ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 71: ׳שימני כחותם על לבך׳ - עוצמת אהבת כנסת ישראל להקב"ה וסוד רדיפתה אחריו › פיסקה 1 (רמד ע"ב)

עוררות המים התחתונים בנשמות הצדיקים - שלמות אהבת כנסת ישראל

ויחי · ׳שימני כחותם על לבך׳ - עוצמת אהבת כנסת ישראל להקב"ה וסוד רדיפתה אחריו · מאמר 71 · פיסקה 1 · דף רמד ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא אִשְׁתְּמִיטוּ בִּמְעַרְתָּא דְלוּד, דְּעָאלוּ קַמֵּי תּוּקְפָא דְשִׁמְשָׁא, דְּהֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי אַבָּא נַסְחַר הַאי מְעַרְתָּא בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (שמות קי"ד ע"א) ׳שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ וְגו'׳ (שיר השירים ח, ו), ׳רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ׳ ׳שַׁלְּהֶבֶת יָהּ, הַאי קְרָא אִתְעָרְנָא בֵּיהּ׳. אֲבָל לֵילְיָא חַד הֲוָה כַּד הֲוֵינָא קָאִים קַמֵּי אַבָּא, וְשָׁמַעְנָא מִנֵּיהּ מִלָּה, דְּלֵית שְׁלִימוּ וּרְעוּתָא וְכִסּוּפָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא (ס"ח:) בְּנִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא. דְּאִינוּן מִתְעָרֵי נְבִיעוּ דְמַיָא תַּתָּאֵי, לְקִבְלֵי עִלָּאֵי. וּבְהַהִיא שַׁעְתָא שְׁלִימוּ דִּרְעוּתָא וְכִסּוּפָא בִּדְבִיקוּ חָדָא לְמֶעְבַּד פֵּירִין.

תרגום

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא נִשְׁמְטוּ בִּמְעָרַת לוֹד, שֶׁנִּכְנְסוּ מִפְּנֵי תֹקֶף הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, נְסוֹבֵב אֶת הַמְּעָרָה הַזּוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךְ כַחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךְ וְגוֹ'׳ (שיר השירים ח, ו) - ׳רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ׳ - שַׁלְהֶבֶת יָהּ. בְּפָסוּק זֶה הִתְעוֹרַרְנוּ, אֲבָל לַיְלָה אֶחָד הָיָה, כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי אַבָּא וְשָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ דָּבָר, שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת וְרָצוֹן וּתְשׁוּקַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם מְעוֹרְרִים נְבִיעַת הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים כְּנֶגֶד הָעֶלְיוֹנִים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן וְהַתְּשׁוּקָה בִּדְבֵקוּת אַחַת לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אלעזר ורבי אבא אשתמיטו במערתא דלוד, דעאלו קמי תוקפא דשמשא, דהוו אזלי בארחא. אמר רבי אבא נסחר האי מערתא במלי דאורייתא. פתח רבי אלעזר ואמר, (שמות קי"ד ע"א) ׳שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וגו'׳ (שיר השירים ח, ו), ׳רשפיה רשפי אש׳ ׳שלהבת יה, האי קרא אתערנא ביה׳. אבל ליליא חד הוה כד הוינא קאים קמי אבא, ושמענא מניה מלה, דלית שלימו ורעותא וכסופא דכנסת ישראל בקודשא בריך הוא, אלא (ס"ח:) בנשמתהון דצדיקייא. דאינון מתערי נביעו דמיא תתאי, לקבלי עלאי. ובההיא שעתא שלימו דרעותא וכסופא בדביקו חדא למעבד פירין.

התרגום: רבי אלעזר ורבי אבא נשמטו במערת לוד, שנכנסו מפני תקף השמש, שהיו הולכים בדרך. אמר רבי אבא, נסובב את המערה הזו בדברי תורה. פתח רבי אלעזר ואמר, ׳שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וגו'׳ (שיר השירים ח, ו) - ׳רשפיה רשפי אש׳ - שלהבת יה. בפסוק זה התעוררנו, אבל לילה אחד היה, כשהייתי עומד לפני אבא ושמעתי ממנו דבר, שאין שלמות ורצון ותשוקת כנסת ישראל בקדוש ברוך הוא אלא בנשמות הצדיקים, שהם מעוררים נביעת המים התחתונים כנגד העליונים, ובאותה שעה שלמות הרצון והתשוקה בדבקות אחת לעשות פרות.

מן המפרשים

כתם פז: ואמר האי קרא אתערנא ביה כלומר בכמה מקומות כי הוא מדבר בדבקות כנס"ת ישראל עם דודה אמנם לא זכרנו סבת הדבקות ההוא מי הוא המעורר התשוקה ההיא והדבוק ההוא.

מקדש מלך: ה"ג אבל ליליא חד הוינא קאים קמי אבא: אלא בנשמתהון דצדיקיא פי' שעולים בה בסוד מ"ן. וז"ש דאינון מתערי נביעו דמייא תתאי וכו': שלימו דרעותא בדביקו חדא. פי' וע"י מ"ן הנז' מזדווגים זו"ן להוליד נשמות. וז"ש למעבד פירין : באתר חד פירוש…

אור יקר: שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך וגומר,

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: