עיטוף הנשמה בזוהר הכרמל - היא והחלקים אחד בלי הפרדה
ויחי · שלוש נשמות שהן ארבע - משל בן המלך וסוד ׳מאשר שמנה לחמו׳ · מאמר 72 · פיסקה 2 · דף רמה ע"א
לשון הזוהר
וְהַאי אִתְעַטַּף בְּעִטּוּפָא דְזָהֲרָא דְּכַרְמְלָא, (נ"א דבדולחא) בְּגוֹ זְהִירוּתָא וְנָטִיף טִפִּין טִפִּין מַרְגְּלָאן וְאִתְקַשְּׁרוּ כֻּלְּהוּ כְּחַד, כְּקִשְׁרִין דְּשַׁיְיפֵי דְגוּפָא חַד. וְהוּא אָעִיל בְּגַוַּוְיְיהוּ, וְאַחֲזֵי בְּהוּ עֲבִידְתֵּיהּ. הוּא וְאִינוּן חַד הוּא, וְלֵית בְּהוּ פְּרִישׁוּ. הַאי נִשְׁמָתָא עִלָּאָה טְמִירוּ דְּכֹלָּא.
תרגום
וְזוֹ מִתְעַטֶּפֶת בְּעִטּוּף שֶׁל זֹהַר הַכַּרְמֶל (שֶׁל הַבְּדוֹלַח) בְּתוֹךְ הַזֹּהַר, וְנוֹטֵף טִפּוֹת טִפּוֹת מַרְגָּלִיּוֹת, וְנִקְשָׁרִים כֻּלָּם כְּאֶחָד, כְּמוֹ הַקְּשָׁרִים שֶׁל אֵיבְרֵי גּוּף אֶחָד, וְהוּא נִכְנָס לְתוֹכָם וּמַרְאֶה בָהֶם מַעֲשָׂיו. הוּא וְהֵם אֶחָד הֵם, וְאֵין בָּהֶם הַפְרָדָה. זוֹ נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה טְמִירָה שֶׁל הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי אתעטף בעטופא דזהרא דכרמלא, (נ"א דבדולחא) בגו זהירותא ונטיף טפין טפין מרגלאן ואתקשרו כלהו כחד, כקשרין דשייפי דגופא חד. והוא אעיל בגווייהו, ואחזי בהו עבידתיה. הוא ואינון חד הוא, ולית בהו פרישו. האי נשמתא עלאה טמירו דכלא.
התרגום: וזו מתעטפת בעטוף של זהר הכרמל (של הבדולח) בתוך הזהר, ונוטף טפות טפות מרגליות, ונקשרים כלם כאחד, כמו הקשרים של איברי גוף אחד, והוא נכנס לתוכם ומראה בהם מעשיו. הוא והם אחד הם, ואין בהם הפרדה. זו נשמה עליונה טמירה של הכל.
מן המפרשים
מקדש מלך: וכלהו ביה תליין פירוש כל הפרצופים משם יונקים חיותם. והא אתעטף בעטופא וכו' . פי' אריך המתלבש באו"א שנקראים זיהרא ונקראים כרמלא לפי שהם כר מלא מכל טוב. בגו זהירותא פירוש הם אור גדול הרבה:
אור יקר: ואחזי בהו עבידתיה כדפי׳ שם כי הוא פועל החכמה בהם בחכמה, ולא שתהיה החכמה חכמתו, אלא כלי להראות חכמתו, וכן לכל הספירות, וכמו שפירשתי שם בארוכה. ואיגון חד.
שעת רצון: והאי אתעטף בעטופא דזהרא דכרמלא. פירוש, הנה נודע שאבא הוה בחינת חיה, והוא בחינת אור מקיף חוזר, ועליו מקיף אור מקיף ישר שהוא בחינת יחידה, כמ״ש רבינו בשער אח״פ (ע"ח ש"ד) ובשער המקיפין (ע"ח שמ"ה) . וזהו שאמר 'והאי', שהוא אבא בחינת…