ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 73: ׳נפתלי אילה שלוחה׳ - סוד זכר ונוקבא בעולה, בברית, וביוסף ואפרים › פיסקה 2 (רמו ע"א)

תמים - אות הברית שבה נודע הזכר מן הנוקבא

ויחי · ׳נפתלי אילה שלוחה׳ - סוד זכר ונוקבא בעולה, בברית, וביוסף ואפרים · מאמר 73 · פיסקה 2 · דף רמו ע"א

לשון הזוהר

אַמַּאי תָּמִים, וְכִי פִּיסְקֵי פִּיסְקֵי בְּעִינָן לֵיהּ, דְּאָמַר תָּמִים, מַהוּ תָּמִים. אֶלָּא, כְּדִכְתִיב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֶה תָמִים׳ (בראשית יז, א). אֵימָתַי תָּמִים, בְּשַׁעְתָּא (ס"א באתר) דְאִתְגְּזַר, דְּהָא דְכוּרָא לָא הֲוֵי, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדַע, אֶלָּא בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי תָמִים. וּמַאן אִיהוּ, דָּא אָת קַיָּימָא, דְּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדַע דְּכוּרָא מִן נוּקְבָא. כְּדִכְתִיב, ׳אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳ (בראשית ו, ט). בְּגִינֵי כָּךְ זָכָר תָּמִים, דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בֵּיהּ הַאי שַׁיְיפָא, וְלָא יְסָרְסוּן לֵיהּ.

תרגום

לָמָּה תָּמִים? וְכִי חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת צָרִיךְ אוֹתוֹ שֶׁאוֹמֵר תָּמִים!? מַה זֶּה תָּמִים? אֶלָּא כַּכָּתוּב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א) - מָתַי תָּמִים? בְּשָׁעָה (במקום) שֶׁנִּמּוֹל, שֶׁהֲרֵי הַזָּכָר אֵינוֹ, וְלֹא נוֹדָע אֶלָּא רַק בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא תָמִים, וּמַהוּ? זוֹ אוֹת הַבְּרִית, שֶׁבָּהּ נוֹדָע הַזָּכָר מִן הַנּוּקְבָּא, כַּכָּתוּב ׳אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳ (שם י, ט) - מִשּׁוּם כָּךְ זָכָר תָּמִים, שֶׁנּוֹדָע בּוֹ אֵיבָר זֶה וְלֹא יְסָרְסוּ אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמאי תמים, וכי פיסקי פיסקי בעינן ליה, דאמר תמים, מהו תמים. אלא, כדכתיב, ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א). אימתי תמים, בשעתא (ס"א באתר) דאתגזר, דהא דכורא לא הוי, ולא אשתמודע, אלא בההוא אתר דאקרי תמים. ומאן איהו, דא את קיימא, דביה אשתמודע דכורא מן נוקבא. כדכתיב, ׳איש צדיק תמים היה׳ (בראשית ו, ט). בגיני כך זכר תמים, דאשתמודע ביה האי שייפא, ולא יסרסון ליה.

התרגום: למה תמים? וכי חתיכות חתיכות צריך אותו שאומר תמים!? מה זה תמים? אלא ככתוב, ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א) - מתי תמים? בשעה (במקום) שנמול, שהרי הזכר אינו, ולא נודע אלא רק באותו מקום שנקרא תמים, ומהו? זו אות הברית, שבה נודע הזכר מן הנוקבא, ככתוב ׳איש צדיק תמים היה׳ (שם י, ט) - משום כך זכר תמים, שנודע בו איבר זה ולא יסרסו אותו.

מן המפרשים

כתם פז: אלא כמה דאתמר התהלך לפני והיה תמים שזה נאמר לו לאברהם בשעה שמל והמילה נעשית היא במקום המבדיל בין הזכרות והנקבות שהוא הברית.

הסולם: אמאי תמים וכו': שואל למה אומר הכתוב זכר תמים, האם נתחים נתחים רוצים להביאו, שאומר תמים, ומשיב, מהו תמים, הוא כמו שכתוב, התהלך לפני והיה תמים. מתי היה תמים, היינו בשעה שנמול, כי זכר לא יהיה ולא ניכר אלא באותו מקום שנקרא תמים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: