלוֹקְטִים עִדּוּן וְנַחַת שֶׁל הַיִּחוּד כָּל אוֹתָם כְּתָרִים, וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה, וְהַלְּבָנָה מְאִירָה, וְנִקְשֶׁרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ, וְיוֹשֵׁב הַכֹּל בְּעִדּוּן.
בלשון הזוהר
וְלֶחֶם דְּאִיהוּ ׳סֹלֶת, מַלְכוּתָא דְאִתְעַר אִתְעֲרוּתָא, נַקְטִין לָהּ שְׂמָאלָא בִּימִינָא, וּמְקַשְׁרֵי לָהּ בְּגוּפָא, וּכְדֵין נָגִיד מִשְׁחָא עִלָּאָה, וְלָקְטָא לֵיהּ עַל יְדָא דְצַדִּי"ק׳. וְעַל דָּא בָּעֵי לְמֶעְבַּד אִתְעֲרוּתָא דְסֹלֶת בְּמִשְׁחָא, וְאִתְקַשַּׁר כֹּלָּא כְּחֲדָא, וּכְדֵין עִדּוּנָא וְנָיְיחִין דְּיִחוּדָא חַד, וְלָקְטִין עִדּוּנָא וְנַיְיחָא דְיִחוּדָא, כָּל אִינוּן כִּתְרִין, וְאִתְקַשַּׁר דָּא בְּדָא, וְאִתְנָהִיר סִיהֲרָא, וְאִתְקַשְּׁרָא בְּשִׁמְשָׁא, וְיָתִיב כֹּלָּא בְּעִדּוּנָא.
הקרבן לה' תחילה - ורק אחר כך מתברכים האחרים
וְאָז קָרְבָּן לַיהו"ה, וְלֹא לְאַחֵר. וְעַל זֶה ׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד׳, וְלֹא לְאַחֵר (עַד). ׳יֹאכַל עַד׳ וְיִתְעַדֵּן וְיִתְקַשֵּׁר בְּקִשְׁרוֹ בַּתְּחִלָּה. מָתַי? בַּבֹּקֶר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבָּרֵךְ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִתְבָּרְכוּ הָאֲחֵרִים.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין קָרְבַּן לַיהו"ה, וְלָא לְאָחֳרָא. וְעַל דָּא, ׳בַּבֹּקֶר יאכַל עַד׳, וְלָא לְאָחֳרָא (עד), ׳יֹאכַל עַד׳, וְיִתְעֲדָן וְיִתְקַשַּׁר בְּקִשּׁוּרֵיהּ בְּקַדְמִיתָא. אֵימָתַי, בַּבֹּקֶר. דְּבָעֵי לְאִתְבָּרְכָא שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר יִתְבָּרְכוּן אָחֳרָנִין.
איסור ברכת חבר קודם הקב"ה - חלוקת ברכות לחיילות בערב
וְעַל כָּךְ אָסוּר לוֹ לָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת חֲבֵרוֹ בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת הקב"ה, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְבָּרֵךְ בָּרִאשׁוֹנָה, וְהַיְנוּ ׳בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד׳ (בראשית מט, כז). וְאַחַר יִתְבָּרְכוּ הָאֲחֵרִים. ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳. שֶׁהֲרֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ בַּבּקֶר, הַכֹּל נִקְרַב להקב"ה, וְהַהִתְעוֹרְרוּת עוֹלָה לְשָׁם. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא הִתְבָּרֵךְ, הָיָה קוֹשֵׁר קְשָׁרִים לְכָל שְׁאָר הַחֲיָלוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וּמְחַלֵּק לָהֶם בְּרָכוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי, וְנָאֶה לוֹ, וְהָעוֹלָמוֹת מִתְבַּשְּׂמִים, וּמִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, אָסִיר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְבָרְכָא לְחַבְרֵיהּ בְּצַפְרָא, עַד דִּיבָרֵךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ בָּעֵי לְאִתְבָּרְכָא בְּרִישָׁא, וְהַיְינוּ ׳בַּבֹּקֶר יאכַל עַד׳ (בראשית מט, כז). וּלְבָתַר יִתְבָּרְכוּן אָחֳרָנִין, ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳. דְּהָא קָרְבָּנוֹת דְּהֲוָה בְּרֵישָׁא, כֹּלָּא אִתְקְרַב לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְעֲרוּתָא סַלְקָא תַּמָּן. וּבְגִין דְּהָא הוּא אִתְבָּרַךְ, הֲוָה מְקַשַּׁר קִשְׁרִין לְכָל שְׁאָר חֵילִין עִלָּאִין, וּמַפְלִיג לוֹן בִּרְכָאן, לְכָל חַד וְחַד כְּדְקָא חָזֵי וְיָאוֹת לֵיהּ, וּמִתְבַּסְּמָן עָלְמִין, וְאִתְבָּרְכָאן עִלָאִין וְתַתָּאִין.
סוד ׳אכלתי יערי עם דבשי׳ - חלוקת ברכות לכל העולמות
וְהַיְנוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי וְגוֹ'׳ (שיר השירים ה, א) - בַּתְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ חִלֵּק לְכֻלָּם, וְאָמַר, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׳. מֵרִיק בְּרָכוֹת לְכֻלָּם, וּמְחַלֵּק לָהֶם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, וְלָכֵן ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳. שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרֵךְ בַּתְּחִלָּה, וְכָעֵת מְחַלֵּק בְּרָכוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת. שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁהַקָּרְבָּן נִקְרָב לָהֶם וְלֹא לְשׁוּם כֹּחַ אַחֵר, אֶלָּא הַכֹּל נִקְרָב לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מֵרִיק בְּרָכוֹת וּמְחַלֵּק בְּרָכוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ קָרְבָּן לַיהו"ה, וְלֹא לְאַחֵר.
בלשון הזוהר
וְהַיְינוּ רָזָא דִכְתִיב, ׳אָכַלְתִּי יַעֲרִי עִם דִּבְשִׁי וְגו'׳ (שיר השירים ה, א), בְּקַדְמִיתָא, לְבָתַר פָּלִיג לְכֻלְּהוּ, וְאָמַר, ׳אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דוֹדִים׳. אָרִיק בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ, וּמַפְלִיג לוֹן, לְכָל חַד וְחַד כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ, וְעַל דָּא ׳וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׳. דְּהָא שְׁמָא קַדִּישָׁא יִתְבָּרַךְ בְּקַדְמִיתָא, וְהַשְׁתָּא פָּלִיג בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין. דְּלָא תֵימָא דְקָרְבָּנָא מִתְקַרֵב לוֹן, וְלָא לְשׁוּם חֵילָא אָחֳרָא, אֶלָּא כֹּלָּא מִתְקַרֵב לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהוּא אָרִיק בִּרְכָאן, וּמַפְלִיג בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּבְגִין כָּךְ קָרְבַּן לַיהו"ה, וְלָא לְאָחֳרָא.
התעוררות נוספת בקרבן - קשר כל העולמות כאחד בברכה
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּנִי, יָפֶה אָמַרְתָּ. עוֹד, הִתְעוֹרְרוּת אַחֶרֶת שֶׁל הַקָּרְבָּן, (הַכֹּל) כְּדֵי לִמְשֹׁךְ בְּרָכוֹת וּלְעוֹרֵר בְּרָכוֹת, שֶׁיִּתְבָּרְכוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת. בַּתְּחִלָּה קָרְבָּן לַיהו"ה, וְלֹא לְאַחֵר. עַכְשָׁו תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם, שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת כְּאֶחָד, וְיִתְחַבְּרוּ וְיִתְבָּרְכוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִי, שַׁפִּיר קָא אֲמַרְתְּ. תוּ אִתְעֲרוּתָא אָחֳרָא דְקָרְבָּנָא, כֹּלָּא בְּגִין לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָאן, וּלְאַתְעָרָא בִּרְכָאן, דְּיִתְבָּרְכוּן כֻּלְּהוּ עָלְמִין. בְּקַדְמִיתָא קָרְבָּן לַיהו"ה, וְלָא לְאָחֳרָא, הַשְׁתָּא תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם, דְּיִתְקַשְּׁרוּן כֻּלְּהוּ עָלְמִין כְּחֲדָא, וְיִתְחַבְּרָן וְיִתְבָּרְכוּן עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי.
׳כל אלה שבטי ישראל שנים עשר׳
חיבור השבטים לזכר ונוקבא כאחד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.