׳נפתלי אילה שלוחה׳
סוד זכר ונוקבא בעולה, בברית, וביוסף ואפרים
׳נפתלי אילה שלוחה׳ - עולם עליון זכר, מכנסת ישראל ומעלה
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר׳ (בראשית מט, כא). הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא עוֹלָם שֶׁל זָכָר. כֵּיוָן שֶׁעוֹלֶה דָבָר מִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וָמַעְלָה, הַכֹּל הוּא זָכָר. מִנַּיִן לָנוּ? מֵעוֹלָה. לָמָּה נִקְרֵאת עוֹלָה? מִשּׁוּם שֶׁעוֹלָה מֵעַל הַנּוּקְבָּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ עֹלָה ׳זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ וְגוֹ'׳ (ויקרא א, ג).
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר ׳נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר׳ (בראשית מט, כא). הָא אִתְּמָר, דְּעַלְמָא עִלָּאָה עַלְמָא דִּדְכוּרָא אִיהוּ, כֵּיוָן דְּסָלְקָא מִלָּה מִכְּנְסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְעֵילָא, כֹּלָּא הוּא דְּכַר. מְנָלָן, מֵעוֹלָה, אַמַּאי אִתְקְרֵי עוֹלָה, בְּגִין דְּסָלְקָא לְעֵילָא מִן נוּקְבָא. וּבְגִינֵי כָּךְ, עוֹלָה ׳זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ וְגו'׳ (ויקרא א, ג).
תמים - אות הברית שבה נודע הזכר מן הנוקבא
לָמָּה תָּמִים? וְכִי חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת צְרִיכִים אָנוּ אוֹתוֹ שֶׁאוֹמֵר תָּמִים!? מַה זֶּה ׳תָּמִים׳? אֶלָּא כַּכָּתוּב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א). מָתַי תָּמִים? בְּשָׁעָה (ס"א: בְּמָקוֹם) שֶׁנִּמּוֹל, שֶׁהֲרֵי הַזָּכָר אֵינוֹ, וְלֹא נוֹדָע אֶלָּא רַק בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא תָמִים, וּמַהוּ? זוֹ אוֹת הַבְּרִית, שֶׁבָּהּ נוֹדָע הַזָּכָר מִן הַנּוּקְבָּא. כַּכָּתוּב ׳אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳ (בראשית ו, ט). מִשּׁוּם כָּךְ זָכָר תָּמִים, שֶׁנּוֹדָע בּוֹ אֵיבָר זֶה וְלֹא יְסָרְסוּ אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
אַמַּאי תָּמִים, וְכִי פִּיסְקֵי פִּיסְקֵי בְּעִינָן לֵיהּ, דְּאָמַר תָּמִים, מַהוּ ׳תָּמִים׳. אֶלָּא, כְּדִכְתִיב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֶה תָמִים׳ (בראשית יז, א). אֵימָתַי תָּמִים, בְּשַׁעְתָּא (ס"א: בְּאָתַר) דְאִתְגְּזַר, דְּהָא דְכוּרָא לָא הֲוֵי, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדַע, אֶלָּא בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי תָמִים. וּמַאן אִיהוּ, דָּא אָת קַיָּימָא, דְּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדַע דְּכוּרָא מִן נוּקְבָא. כְּדִכְתִיב, ׳אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה׳ (בראשית ו, ט). בְּגִינֵי כָּךְ זָכָר תָּמִים, דְּאִשְׁתְּמוֹדַע בֵּיהּ הַאי שַׁיְיפָא, וְלָא יְסָרְסוּן לֵיהּ.
צדק תמימה כנגד צדיק תמים - עולה מנוקבא לזכר
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳נוּקְבָּא תְמִימָה׳ (ויקרא ד, לב)? כָּךְ הוּא וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק תָּמִים, כָּךְ נִקְרָא צֶדֶק תְּמִימָה, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נָטְלָה מִמֶּנּוּ. מִשּׁוּם כָּךְ עוֹלָה, שֶׁעוֹלָה מִן הַנּוּקְבָּא לַזָּכָר, וּמִמָּקוֹם זֶה וָמַעְלָה הַכֹּל הוּא זָכָר, וּמִן הַנּוּקְבָּא וָמַטָּה הַכֹּל הוּא נוּקְבָּא, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, הָא כְּתִיב, ׳נְקֵבָה תְמִימָה׳ (ויקרא ד, לב). הָכִי הוּא וַדַּאי, כְּמָה דְאִקְרֵי צַדִּיק תָּמִים, כָּךְ אִקְרֵי צֶדֶק תְּמִימָה, בְּגִין דְּכֹלָּא נָטְלָא מִנֵּיהּ. בְּגִינֵי כָּךְ, עוֹלָה דְּסָלְקָא מִן נוּקְבָא לִדְכוּרָא, וּמֵהַאי אֲתַר וּלְעֵילָא, כֹּלָּא הוּא דְּכוּרָא. וּמִן נוּקְבָא וּלְתַתָּא, כֹּלָּא הוּא נוּקְבָא, וְהָא אוֹקִימְנָא.
סיום הגוף קובע - כאן ראש וסוף נוקבא בכל תיקוניה
וְאִם תֹּאמַר, כָּךְ גַּם הַנּוּקְבָּא שֶׁלְּמַעְלָה. אֶלָּא סִיּוּם הַגּוּף מַרְאֶה עַל כָּל הַגּוּף שֶׁהוּא זָכָר, רֹאשׁ הַגּוּף נוּקְבָּא, עַד שֶׁיּוֹרֵד לַסִּיּוּם, וּכְשֶׁהַסִּיּוּם נִרְאֶה, הֲרֵי עוֹשֶׂה הַכֹּל זָכָר. אֲבָל כָּאן רֹאשׁ וָסוֹף נוּקְבָּא, שֶׁהֲרֵי כָּל תִּקּוּן הַגּוּף נוּקְבָּא.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, הָכִי נָמֵי נוּקְבָא דִּלְעֵילָא. אֶלָא, סִיּוּמָא דְגוּפָא אַחֲזֵי עַל כָּל גּוּפָא דְּאִיהוּ דְכַר, רֵישָׁא דְגוּפָא נוּקְבָא, עַד דְּנָחִית לְסִיּוּמָא, וְכַד סִיּוּמָא אִתְחֲזֵי, הָא עָבִיד כֹּלָּא דְכַר. אֲבָל הָכָא, רֵישָׁא וְסוֹפָא נוּקְבָא, דְּהָא כָּל תִּקּוּן גּוּפָא נוּקְבָא.
יעקב מסיר את יוסף מדגלי השכינה - ואפרים תחתיו
בֹּא רְאֵה, סוֹד עֶלְיוֹן אֶחָד יֵשׁ בְּדָבָר זֶה, שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב בֵּרַךְ אֶת יוֹסֵף בְּתוֹךְ אֶחָיו, כֵּיוָן שֶׁמִּנָּה הקב"ה אַרְבָּעָה דְגָלִים בַּשְּׁכִינָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים לְהִתַּקֵּן בָּהֶם, גָּרַע מֵהֶם אֶת יוֹסֵף, וְשָׂם בִּמְקוֹמוֹ אֶת אֶפְרַיִם. מָה הַטַּעַם הִסְתַּלֵּק מֵהֶם יוֹסֵף? אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם חֲטָאָיו - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הוּא צַדִּיק.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, חַד רָזָא עִלָּאָה אִית בְּמִלָּה דָא, דְּהָא חָמִינָן דְּיַעֲקֹב בָּרִיךְ לְיוֹסֵף בְּגוֹ אֲחוֹהִי, כֵּיוָן דְּמַנֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְבַּע דְּגָלִים בִּשְׁכִינְתָּא, בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין לְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ, גָּרַע מִנַּיְיהוּ לְיוֹסֵף, וְשַׁוֵּי לְאֶפְרַיִם בְּאַתְרֵיהּ. מַאי טַעְמָא אִסְתַּלַּק יוֹסֵף מִנַּיְיהוּ. אִי תֵימָא בְּגִין חוֹבוֹי, לָאו הָכִי, דְּהָא זַכָּאָה אִיהוּ.
יוסף רושם הזכר - משם ניזונית אבן ישראל, ולכן צדיק
אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר - יוֹסֵף הָיָה רֹשֶׁם שֶׁל זָכָר, שֶׁכָּתוּב ׳בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן׳ (בראשית מט, כב). וְכָתוּב ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳, מִשָּׁם נִזּוֹנֵית אֶבֶן יִשְׂרָאֵל הַ אֶת. ׳אֶבֶן׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעָלֶיהָ אָמַר דָּוִד ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהלים קיח, כב). וּמִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף הוּא רֹשֶׁם שֶׁל זָכָר, נִקְרָא יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהֲרֵי הוּא וַדַּאי צַדִּיק, ׳מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, רָזָא דְמִלָּה, יוֹסֵף רְשִׁימָא דִּדְכוּרָא הֲוָה, דִּכְתִיב ׳בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן׳ (בראשית מט, כב). וּכְתִיב ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, מִתַּמָּן אִתְּזָן הַאי אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳. ׳אֶבֶן׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְעֲלָה אָמַר דָוִד ׳אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׳ (תהילים קיח, כב). וּבְגִין דְּיוֹסֵף אִיהוּ רְשִׁימוּ דִּדְכוּרָא, אִקְרֵי יוֹסֵף הַצַּדִּיק, דְּהָא אִיהוּ צַדִּיק וַדַּאי, ׳מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל׳.
כל תיקוני השכינה נקבות - לכן הוחלף יוסף באפרים במערב
וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה הֵן נְקֵבוֹת, הִסְתַּלֵּק יוֹסֵף מִשָּׁם וְהִתְמַנָּה תַּחְתָּיו אֶפְרַיִם, וְהוּא נוּקְבָּא לְתִקּוּנֶיהָ. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּךְ, הִתְמַנָּה לְצַד מַעֲרָב, מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרָה הַנּוּקְבָּא, וְאוֹתוֹ רֹשֶׁם שֶׁהוּא זָכָר הִסְתַּלֵּק מִתִּקּוּנֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁל נוּקְבָּא וְלֹא עוֹלָם שֶׁל זָכָר, וְכָל תִּקּוּנֶיהָ דּוֹרְשִׁים נְקֵבוֹת.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּכָל תִּקּוּנֵי שְׁכִינְתָּא אִינוּן נוּקְבָן, אִסְתַּלַּק יוֹסֵף מִתַּמָּן, וְאִתְמַנֵּי תְּחוֹתֵיהּ אֶפְרַיִם, וְאִיהוּ נוּקְבָא לְתִקּוּנָהָא. וּבְגִין דְּאִיהוּ הָכִי, אִתְמַנֵּי לִסְטַר מַעֲרָב, אֲתַר דְּנוּקְבָא שַׁרְיָא, וְהַהוּא רְשִׁימוּ דְּאִיהוּ דְכוּרָא, אִסְתַּלַּק מִתִּקּוּנָהָא, בְּגִין דְּאִיהוּ עַלְמָא דְנוּקְבָא, וְלָא עַלְמָא דִּדְכוּרָא, וְכָל תִּקּוּנָהָא בָּעְיָין נוּקְבֵי.
שנים עשר השבטים תיקוני שכינה - ודרגת הצדיק לבדה זכר
וּמִשּׁוּם כָּךְ, יוֹסֵף שֶׁהוּא צַדִּיק, הִסְתַּלֵּק מִתִּקּוּנֶיהָ, וְהִתְמַנָּה אֶפְרַיִם תַּחְתָּיו. וְעַל כֵּן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים הֵם תִּקּוּנִים שֶׁל שְׁכִינָה, וְכֻלָּם צְרִיכִים כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, חוּץ מִדַּרְגַּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כָּל הָאֵיבָרִים זָכָר, וְלֹא צָרִיךְ לְהַכְחִישׁ (נ"א: אוֹתוֹ).
בלשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, יוֹסֵף דְּאִיהוּ צַדִּיק, אִסְתַּלַֹק מִתִּקּוּנָהָא, וְאִתְמַנֵּי אֶפְרַיִם תְּחוֹתֵיהּ. וְעַל דָּא, כֻּלְּהוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, תִּקּוּנִי שְׁכִינְתָּא אִינוּן, וְכֻלְּהוּ בָּעְיָין כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא, בַּר דַּרְגָּא דְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ עָבִיד כָּל שַׁיְיפִין דְּכַר, וְלָא בָּעֵי לְאַכְּחָשָׁא (נ"א: לֵיהּ).
נפתלי אילה שלוחה - קול דרום מנהיג דיבור מערב
׳נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר׳ (בראשית מט, כא) - הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה׳ (שיר השירים ד, ג), מִשּׁוּם שֶׁקּוֹל מַנְהִיג אֶת הַדִּבּוּר, וְאֵין קוֹל בְּלִי דִבּוּר. וְאוֹתוֹ הַקּוֹל נִשְׁלָח מִמָּקוֹם עָמֹק שֶׁלְּמַעְלָה, וְשָׁלוּחַ מִלְּפָנָיו לְהַנְהִיג הַדִּבּוּר, שֶׁאֵין קוֹל בְּלִי דִבּוּר, וְלֹא דִבּוּר בְּלִי קוֹל. וְזֶה כְּלָל שֶׁצָּרִיךְ אֶת הַפְּרָט, וּפְרָט שֶׁצָּרִיךְ אֶת הַכְּלָל. וְזֶה קוֹל שֶׁיּוֹצֵא מִדָּרוֹם וּמַנְהִיג אֶת הַמַּעֲרָב, יוֹרֵשׁ לִשְׁנֵי צְדָדִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּלְנַפְתָּלִי אָמַר וְגוֹ'׳ (דברים לג, כג), ׳יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה׳, לְמַעְלָה זָכָר, לְמַטָּה נְקֵבָה, מִשּׁוּם כָּךְ ׳נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה׳ - נוּקְבָּא לְמַטָּה. כְּמוֹ זֶה זָכָר לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר׳ - הַנֹּתֵן כָּתוּב, וְלֹא הַנּוֹתֶנֶת.
בלשון הזוהר
׳נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר׳ (בראשית מט, כא) - הַיְינוּ דִכְתִיב, ׳וּמִדְבָּרֵךְ נָאוְה׳ (שיר השירים ד, ג), בְּגִין דְּקוֹל מַדְבַּר לֵיהּ לְדִבּוּר, וְלֵית קוֹל בְּלָא דִבּוּר. וְהַהוּא קוֹל אִשְׁתַּלַּח מֵאֲתַר עֲמִיקָא דִּלְעֵילָא, וּשְׁלִיחַ מִקַּמֵּיהּ, לְאַנְהָגָא לְדִבּוּר, דְּהָא לֵית קוֹל בְּלָא דִבּוּר, וְלָא דִבּוּר בְּלֹא קוֹל. וְדָא כְּלַל דְּצָרִיךְ לִפְרַט, וּפְרַט דְּצָרִיךְ לִכְלַל. וְדָא קוֹל נַפְקָא מִדָּרוֹם, וּמַדְבַּר לְמַעֲרָב, יָרִית לִתְרֵין סִטְרִין. וְדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּלְנַפְתָּלִי אָמַר וְגו'׳ (דברים לג, כג), ׳יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה׳, ׳לְעֵילָא דְכַר, לְתַתָּא נוּקְבָא, בְּגִין כָּךְ׳ ׳נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה׳ ׳נוּקְבָא לְתַתָּא׳. כְּגַוְונָא דָּא דְּכַר לְעֵילָא, דִּכְתִיב ׳הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר׳, הַנּוֹתֵן כְּתִיב, וְלא הַנּוֹתֶנֶת.
מחשבה ראשית הכל
התפשטות מדרגה לדרגה עד קשר אחד
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.