ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 73: ׳נפתלי אילה שלוחה׳ - סוד זכר ונוקבא בעולה, בברית, וביוסף ואפרים › פיסקה 3 (רמו ע"ב)

צדק תמימה כנגד צדיק תמים - עולה מנוקבא לזכר

ויחי · ׳נפתלי אילה שלוחה׳ - סוד זכר ונוקבא בעולה, בברית, וביוסף ואפרים · מאמר 73 · פיסקה 3 · דף רמו ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵימָא, הָא כְּתִיב, ׳נְקֵבָה תְמִימָה׳ (ויקרא ד, לב). הָכִי הוּא וַדַּאי, כְּמָה דְאִקְרֵי צַדִּיק תָּמִים, כָּךְ אִקְרֵי צֶדֶק תְּמִימָה. בְּגִין דְּכֹלָּא, נָטְלָא מִנֵּיהּ, בְּגִינֵי כָּךְ, עוֹלָה דְּסָלְקָא מִן נוּקְבָא לִדְכוּרָא, וּמֵהַאי אֲתַר וּלְעֵילָא, כֹּלָּא הוּא דְּכוּרָא. וּמִן נוּקְבָא וּלְתַתָּא, כֹּלָּא הוּא נוּקְבָא, וְהָא אוֹקִימְנָא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳נוּקְבָּא תְמִימָה׳ (ויקרא ד)? כָּךְ הוּא וַדַּאי. כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק תָּמִים, כָּךְ נִקְרָא צֶדֶק תְּמִימָה, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נָטְלָה מִמֶּנּוּ. מִשּׁוּם כָּךְ עוֹלָה, שֶׁעוֹלָה מִן הַנּוּקְבָּא לַזָּכָר, וּמִמָּקוֹם זֶה וָמַעְלָה הַכֹּל הוּא זָכָר, וּמִן הַנּוּקְבָּא וָמַטָּה הַכֹּל הוּא נוּקְבָּא, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, הא כתיב, ׳נקבה תמימה׳ (ויקרא ד, לב). הכי הוא ודאי, כמה דאקרי צדיק תמים, כך אקרי צדק תמימה. בגין דכלא, נטלא מניה, בגיני כך, עולה דסלקא מן נוקבא לדכורא, ומהאי אתר ולעילא, כלא הוא דכורא. ומן נוקבא ולתתא, כלא הוא נוקבא, והא אוקימנא.

התרגום: ואם תאמר, הרי כתוב ׳נוקבא תמימה׳ (ויקרא ד)? כך הוא ודאי. כמו שנקרא צדיק תמים, כך נקרא צדק תמימה, משום שהכל נטלה ממנו. משום כך עולה, שעולה מן הנוקבא לזכר, וממקום זה ומעלה הכל הוא זכר, ומן הנוקבא ומטה הכל הוא נוקבא, והרי בארנו.

מן המפרשים

נזר ישראל: ואי תימא הכי נמי נוקבא כו'. דלעיל פירש כיון דבינה נוקבא ונה"י שלה מוחין לז"א, נמצא כולא נוקבא:

הסולם: ואי תימא וכו': שואל, ואם תאמר, הרי כתוב, נקבה תמימה. ומשיב, כן הוא ודאי, כמו שנקרא היסוד צדיק תמים, כן נקרא הנוקבא צדק תמימה, משום שמקבלת ממנו הכל, וע"כ נקראת תמימה כמוהו. אמנם עיקר השם תמים הוא בזכר. משום זה, קרבן עולה, העולה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר