׳דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׳
סדר המחנות, נחש השמירה, ותפילה כקרבן
דן מאסף לכל המחנות - ירך שמאל ההולך באחרונה
׳דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מט, טז). רַבִּי חִיָּיא אָמַר, פָּסוּק זֶה כָּךְ יֵשׁ לוֹ לוֹמַר, ׳דָּן יָדִין׳ ׳לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳, אוֹ ׳דָּן יָדִין׳ ׳לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ כְּאֶחָד. מַהוּ ׳דָּן יָדִין עַמּוֹ׳ - וְאַחַר כָּךְ ׳כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳? אֶלָּא דָּן, הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת׳ (במדבר י, כה), שֶׁהוּא יֶרֶךְ שְׂמֹאל, וְהוֹלֵךְ בַּסּוֹף.
בלשון הזוהר
׳דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית מט, טז). רִבִּי חִיָּיא אָמַר, הַאי קְרָא הָכִי אִית לֵיה לְמֵימַר, ׳דָּן יָדִין׳ ׳לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳, אוֹ ׳דָּן יָדִין׳ ׳לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ כְּאֶחָד, מַהוּ ׳דָּן יָדִין עַמּוֹ׳, וּלְבָתַר ׳כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳. אֶלָּא דָּן, הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ, ׳מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת׳ (במדבר י, כה), דְּהוּא יַרְכָא שְׂמָאלָא, וְאָזִיל לְבַתְרַיְיתָא.
מסע הדגלים - יהודה כלול מכל הצדדים בנסיעת המחנה
בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁיְּהוּדָה וּרְאוּבֵן נוֹסְעִים, הַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן פּוֹרְשִׂים דְּגָלִים, וְנוֹסֵעַ דֶּגֶל אֶפְרַיִם שֶׁהוּא לְמַעֲרָב, יֶרֶךְ יָמִין נוֹסַעַת בְּחֻלְיוֹת הַמִּדָּה. וְאִם תֹּאמַר, זְבוּלוּן שֶׁהוּא נִכְנָס וְיוֹצֵא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךְ׳ (דברים לג, יח), וְכָתוּב וְיַרְכָתוֹ וְגוֹ'. אֶלָּא וַדַּאי יְהוּדָה נִכְלָל מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דִּיהוּדָה וּרְאוּבֵן נָטְלִין, לֵיוָאֵי וַאֲרוֹנָא פָּרְשִׂין דִּגְלִין, וְנָטִיל דִּגְלָא דְאֶפְרַיִם דְּאִיהוּ לְמַעֲרָב, יַרְכָא יְמִינָא נָטִיל, בְּקַפְסִירֵי קִסְטָא. וְאִי תֵימָא זְבוּלֻן דְּאִיהוּ עָאל, וְנָפִיק, דִּכְתִיב בֵּיהּ, ׳שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ׳ (דברים לג, יח), וּכְתִיב וְיַרְכָתוֹ וְגו'. אֶלָּא וַדַּאי, יְהוּדָה אִתְכְּלִיל מִכֹּלָּא.
מלכות תחתונה של יהודה נכללת מכל - כמלכות העליונה
בֹּא רְאֵה, מַלְכוּת הָעֶלְיוֹנָה נִכְלֶלֶת מֵהַכֹּל, וִיהוּדָה הוּא מַלְכוּת תַּחְתּוֹנָה. כְּמוֹ שֶׁמַּלְכוּת עֶלְיוֹנָה נִכְלֶלֶת מֵהַכֹּל, כָּךְ גַּם מַלְכוּת תַּחְתּוֹנָה נִכְלֶלֶת מֵהַכֹּל, מִגּוּף, מִיָּרֵךְ, כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר בְּכֹחוֹ. כָּתוּב ׳מִימִינ"וֹ אֵ"שׁ דָּ"ת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), תּוֹרָה נִתְּנָה מִצַּד הַגְּבוּרָה, וּגְבוּרָה נִכְלֶלֶת בְּיָמִין וּבַגּוּף וְיָרֵךְ וּבַכֹּל. כָּךְ גַּם הַסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן הוּא יְהוּדָה, מַלְכוּת שֶׁבָּאָה מִצַּד שֶׁל גְּבוּרָה וְנִכְלֶלֶת בַּיָּמִין, בַּגּוּף וּבַיָּרֵךְ, וּבַכֹּל נִכְלֶלֶת, כְּמוֹ שֶׁהַמַּלְכוּת הָעֶלְיוֹנָה נִכְלֶלֶת מֵהַכֹּל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַלְכוּ דִּלְעֵילָא אִתְכְּלִיל מִכֹּלָּא, וִיהוּדָה אִיהוּ מַלְכוּ תַּתָּאָה. כְּמָה דְמַלְכוּ עִלָּאָה אִתְכְּלִיל מִכֹּלָּא, הָכִי נָמֵי מַלְכוּ תַּתָּאָה, אִתְכְּלִיל מִכֹּלָּא מִגּוּפָא מִיַּרְכָא, בְּגִין לְאִתְגַּבְּרָא בְּתוּקְפֵיהּ. כְּתִיב, ׳מִימִינ"וֹ אֵ"שׁ דָּ"ת לָמוֹ׳ (דברים לג, ב), אוֹרַיְיתָא מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה אִתְיְיהִיב (נ"א: אִתְיְיהִיבַת), וּגְבוּרָה אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וּבְגוּפָא, וְיַרְכָא, וּבְכֹלָּא. הָכִי נָמֵי סִדְרָא קַדְמָאָה, יְהוּדָה אִיהוּ, מַלְכוּ דְּאָתֵי מִסְּטַר גְּבוּרָה, וְאִתְכְּלִיל בִּימִינָא בְּגוּפָא וּבְיַרְכָא, בְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל. כְּמָה דְמַלְכוּ דִלְעֵילָא, אִתְכְּלִיל מִכֹּלָּא.
יהודה נוטל כח הימין מראובן - פחז כמים אל תותר
סֵדֶר שֵׁנִי רְאוּבֵן, שֶׁהוּא לְצַד דָּרוֹם, וְדָרוֹם הוּא יָמִין. אֶת כָּל כֹּחַ הַיָּמִין נָטַל יְהוּדָה, מִשּׁוּם (ס"א: שֶׁנֶּעֶשְׂתָה) שֶׁהָעָבְרָה הַמַּלְכוּת מֵרְאוּבֵן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד) - וְנָטַל אוֹתָהּ יְהוּדָה, וְהִתְגַּבֵּר בְּתֹקֶף הַיָּמִין שֶׁהָיָה מֵרְאוּבֵן. וְכָךְ כָּתוּב בְּדָוִד, ׳נְאֻם יהו"ה לַאדנִי שֵׁב לִימִינִי׳ (תהילים קי, א). מִשּׁוּם שֶׁשְּׂמֹאל נִכְלֶלֶת בַּיָּמִין וּמִתְחַזֶּקֶת בְּכֹחוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יְמִין יהו"ה עֹשָׂה חָיִל וְגוֹ'׳ (תהילים קיח, טו). יְהוּדָה וּרְאוּבֵן הָיוּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת. סֵדֶר שְׁלִישִׁי אֶפְרַיִם, שֶׁהוּא יֶרֶךְ יָמִין, וְנוֹסֵעַ לִפְנֵי הַשְּׂמֹאל תָּמִיד. וְדָן (זֶה), שֶׁהוּא יֶרֶךְ שְׂמֹאל, נוֹסֵעַ בַּסּוֹף, וְעַל כָּךְ הוּא ׳הַמְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם׳ וְהוֹלֵךְ בַּסּוֹף.
בלשון הזוהר
סִדְּרָא תִּנְיָינָא רְאוּבֵן, דְּאִיהוּ לִסְטַר דָּרוֹם, וְדָרוֹם אִיהוּ יְמִינָא, וְכָל חֵילָא דִּימִינָא, יְהוּדָה נָטִיל לֵיהּ, בְּגִין דִּרְאוּבֵן (ס"א: אִתְעֲבִיד) אִתְעֲבִיר מִנֵּיהּ מַלְכוּ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד), וְנָטִיל לֵיהּ יְהוּדָה, וְאִתְגַּבַּר בְּתוּקְפָא דִּימִינָא, דְּהֲוָה מֵרְאוּבֵן. וְכֵן כְּתִיב בְּדָוִד, ׳נְאֻם יהו"ה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי׳ (תהילים קי, א). בְּגִין דִּשְּׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, וְאִתְתַּקַּף בְּחֵילֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יְמִין יהו"ה עוֹשָׂה חָיִל וְגו'׳ (תהילים קיח, טו). יְהוּדָה וּרְאוּבֵן תְּרֵין דְּרוֹעִין הֲווּ. סִדְּרָא תְּלִיתָאָה, אֶפְרַיִם, דְּאִיהוּ יַרְכָא יְמִינָא, וְנָטְלָא קַמֵּי שְׂמָאלָא תָּדִיר, וְדָן (דָּא) דְּאִיהוּ יַרְכָא שְׂמָאלָא, נָטִיל לְבַתְרַיְיתָא, וְעַל דָּא הוּא ׳הַמְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם׳, וְאָזִיל לְבַתְרַיְיתָא.
אבדן ראובן - יהודה נוטל כח בשתי הזרועות
יְהוּדָה נוֹטֵל כֹּחַ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, מִשּׁוּם שֶׁרְאוּבֵן, שֶׁהוּא יָמִין, (ס"א: הָעָבְרָה) אָבְדָה מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה, הַכְּהֻנָּה וְהַמַּלְכוּת, וְעַל זֶה כָּתוּב בִּיהוּדָה ׳יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה׳ (דברים לג, ז).
בלשון הזוהר
יְהוּדָה נָטִיל חֵילָא בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, בְּגִין דִּרְאוּבֵן דְּאִיהוּ יְמִינָא, (ס"א: אִתְעֲבַר) אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ בְּכֵירוּתָא כְּהוּנָּתָא וּמַלְכוּתָא, וְעַל דָּא כְּתִיב בִּיהוּדָה, ׳יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה׳ (דברים לג, ז).
כסא שלמה תבנית הכסא של מעלה - סוד המלכות
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׳ (מלכים א י, טז) - כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל. הַכִּסֵּא שֶׁל שְׁלֹמֹה עָשָׂה אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, וְכָל הַדְּיוֹקְנָאוֹת (שֶׁל כָּאן) שֶׁלְּמַעְלָה עָשָׂה כָּאן. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ׳ (דברי הימים א כט, כג) - מֶלֶךְ דָּבָר סָתוּם הוּא. וְכֵן ׳וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ מְאֹד׳ (מלכים א ב, יב) - שֶׁעָמְדָה הַלְּבָנָה בִּשְׁלֵמוּת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלמֹה׳ (מלכים א י, טז) כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל. כֻּרְסְיָיא דִשְׁלֹמֹה, עֲבַד לֵיהּ כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא, וְכָל דִּיוּקְנִין (דְּהָכָא) דִּלְעֵילָא עֲבַד הָכָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ׳ (דברי הימים א כט, כג), מֶלֶךְ מִלָּה סְתִימָא הוּא. וְכֵן ׳וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ מְאֹד׳ (מלכים א ב, יב), דְּקָיְימָא סִיהֲרָא בְּאַשְׁלָמוּתָא.
שמשון עשה דין יחידי בעולם - כיחודו של דן
׳דָּן יָדִין עַמּוֹ׳ (בראשית מט, טז) - בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ ׳שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ כְּאַחַד, כְּיִחוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּשִׁמְשׁוֹן, שֶׁהוּא יְחִידִי עָשָׂה דִּין בָּעוֹלָם, וְדָן וְהָרַג כְּאֶחָד, וְלֹא הִצְטָרֵךְ סֶמֶךְ.
בלשון הזוהר
׳דָּן יָדִין עַמּוֹ׳ (בראשית מט, טז) - בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר ׳שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׳ כְּאַחַד, כְּיִחוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּמָה דְּהֲוָה בְּשִׁמְשׁוֹן, דְּאִיהוּ יְחִידָאי עָבִיד דִּינָא בְּעַלְמָא, וְדָאִין וְקָטִיל כְּחֲדָא, וְלָא אִצְטְרִיךְ סֶמֶךְ.
דן היינו נחש - האורב לכל המחנות עד יין השמחה
׳דָּן יָדִין עַמּוֹ׳ (בראשית מט, טז). רַבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳דָּן׳, הַיְנוּ נָחָשׁ, אוֹרֵב עַל דְּרָכִים וּשְׁבִילִים. וְאִם תֹּאמַר עַל שִׁמְשׁוֹן לְבַדּוֹ הוּא, אַף כָּךְ גַּם לְמַעְלָה, זֶהוּ נֶפֶשׁ אַחֶרֶת (ס"א: נָחָשׁ קָטָן) מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, וְאוֹרֵב בַּדְּרָכִים וּבַשְּׁבִילִים. אַחַר כָּךְ מִכָּאן יוֹצְאִים חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת, אוֹתָם שֶׁאוֹרְבִים לָאֲנָשִׁים עַל חֲטָאִים, שֶׁזּוֹרְקִים אוֹתָם לְאָחוֹר אַחֲרֵי כִתְפֵיהֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי לְמַעְלָה, עַד שֶׁלֹּא יִתְבַּסֵּם בְּיַיִן שֶׁל שִׂמְחָה.
בלשון הזוהר
׳דָּן יָדִין עַמּוֹ׳ (בראשית מט, טז). רִבִּי יִצְחָק אָמַר, ׳דָּן׳, הַיְינוּ חִוְיָא, כָּמִין עַל אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין. וְאִי תֵימָא דְּעַל שִׁמְשׁוֹן בִּלְחוֹדוֹי הוּא. אוּף הָכִי נָמֵי לְעֵילָא, דָּא הוּא נֶפֶשׁ אָחֳרָא (ס"א: נָחָשׁ זוּטָא) מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, וְכָמִין לְאוֹרְחִין וּשְׁבִילִין. לְבָתַר, חֵילִין וּמַשִּׁירְיָין מֵהָכָא נָפְקֵי, אִינוּן דְּכָמָאן לִבְנֵי נָשָׁא, עַל חוֹבִין, דְרָאמִין לְהוּ לַאֲחוֹרָא בָּתַר כִּתְפַיְּיהוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי לְעֵילָא, עַד דְּלָא יִתְבַּסַּם בְּחַמְרָא דְחֵידוּ.
נחש עלי דרך - הים מגדל דגים רעים כמינם
׳נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳ (בראשית מט, יז). בֹּא רְאֵה, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ לְמַעְלָה, כָּךְ גַּם יֵשׁ דֶּרֶךְ לְמַטָּה, וְהַיָּם נִפְרָד לְכַמָּה דְרָכִים בְּכָל צַד. וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אַחַת שֶׁבָּאָה וּמַרְבָּה אֶת הַיָּם, וּמְגַדֶּלֶת דָּגִים רָעִים לְמִינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיאוּ מַיִם לְמַטָּה, דָּגִים טוֹבִים, ׳דָּגִים רָעִים, דְּגֵי צְפַרְדֵּעַ, כְּמוֹ זֶה דָּגִים רָעִים לְמִינֵיהֶם׳ (שמות ל).
בלשון הזוהר
׳נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳ (בראשית מט, יז). תָּא חֲזֵי, כְּמָה דְאִית דֶּרֶךְ לְעֵילָא, הָכִי נָמֵי אִית דֶּרֶךְ לְתַתָּא, וּמִתְפָּרְשָׁא יַמָּא, לְכַמָּה אוֹרְחִין בְּכָל סְטַר. וְאִית אוֹרְחָא חַד, דְּאָתֵי וְאַסְגֵּי יַמָּא, וְרַבֵּי נוּנִין בִּישִׁין לִזְנַיְיהוּ, כְּמָה דַאֲפִיקוּ מַיִין לְתַתָּא נוּנִין טָבִין, ׳נוּנִין בִּישִׁין, נוּנֵי עוּרְדְּעָנַיָא, כְּגַוְונָא דָא, נוּנִין בִּישִׁין לִזְנַיְיהוּ׳ (שמות ל).
הנחש המאסף מונע חורבן העולם - משם יוצאים מכשפים
וּכְשֶׁמִּשְׁתַּמְּטִים מִדֶּרֶךְ הַיָּם, נִרְאִים רוֹכְבִים עַל סוּסֵיהֶם. וְאִלְמָלֵא הַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא כּוֹנֵס אֶת כָּל הַמַּחֲנוֹת, אוֹרֵב בְּסוֹף הַדְּרָכִים וּמְפַזֵּר אוֹתָם לְאָחוֹר, הָיוּ מַחֲרִיבִים אֶת הָעוֹלָם. מִצַּד שֶׁל אֵלֶּה יוֹצְאִים מְכַשְּׁפִים לָעוֹלָם. בֹּא רְאֵה, בְּבִלְעָם כָּתוּב, ׳וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים׳ (במדבר כד, א) - מִשּׁוּם שֶׁהֵם עוֹמְדִים לִלְחֹשׁ בְּכִשְׁפֵי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְכַד מִשְׁתַּמְּשֵׁי מֵאָרְחָא דְיַמָּא, אִתְחֲזוּן רָכְבִין עַל סוּסַיְיהוּ. וְאִלְמָלֵא דְּהַאי חִוְיָא, דְּאִיהוּ כָּנִישׁ לְכָל מַשִּׁירְיָין, כָּמִין לְסוֹף אָרְחִין, וּבַדַּר לוֹן לַאֲחוֹרָא, הֲווּ מְטַשְׁטְשֵׁי עַלְמָא. מִסִּטְרָא דְּהַנֵּי נָפְקִין חֳרָשִׁין לְעָלְמָא. תָּא חֲזֵי, בְּבִלְעָם כְּתִיב, ׳וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים׳ (במדבר כד, א), בְּגִין דְּאִינוּן קָיְימִין לְלַחֲשָׁא בַּחֲרָשֵׁי עַלְמָא.
המשתדל אחר הנחש מכחיש את הדרך העליונה המזינה עולמות
רְאֵה מַה כָּתוּב? ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳ (בראשית מט, יז) - מַה זֶּה ׳עֲלֵי דֶרֶךְ׳? אֶלָּא נָחָשׁ, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחֲרָיו, מַכְחִישׁ פָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה, וּמִיהוּ? אוֹתָהּ דֶּרֶךְ עֶלְיוֹנָה שֶׁיּוֹצֵאת מִלְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג טז) ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וְגוֹ''.׳ נָחָשׁ, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחֲרָיו, כְּאִלּוּ הוֹלֵךְ עַל אוֹתָהּ דֶּרֶךְ עֶלְיוֹנָה לְהַכְחִישׁוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמֵּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ נִזּוֹנִים הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים.
בלשון הזוהר
חָמֵי מַה כְּתִיב, ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳ (בראשית מט, יז). מַאי ׳עֲלֵי דֶרֶךְ׳. אֶלָּא נָחָשׁ, מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל אֲבַתְרֵיהּ, אַכְּחִישׁ פַמַּלְיָא דִלְעֵילָא, וּמַאי אִיהוּ, הַהוּא דֶרֶךְ עִלָּאָה דְּנָפַק מִלְּעֵילָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וְגו'׳ (ישעיהו מג, טז). נָחָשׁ, מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל אֲבַתְרֵיהּ, כְּאִילוּ אָזִיל עַל הַהוּא דֶרֶךְ עִלָּאָה לְאַכְּחָשָׁא לֵיהּ, בְּגִין דִּמְהַהוּא דֶרֶךְ, אִתְזָנוּ עַלְמִין עִלָּאֵי.
תפקיד דן כנחש שומר - לשמירת כסא שלמה ותיקונו
וְאִם תֹּאמַר, דָּן לָמָּה הוּא בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ? אֶלָּא כַּכָּתוּב ׳וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׳ (בראשית ג, כד) - כָּךְ גַּם ׳הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וְגוֹ'׳, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לְכָל הַמַּחֲנוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תִּקּוּן הַכִּסֵּא הוּא. בֹּא רְאֵה, כִּסֵּא שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, נָחָשׁ אֶחָד מְנַעֲנֵעַ בְּקִשְׁרֵי הַשַּׁרְבִיט שֶׁלְּמַעְלָה מֵהָאֲרָיוֹת.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, דָּן, אַמַּאי אִיהוּ בְּדַרְגָּא דָא, אֶלָּא כְּדִכְתִיב, ׳וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׳ (בראשית ג, כד). הָכִי נָמֵי ׳הַנּוֹשֵׁךְ עִקְבֵי סוּס וְגו'׳, בְּגִין לְנַטְרָא לֵיהּ לְכָל מַשִּׁירְיָין. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תִּקּוּנָא דְּכוּרְסְיָיא אִיהוּ. תָּא חֲזֵי, כֻּרְסְיָיא דִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, חַד חִוְיָא מְרַפְרֵף בְּקִטּוּרֵי שַׁרְבִיטָא לְעֵילָא מֵאַרְיְוָתָא.
שמשון הנזיר יורש ברכת דן - נחש כנגד עובדי כוכבים
כָּתוּב ׳וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן וְגוֹ'׳ (שופטים יג, כה). בֹּא רְאֵה, שִׁמְשׁוֹן הָיָה נְזִיר עוֹלָם, וּפָרוּשׁ מִן הָעוֹלָם הוּא, וְהִתְגַּבֵּר בּוֹ כֹּחַ חָזָק, וְהוּא הָיָה נָחָשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּנֶגֶד עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהֲרֵי יְרֻשַּׁת חֵלֶק בִּרְכַּת דָּן אָבִיו יָרַשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
כְּתִיב, (שופטים יג כה) ׳וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן׳ וְגו'׳. תָּא חֲזֵי, שִׁמְשׁוֹן נְזִיר עוֹלָם הֲוָה, וּפָרֵישׁ עַלְמָא אִיהוּ, וְאִתְגַּבַּר בֵּיהּ חֵילָא תַּקִּיפָא, וְהוּא הֲוָה חִוְיָא בְּהַאי עַלְמָא, לָקֳבֵל עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּהָא אַחְסָנַת חוּלָקָא דְבִרְכָתָא דְּדָן אֲבוּהִי יָרִית, דִּכְתִיב, ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ וְגו'׳.
שפיפון סוד תיקון הכשפים שידע בלעם הרשע
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, נָחָשׁ יָדוּעַ, ׳שְׁפִיפוֹן׳ מַהוּ? אָמַר לוֹ, סוֹד הַתִּקּוּן שֶׁל מְכַשְּׁפִים שֶׁנָּחָשׁ הוּא ׳שְׁפִיפוֹן׳, כָּךְ גַּם אוֹתוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע, בַּכֹּל הָיָה יוֹדֵעַ. בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי׳ (במדבר כג, ג), לִפְעָמִים בָּזֶה וְלִפְעָמִים בָּזֶה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, נָחָשׁ יְדִיעָא, ׳שְׁפִיפוֹן׳ מַאי נִיהוּ. אָמַר לֵיהּ, רָזָא דְתִקּוּנָא דַּחֳרָשִׁין, דְּנָחָשׁ אִיהוּ ׳שְׁפִיפוֹן׳, הָכִי נָמֵי הַהוּא רָשָׁע דְּבִלְעָם, בְּכֹלָּא הֲוָה יָדַע. תָּא חֲזֵי כְּתִיב, ׳וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי׳ (במדבר כג, ג), לְזִמְנִין בְּהַאי, וּלְזִמְנִין בְּהַאי.
מינוי דן לצד אחרון שבחו - כסא נתקן בממונים
וְאִם תֹּאמַר, דָּן אֵין דַּרְגָּתוֹ בָּזֶה - כָּךְ זֶה וַדַּאי. אֶלָּא הִתְמַנָּה עַל דַּרְגָּה זוֹ (לְאוֹתוֹ) לִהְיוֹת צַד אַחֲרוֹן, וְשֶׁבַח הוּא שֶׁלּוֹ, מְמֻנִּים שֶׁל הַמֶּלֶךְ בָּזֶה, וּמְמֻנֶּה עַל זֶה, וְכָבוֹד הוּא לְכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים. וְכִסֵּא הַמֶּלֶךְ נִתְקַן בְּכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים, בְּכָל אוֹתָם הַמְמֻנִּים שֶׁתַּחְתֵּיהֶם נִפְרָדוֹת דְּרָכִים וּדְרָגוֹת, הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע, וְכֻלָּם נֶאֱחָזִים בְּתִקּוּנֵי הַכִּסֵּא הַלָּלוּ. וְלָכֵן דָּן לְצַד צָפוֹן, בְּנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, שֶׁבְּצַד צָפוֹן כַּמָּה קְבוּצוֹת מְחַבְּלִים הִזְדַּמְּנוּ לְשָׁם, וְכֻלָּם שָׂרִים מְמֻנִּים לְהָרַע אֶת הָעוֹלָם. לָכֵן הִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב וְאָמַר ׳לִישׁוּעָתְךְ קִוִּיתִי ה'׳. בְּכָל הַשְּׁבָטִים לֹא אָמַר ׳לִישׁוּעָתְךְ׳ אֶלָּא בָּזֶה, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בּוֹ תֹּקֶף חָזָק שֶׁל הַנָּחָשׁ, מְרַחֵשׁ דִּין לְהִתְגַּבֵּר.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵימָא דָן, לָאו דַּרְגֵּיהּ בְּהַאי. הָכִי הוּא וַדַּאי. אֶלָּא אִתְמַנָּא עַל דַּרְגָּא דָא (לההוא), לְמֶהֱוֵי סִטְרָא בַּתְרַיְיתָא, וּשְׁבָחָא אִיהוּ דִילֵיהּ, מְמַנָּן דְּמַלְכָּא בְּהַאי, וּמְמַנָּא עַל הַאי, וִיקָרָא אִיהוּ לְכָל אִינוּן מְמֻנִּין. וְכֻּרְסְיָיא דְמַלְכָּא, בְּכָל אִינוּן מְמַנָּן אִתְתַּקָּן, בְּכָל הַנֵּי מְמַנָּן תְּחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁן אוֹרְחִין וְדַרְגִּין, הֵן לְטַב, הֵן לְבִישׁ, וְכֻלְּהוּ אִתְאַחֲדָן בְּהַנֵּי תִּקּוּנֵי דְּכֻּרְסְיָיא. וּבְגִינִי כָּךְ דָּן לִסְטַר צָפוֹן, בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. דִּסְטַר צָפוֹן כַּמָּה חֲבִילֵי טְרִיקִין אִזְדַּמְּנָן תַּמָּן, וְכֻלְּהוּ טַפְסִירָא דְּקִסְטְרָא לְאַבְאָשָׁא עַלְמָא. בְּגִינֵי כָּךְ צַלֵּי יַעֲקֹב וְאָמַר, ׳לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'׳. בְּכָל שְׁבָטִים לָא קָאֲמַר ׳לִישׁוּעָתְךָ׳ אֶלָּא בְּהַאי, בְּגִין דְּחָמָא לֵיהּ תּוּקְפָא תַּקִּיפָא דְּחִוְיָא, מְרַחֲשָׁא דִינָא לְאִתְגַּבְּרָא.
סידור שבח הרב קודם תפילה - מה כשהלב טרוד בצרה
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִזְקִיָּה הָיוּ הוֹלְכִים לִרְאוֹת אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַפּוֹטְקִיָּא. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה זֶה שֶׁאָמַרְנוּ לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל רִבּוֹנוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. מִי שֶׁלִּבּוֹ טָרוּד וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְהוּא בְצָרָה, וְלֹא יָכוֹל לְסַדֵּר אֶת שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ כָּרָאוּי, מַה הוּא?
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִזְקִיָּה הֲווּ אָזְלֵי לְמֶחֱמֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַפּוּטְקִיָּא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, הַאי דְאַמְרִינָן לְעוֹלָם יְסַדֵּר בַּר נָשׁ שְׁבָחָא דְמָרֵיהּ, וּלְבָתַר יְצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ. הַאי מַאן דְּלִבֵּיהּ טָרִיד, וּבָעֵי לְצַלָּאָה צְלוֹתֵיהּ, וְאִיהוּ בְּעָקוּ, וְלָא יָכִיל לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְמָרֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, מַאי הוּא.
יסדר שבח רבונו אף שלא יכוון - שמעה צדק תחילה
אָמַר לוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא יָכוֹל לְכַוֵּן לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ, סִדּוּר וְשֶׁבַח שֶׁל רִבּוֹנוֹ לָמָּה יִגְרַע? אֶלָּא יְסַדֵּר אֶת שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא יָכוֹל לְכַוֵּן, וְיִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי׳ (תהילים יז, א) - ׳שִׁמְעָה ה' צֶדֶק׳ - בַּתְּחִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא סִדּוּר שֶׁל שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ. וְאַחַר כָּךְ ׳הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי׳. מִי שֶׁיָּכוֹל לְסַדֵּר שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ וְלֹא עוֹשֶׂה, עָלָיו כָּתוּב ׳גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם וְגוֹ'׳ (ישעיה א, טו).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְלָא יָכִיל לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא, סִדּוּרָא וְשִׁבְחָא דְמָרֵיהּ אַמַּאי גָרַע. אֶלָּא יְסַדֵּר שִׁבְחֵיהּ דְּמָארֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא יָכִיל לְכַוְּונָא, וִיצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי׳ (תהילים יז, א) - ׳שִׁמְעָה ה' צֶדֶק׳ בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּאִיהוּ סִדּוּרָא דְּשִׁבְחָא דְמָרֵיהּ. וּלְבָתַר ׳הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְּפִלָּתִי׳. מַאן דְּיָכִיל לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְמָרִיהּ, וְלָא עָבִיד, עֲלֵיהּ כְּתִיב, ׳גַּם כִּי תַרְבּוּ תְּפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ יְדֵיכֶם וְגו'׳ (ישעיה א, טו).
תפילות כנגד תמידין - התעוררות שלמטה מדליקה הנר שלמעלה
כָּתוּב ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ (שמות כט, לט) - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. בֹּא רְאֵה, בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר גַּם לְמַעְלָה, וּבַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה גַּם כָּךְ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁמַּגִּיעָה הַהִתְעוֹרְרוּת לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ הַנֵּר לְהִדָּלֵק וְנִדְלָק. וּבְהִתְעוֹרְרוּת הֶעָשָׁן שֶׁלְּמַטָּה נִדְלָק נֵר לְמַעְלָה, וּכְשֶׁזֶּה נִדְלָק (מְנוֹרוֹת), כָּל הַנֵּרוֹת הָאֲחֵרִים דּוֹלְקִים, וּמִתְבָּרְכִים מִמֶּנּוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת. נִמְצָא שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַקָּרְבָּן תִּקּוּן הָעוֹלָם וְהַבְּרָכוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳ (שמות כט, לט) - תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. תָּא חֲזֵי, בְּאִתְעֲרוּתָא דִלְתַתָּא, אִתְעַר הָכִי נָמֵי לְעֵילָא. וּבְאִתְעֲרוּתָא דִלְעֵילָא, הָכִי נָמֵי לְעֵילָא מִנֵּיהּ, עַד דְּמָטֵי אִתְעֲרוּתָא לְאֲתַר דְּבָעְיָא בּוּצִינָא לְאַדְלָקָא וְאַדְלִיק. וּבְאִתְעֲרוּתָא דִתְנָנָא דִלְתַתָּא, אַדְלִיק בּוּצִינָא לְעֵילָא, וְכַד הַאי אַדְלִיק (בוצינין), כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין אָחֳרָנִין דָּלְקִין, וּמִתְבָּרְכָאן מִנֵּיהּ כֻּלְּהוּ עָלְמִין. אִשְׁתַּכַּח, דְּאִתְעֲרוּתָא דְקָרְבָּנָא תִּקּוּנָא דְעַלְמָא, וּבִרְכָאן דְּעַלְמִין כֻּלְּהוּ.
עליית העשן מעוררת דיוקנאות קדושים לתשוקה עליונה
הֲרֵי כֵּיצַד? מַתְחִיל הֶעָשָׁן לַעֲלוֹת, אוֹתָם דְּיוֹקְנָאוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁמְּמֻנִּים עַל הָעוֹלָם נֶהֱנִים (ס"א: נתקנים) לְהִתְעוֹרֵר, וּמְעוֹרְרִים אֶת הַדְּרָגוֹת בִּתְשׁוּקָה עֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וְגוֹ'׳ (תהלים קד, כא). אֵלֶּה מְעוֹרְרִים לִדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם עַד שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת מַגִּיעָה, עַד שֶׁרוֹצֶה הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַבֵּר בַּמַּטְרוֹנִיתָא.
בלשון הזוהר
הָא כֵיצַד, שָׁארֵי תְּנָנָא לְסָלְקָא, אִינוּן דִּיוּקְנִין קַדִּישִׁין דִּמְמַנָּן עַל עַלְמָא אִתְהַנּוּן (ס"א: אתתקנן) לְאַתְעָרָא, וּמִתְעָרִין לְדַרְגִּין בְּכִסּוּפָא דִלְעֵילָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף וְגו'׳ (תהילים קד, כא). אִלֵּין אִתְעָרִין לְדַרְגִּין עִלָּאִין דְּעֲלַיְיהוּ, עַד דְּמָטֵי אִתְעֲרוּתָא, עַד דְּבָעֵי מַלְכָּא לְאִתְחַבְּרָא בְּמַטְרוֹנִיתָא.
תשוקה שלמטה מושכת מים עליונים - ברכת כל העולמות
וּבַתְּשׁוּקָה שֶׁלְּמַטָּה נוֹבְעִים מַיִם תַּחְתּוֹנִים לְקַבֵּל מַיִם עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נוֹבְעִים מַיִם עֶלְיוֹנִים אֶלָּא בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל תְּשׁוּקָה שֶׁלְּמַטָּה, וְאָז הַתְּשׁוּקָה נִדְבֶּקֶת, וְנוֹבְעִים מַיִם תַּחְתּוֹנִים כְּנֶגֶד מַיִם עֶלְיוֹנִים, וְהָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים, וְכָל הַמְּנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת, וְעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים נִמְצָאִים בִּבְרָכוֹת.
בלשון הזוהר
וּבְכִסּוּפָא דִלְתַתָּא, נָבְעִין מַיִין תַּתָּאִין, לְקִבְלָא מַיִין עִלָּאִין, דְּהָא לָא נָבְעִין מַיִין עִלָּאִין, אֶלָּא בְּאִתְעֲרוּתָא דְכִסוּפָא דִלְתַתָּא, וּכְדֵין תִּיאוּבְתָּא אִתְדָּבַּק, וְנָבְעִין מַיִין תַּתָּאִין לָקֳבֵל מַיִין עִלָּאִין, וְעָלְמִין מִתְבָּרְכָאן, וּבוּצִינִין כֻּלְּהוּ דְלִיקָן, וְעִלָּאִין וְתַתָּאִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּבִרְכָאן.
כהנים ולויים מעוררים שמאל וימין - חיבור זכר ונוקבא
בֹּא רְאֵה, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מִתְעוֹרְרִים לְחַבֵּר שְׂמֹאל בְּיָמִין. אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, הַכֹּל כָּךְ הוּא וַדַּאי, אֲבָל כָּךְ שָׁמַעְתִּי, כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, זֶה מְעוֹרֵר שְׂמֹאל, וְזֶה מְעוֹרֵר יָמִין, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַבְּרוּת זָכָר אֶל הַנּוּקְבָּא אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׂמֹאל וְיָמִין. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו). וְאָז מִתְחַבֵּר הַזָּכָר בַּנּוּקְבָּא, וּתְשׁוּקָה נִמְצֵאת, וְהָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים, וְעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בְּשִׂמְחָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כֹּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי מִתְעָרֵי לְאִתְחַבְּרָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, כֹּלָּא הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל הָכִי שְׁמַעְנָא, כֹּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי, דָּא אִתְעַר שְׂמָאלָא, וְדָא אִתְעַר יְמִינָא, בְּגִין דְּאִתְחַבְּרוּתָא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָא, לָאו אִיהוּ אֶלָּא בִּשְׂמָאלָא וִימִינָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו). וּכְדֵין אִתְחַבַּר דְּכַר בְּנוּקְבָא, וְתִיאוּבְתָּא אִשְׁתַּכַּח, וְעַלְמִין מִתְבָּרְכִין, וְעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי בְּחֵידוּ.
הקרבן יסוד העולם ותיקונו - שמחת עליונים ותחתונים
וְלָכֵן כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מְעוֹרְרִים דָּבָר לְמַטָּה, לְעוֹרֵר תְּשׁוּקָה וַחֲבִיבוּת לְמַעְלָה, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בַּיָּמִין וּבַשְּׂמֹאל. נִמְצָא שֶׁהַקָּרְבָּן יְסוֹד הָעוֹלָם, תִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָם, שִׂמְחָה שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי יָפֶה אָמַרְתָּ, וְכָךְ הוּא, וְכָךְ שָׁמַעְתִּי הַדָּבָר וְשָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי זֶה, וְהַכֹּל בְּאֶחָד עוֹלֶה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, כֹּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי, מִתְעָרֵי מִלָּה לְתַתָּא, לְאִתְעָרָא כִּסּוּפָא וַחֲבִיבוּתָא לְעֵילָא, דְּכֹלָּא תַּלְיָא בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא. אִשְׁתַּכַּח דְּקָרְבָּנָא יְסוֹדָא דְעָלְמָא, תִּקּוּנָא דְעַלְמָא, חֵידוּ דְעִלָּאִין וְתַתָּאִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי שַׁפִּיר קָא אֲמַרְתְּ, וְהָכִי הוּא, וְהָכִי שְׁמַעְנָא מִלָּה, וְאַנְשֵׁינָא לָהּ, וְאֲנָא שְׁמַעְנָא הָא, וְכֹלָּא בְּחַד סַלְקָא.
תפילה במקום קרבן - ייחוד השם כראוי ממשיך ברכות
עַכְשָׁו תְּפִלָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן, וְצָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ כָּרָאוּי, וְאִם לֹא יְסַדֵּר, אֵין תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. בֹּא רְאֵה, סִדּוּר שָׁלֵם שֶׁל שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי, שֶׁבָּזֶה מִתְעוֹרְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְנִשְׁפָּעוֹת בְּרָכוֹת לְכָל הָעוֹלָמוֹת.
בלשון הזוהר
הַשְׁתָּא צְלוֹתָא בְּאֲתַר דְּקָרְבָּנָא, וּבְעֵי בַּר נָשׁ לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְמָרֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת, וְאִי לָא יְסַדַּר, לָאו צְלוֹתֵיהּ צְלוֹתָא. תָּא חֲזֵי, סִדּוּרָא שְׁלִים דְּשִׁבְחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאן דְּיָדַע לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת, דִּבְהַאי מִתְעָרִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְנַגְדֵי בִּרְכָאן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין.
גלות ישראל בין העמים - כדי שיתברכו בגללם
אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, לֹא הִשְׁרָה הקב"ה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת בֵּין הָעַמִּים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ שְׁאָר הָעַמִּים בִּגְלָלָם, שֶׁהֲרֵי הֵם מַשְׁפִּיעִים בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה בְּכָל יוֹם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, לָא אַשְׁרֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא בֵּינֵי עַמְמַיָא, אֶלָּא בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן שְׁאָר עַמִין בְּגִינֵיהוֹן, דְּהָא אִינוּן נָגְדִין בִּרְכָאן מִלְּעֵילָא לְתַתָּא כָּל יוֹמָא.
מעשה בנחש שהרג איש בדרך - שליחות רבונו
הָלְכוּ, עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ נָחָשׁ אֶחָד שֶׁהָיָה מִסְתּוֹבֵב (ומצדד) בַּדֶּרֶךְ. וְסָטוּ מִן הַדֶּרֶךְ. בָּא אֲלֵיהֶם אִישׁ אַחֵר, הַנָּחָשׁ הָרַג אוֹתוֹ. הֶחֱזִירוּ רָאשֵׁיהֶם וְרָאוּ אֶת אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁמֵּת. אָמְרוּ, וַדַּאי אוֹתוֹ נָחָשׁ עָשָׂה אֶת שְׁלִיחוּת רִבּוֹנוֹ. בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁהִצִּילָנוּ.
בלשון הזוהר
אֲזְלוּ, עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, חָמוּ חַד חִוְיָא דְּהֲוָה קָמַסְחַר (ואסטר) בְּאָרְחָא. סָטוּ מֵאָרְחָא. אֲתָא בַּר נָשׁ אָחֳרָא לְגַבַּיְיהוּ, קָטִיל לֵיהּ חִוְיָא. אַהֲדָרוּ רֵישַׁיְיהוּ, וְחָמוּ לֵיהּ, לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּמִית. אָמְרוּ, וַדַּאי הַהוּא נָחָשׁ, שְׁלִיחוּתָא דְמָרֵיהּ קָא עָבִיד. בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּשֵׁזְבִינָנָא.
עגל ירבעם בדן על הדרך - מניעת עליה לירושלים
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳ (בראשית מט, יז). מָתַי הָיָה ׳דָּן נָחָשׁ׳? בִּימֵי יָרָבְעָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן׳ (מלכים א יב, כט) - לָמָּה נִתַּן שָׁם עֲלֵי דֶרֶךְ? עַל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי לִמְנֹעַ (אוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁעוֹלִים) שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לִירוּשָׁלַיִם (וְלֹא יַעֲלוּ שם). וְזֶה דָּן הָיָה לָהֶם נָחָשׁ לְיִשְׂרָאֵל עֲלֵי דֶרֶךְ, עֲלֵי דֶרֶךְ וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'׳ (מלכים א יב, ו). ׳שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח׳ - שֶׁעָקַץ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַכֹּל לֹא הָיָה אֶלָּא עֲלֵי דֶרֶךְ ׳וַעֲלֵי אֹרַח׳, לִמְנֹעַ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לִירוּשָׁלַיִם לַחְגֹּג חַגֵּיהֶם וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת וְלַעֲבֹד שָׁם.
בלשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳ (בראשית מט, יז). אֵימָתַי הֲוָה ׳דָן נָחָשׁ׳, בְּיוֹמוֹי דִירָבְעָם, דִּכְתִיב, ׳וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן׳ (מלכים א יב, כט) אַמַּאי אִתְיְיהִיב תַּמָּן עֲלֵי דֶרֶךְ. עַל הַהוּא אֹרַח, דְּיִתְמְנַע (ההוא דרך דסלקין) דְלָא יִסְלְקוּן לִירוּשָׁלַם (ולא יסלקון תמן). וְדָא דָן, הֲוָה לוֹן נָחָשׁ לְיִשְׂרָאֵל עֲלֵי דֶרֶךְ, עֲלֵי דֶרֶךְ וַדַּאי, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְגו'׳ (מלכים א יב, ו). ׳שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח׳ - דְּעָקִיץ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא לָא הֲוָה אֶלָּא עֲלֵי דֶרֶךְ, וַעֲלֵי אוֹרְחָא, לְאִתְמְנָעָא מִיִּשְׂרָאֵל דְּלָא יִסְלְקוּן לִירוּשָׁלַם, לְמֵיחַג חֲגַיְיהוּ, וּלְקָרָבָא קָרְבָּנִין וְעִלַּוָּון, לְמִפְלַח תַּמָּן.
משה קושר את דן באריה - ראשית וסוף הדגלים מתאחדים
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ הַבְּרָכוֹת לְיַד מֹשֶׁה לְבָרֵךְ אֶת כָּל הַשְּׁבָטִים, רָאָה אֶת דָּן שֶׁהָיָה קָשׁוּר בְּנָחָשׁ, חָזַר וְקָשַׁר אוֹתוֹ בְּאַרְיֵה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן׳ (דברים לג, כב). מָה הַטַּעַם? כְּדֵי (שֶׁהוּא) שֶׁיִּהְיֶה רֵאשִׁית וָסוֹף שֶׁל אַרְבָּעָה הַדְּגָלִים קָשׁוּר בִּיהוּדָה, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה׳, וְהוּא רֵאשִׁית הַדְּגָלִים. וְסוֹף הַדְּגָלִים הוּא דָּן, שֶׁכָּתוּב ׳דָּן גּוּר אַרְיֵה וְגוֹ', לִהְיוֹת רֵאשִׁית וָסוֹף קְשׁוּרִים בְּמָקוֹם אֶחָד׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּמָטוּ בִּרְכָאן לִידָא דְמשֶׁה, לְבָרְכָא לְכֻלְּהוּ שְׁבָטִים, חָמָא לְדָן דְּהֲוָה קָטִיר בְּחִוְיָא, אַהֲדַר קָטַר לֵיהּ בְּאַרְיָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן׳ (דברים לג, כב). מַאי טַעְמָא, בְּגִין (דאיהו) דִּיהֵא שֵׁירוּתָא וְסוֹפָא דְּד' דִּגְלִין קָטִיר בִּיהוּדָה דְּאִיהוּ מַלְכָּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה׳, וְהוּא שֵׁירוּתָא דְּדִגְלִין. וְסוֹפָא דְּדִגְלִין דָּן, דִּכְתִיב ׳דָּן גּוּר אַרְיֵה וְגו', לְמֶהֱוִי שֵׁירוּתָא וְסוֹפָא קָטִיר בְּחַד אֲתַר׳:
סוד לישועתך קויתי - יעקב מחכה לישועת ישראל סתם
׳לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'׳ - רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׳ (שופטים יג, ה). אָמַר (ס"א: רַבִּי אָחָא), וְכִי לָמָּה קִוִּיתִי, וַהֲרֵי הִסְתַּלֵּק יַעֲקֹב מִן הָעוֹלָם בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן מִלִּפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים? לָמָּה אָמַר שֶׁהוּא מְחַכֶּה לְאוֹתָהּ הַיְשׁוּעָה? (ס"א: אֶלָּא וַדַּאי) ׳אָמַר לוֹ׳, וַדַּאי סוֹד הַדָּבָר כַּכָּתוּב ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא) - יִשְׂרָאֵל סְתָם. אַף כָּאן ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ - יִשְׂרָאֵל סְתָם. לָכֵן אָמַר ׳לִישׁוּעָתְךְ קִוִּיתִי ה'׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְיָפֶה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ בַּחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה וְגוֹ'׳ (דברים ל, כ).
בלשון הזוהר
׳לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'׳, רִבִּי חִיָּיא אָמַר, (כדכתיב) כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׳ (שופטים יג, ה). אָמַר (ס"א: רִבִּי אַחָא), וְכִי אַמַּאי קִוִּיתִי וְהָא סָלִיק הֲוָה יַעֲקֹב מֵעַלְמָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִכַּמָּה שְׁנִין. אַמַּאי אָמַר דְּאִיהוּ מְחַכֶּה לְהַהוּא יְשׁוּעָה. (ס"א: אֶלָּא וַדַּאי) אָמַר לֵיהּ וַדַּאי רָזָא דְמִלָּה, כְּדִכְתִיב, ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא), יִשְׂרָאֵל סְתָם. אוּף הָכָא ׳וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל׳, יִשְׂרָאֵל סְתָם. בְּגִינֵי כָּךְ אָמַר, ׳לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'׳. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשַׁפִּיר. זַכָּאָה חוּלְקֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא, דְּיָדְעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, לְמִזְכֵּי בָּהּ לְחַיִּין דִּלְעֵילָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה וְגו'׳ (דברים ל, כ).
׳גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׳
נתינה ולקיחה בגד, ופגמו שהושלם באשר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.