סוד לישועתך קויתי - יעקב מחכה לישועת ישראל סתם
ויחי · ׳דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׳ - סדר המחנות, נחש השמירה, ותפילה כקרבן · מאמר 69 · פיסקה 28 · דף רמד ע"ב
לשון הזוהר
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה', רִבִּי חִיָּיא אָמַר, (כדכתיב) כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׳ (שופטים יג, ה). אָמַר (ס"א רבי אחא), וְכִי אַמַּאי קִוִּיתִי וְהָא סָלִיק הֲוָה יַעֲקֹב מֵעַלְמָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִכַּמָּה שְׁנִין. אַמַּאי אָמַר דְּאִיהוּ מְחַכֶּה לְהַהוּא יְשׁוּעָה. (ס"א אלא ודאי) אָמַר לֵיהּ וַדַּאי רָזָא דְמִלָּה, כְּדִכְתִיב, ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא), יִשְׂרָאֵל סְתָם. אוּף הָכָא ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל׳, יִשְׂרָאֵל סְתָם. בְּגִינֵי כָּךְ אָמַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. אָמַר רִבִּי חִיָּיא. וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשַׁפִּיר. זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא, דְּיָדְעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, לְמִזְכֵּי בָּהּ לְחַיִּין דִּלְעֵילָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה וְגו'׳ (דברים ל, כ).
תרגום
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' - רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׳ (שופטים יג, ה) - אָמַר (רַבִּי אָחָא), וְכִי לָמָּה קִוִּיתִי, וַהֲרֵי הִסְתַּלֵּק יַעֲקֹב מִן הָעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן מִלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים? לָמָּה אָמַר שֶׁהוּא מְחַכֶּה לְאוֹתָהּ הַיְשׁוּעָה? (אֶלָּא וַדַּאי) ׳אָמַר לוֹ׳, וַדַּאי סוֹד הַדָּבָר כַּכָּתוּב ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא) - יִשְׂרָאֵל סְתָם. אַף כָּאן ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ - יִשְׂרָאֵל סְתָם. לָכֵן אָמַר לִישׁוּעָתְךְ קִוִּיתִי ה'. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְיָפֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ בַּחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה וְגוֹ'׳ (דברים ל, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לישועתך קויתי ה', רבי חייא אמר, (כדכתיב) כמא דאת אמר, ׳והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׳ (שופטים יג, ה). אמר (ס"א רבי אחא), וכי אמאי קויתי והא סליק הוה יעקב מעלמא בההוא זמנא מכמה שנין. אמאי אמר דאיהו מחכה לההוא ישועה. (ס"א אלא ודאי) אמר ליה ודאי רזא דמלה, כדכתיב, ׳והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל׳ (שמות יז, יא), ישראל סתם. אוף הכא ׳והוא יחל להושיע את ישראל׳, ישראל סתם. בגיני כך אמר, לישועתך קויתי ה'. אמר רבי חייא. ודאי הכי הוא, ושפיר. זכאה חולקהון דצדיקייא, דידעי לאשתדלא באורייתא, למזכי בה לחיין דלעילא. כמא דאת אמר, ׳כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה וגו'׳ (דברים ל, כ).
התרגום: לישועתך קויתי ה' - רבי חייא אמר, כמו שנאמר ׳והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׳ (שופטים יג, ה) - אמר (רבי אחא), וכי למה קויתי, והרי הסתלק יעקב מן העולם באותו הזמן מלפני כמה שנים? למה אמר שהוא מחכה לאותה הישועה? (אלא ודאי) ׳אמר לו׳, ודאי סוד הדבר ככתוב ׳והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל׳ (שמות יז, יא) - ישראל סתם. אף כאן ׳והוא יחל להושיע את ישראל׳ - ישראל סתם. לכן אמר לישועתך קויתי ה'. אמר רבי חייא, ודאי כך הוא, ויפה. אשרי חלקם של הצדיקים שיודעים להשתדל בתורה כדי לזכות בה בחיים שלמעלה, כמו שנאמר ׳כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה וגו'׳ (דברים ל, כ).
מן המפרשים
כתם פז: לישועתך קויתי א"ר אחא גרסינן כמא דכתיב והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתיים יאמר כי יעקב ע"ה נתנבא על שמשון שיושיע את ישראל ושעל כן אמר יעקב לישועתך קויתי וכו' ור' חייא אמר לו לר' אחא שאם היתה הכוונה על ישועת שמשון למה יכנה…
אור החמה: א"ר חייא כדכתיב והוא יחל להושיע וגומר משם התחילו יש' להתגבר מעט מעט עד ימי דוד ולזה הוא היה סימן ישועתם ונודע שבכל צרתם לו צר לזה היה מגיע צערן של יש' עד יעקב אבינו בנשמתו ועד מדתו ולזה יחיל להושיע את יש' סתם כביכול רמז למדה…
רמ"א: כאשר ירים כאשר ירים כו'. עיין לקמן סוף בשלח דף כ"ט ע"ד (סו.) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: