עגל ירבעם בדן על הדרך - מניעת עליה לירושלים
ויחי · ׳דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׳ - סדר המחנות, נחש השמירה, ותפילה כקרבן · מאמר 69 · פיסקה 26 · דף רמד ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳. אֵימָתַי הֲוָה ׳דָן נָחָשׁ׳, בְּיוֹמוֹי דִירָבְעָם, דִּכְתִיב, ׳וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן׳ (מלכים א יב, כט) אַמַּאי אִתְיְיהִיב תַּמָּן עֲלֵי דֶרֶךְ. עַל הַהוּא אֹרַח, דְּיִתְמְנַע (ההוא דרך דסלקין) דְלָא יִסְלְקוּן לִירוּשָׁלַם (ולא יסלקון תמן). וְדָא דָן, הֲוָה לוֹן נָחָשׁ לְיִשְׂרָאֵל עֲלֵי דֶרֶךְ, עֲלֵי דֶרֶךְ וַדַּאי, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְגו'׳ (מלכים א יב, ו). ׳שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח׳. דְּעָקִיץ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא לָא הֲוָה אֶלָּא עֲלֵי דֶרֶךְ, וַעֲלֵי אוֹרְחָא, לְאִתְמְנָעָא מִיִּשְׂרָאֵל דְּלָא יִסְלְקוּן לִירוּשָׁלַם, לְמֵיחַג חֲגַיְיהוּ, וּלְקָרָבָא קָרְבָּנִין וְעִלַּוָּון, לְמִפְלַח תַּמָּן.
תרגום
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ׳ - מָתַי הָיָה ׳דָּן נָחָשׁ׳? בִּימֵי יָרָבְעָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן׳ (מלכים א יב, כט) - לָמָּה נִתַּן שָׁם עֲלֵי דֶרֶךְ, עַל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ? כְּדֵי לִמְנֹעַ (אוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁעוֹלִים) שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לִירוּשָׁלַיִם (וְלֹא יַעֲלוּ שם). וְזֶה דָּן הָיָה לָהֶם נָחָשׁ לְיִשְׂרָאֵל עֲלֵי דֶרֶךְ, עֲלֵי דֶרֶךְ וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'׳. ׳שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח׳ - שֶׁעָקַץ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַכֹּל לֹא הָיָה אֶלָּא עֲלֵי דֶרֶךְ ׳וַעֲלֵי אֹרַח׳, לִמְנֹעַ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַעֲלוּ לִירוּשָׁלַיִם לַחְגֹּג חַגֵּיהֶם וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת וְלַעֲבֹד שָׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי יוסי ואמר, ׳יהי דן נחש עלי דרך׳. אימתי הוה ׳דן נחש׳, ביומוי דירבעם, דכתיב, ׳ואת האחד נתן בדן׳ (מלכים א יב, כט) אמאי אתייהיב תמן עלי דרך. על ההוא ארח, דיתמנע (ההוא דרך דסלקין) דלא יסלקון לירושלם (ולא יסלקון תמן). ודא דן, הוה לון נחש לישראל עלי דרך, עלי דרך ודאי, כמא דאת אמר, ׳ויועץ המלך וגו'׳ (מלכים א יב, ו). ׳שפיפון עלי ארח׳. דעקיץ לון לישראל. וכלא לא הוה אלא עלי דרך, ועלי אורחא, לאתמנעא מישראל דלא יסלקון לירושלם, למיחג חגייהו, ולקרבא קרבנין ועלוון, למפלח תמן.
התרגום: פתח רבי יוסי ואמר, ׳יהי דן נחש עלי דרך׳ - מתי היה ׳דן נחש׳? בימי ירבעם, שכתוב ׳ואת האחד נתן בדן׳ (מלכים א יב, כט) - למה נתן שם עלי דרך, על אותו הדרך? כדי למנע (אותו דרך שעולים) שלא יעלו לירושלים (ולא יעלו שם). וזה דן היה להם נחש לישראל עלי דרך, עלי דרך ודאי, כמו שנאמר ׳ויועץ המלך וגו'׳. ׳שפיפן עלי ארח׳ - שעקץ את ישראל. והכל לא היה אלא עלי דרך ׳ועלי ארח׳, למנע מישראל שלא יעלו לירושלים לחגג חגיהם ולהקריב קרבנות ועולות ולעבד שם.
מן המפרשים
הסולם: פתח ר' יוסי וכו': פתח ר"י ואמר, יהי דן נחש עלי דרך. מתי היה דן נחש, בימיו של ירבעם, שכתוב, ואת האחד נתן בדן , כי נחש הוא ע"ז, ולמה ניתן שם, עלי דרך. היינו עלי דרך ההוא, שימנעו מלעלות עליו לירושלים. ודן זה היה נחש לישראל עלי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: