ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 62: ׳ויקרא אל משה׳ - מאל"ף קטנה לסוד קרבן שלם וגילויי הינוקא › פיסקה 23 (רמ ע"א)

יין משמח - ראשית חדוה וסוף דין בשמן ובכינוס

ויחי · ׳ויקרא אל משה׳ - מאל"ף קטנה לסוד קרבן שלם וגילויי הינוקא · מאמר 62 · פיסקה 23 · דף רמ ע"א

לשון הזוהר

כְּתִיב, ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהילים קד, טו) (ס"א אמאי, בגין דמאתר דחדוה קאתי, ומאן הוא סופיה דקרא) ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳, וַדַּאי מֵאֲתַר דְּאִתְקְרֵי שָׁמֶן. תָּא חֲזֵי, שֵׁירָתָא דְחַמְרָא חֶדְוָה, הוּא אֲתַר דְּכָל חֵידוּ מִנֵּיהּ נַפְקָא. וְסוֹפֵיהּ דִּינָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּסוֹפָא דִילֵיהּ, אֲתַר כְּנִישׁוּ דְּכֹלָּא, דִּינָא הוּא, וּבֵיהּ אִתְדָּן עַלְמָא. וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא חֶדְוָה, וְסוֹפָא דִינָא. בְּגִינֵי כָּךְ, ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳. מֵאֲתַר דְּכָל חֶדְוָה מִנֵּיהּ נָפְקָא.

תרגום

כָּתוּב ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו) (למה? מִשּׁוּם שממקום שֶׁל שִׂמְחָה הוּא בא, וּמַהוּ סוֹף הַפָּסוּק)? ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳ - וַדַּאי מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמֶן. בּא רְאֵה, רֵאשִׁית הַיַּיִן שִׂמְחָה, הוּא מָקוֹם שֶׁכָּל שִׂמְחָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְסוֹפוֹ דִּין, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁסּוֹפוֹ מְקוֹם כִּנּוּס שֶׁל הַכֹּל, דִּין הוּא, וּבוֹ נִדּוֹן הָעוֹלָם, וְלָכֵן רֵאשִׁית חֶדְוָה, וְסוֹף דִּין. מִשּׁוּם כָּךְ ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳ - מִמָּקוֹם שֶׁכָּל חֶדְוָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב, ׳ויין ישמח לבב אנוש׳ (תהילים קד, טו) (ס"א אמאי, בגין דמאתר דחדוה קאתי, ומאן הוא סופיה דקרא) ׳להצהיל פנים משמן׳, ודאי מאתר דאתקרי שמן. תא חזי, שירתא דחמרא חדוה, הוא אתר דכל חידו מניה נפקא. וסופיה דינא. מאי טעמא, בגין דסופא דיליה, אתר כנישו דכלא, דינא הוא, וביה אתדן עלמא. ועל דא שירותא חדוה, וסופא דינא. בגיני כך, ׳להצהיל פנים משמן׳. מאתר דכל חדוה מניה נפקא.

התרגום: כתוב ׳ויין ישמח לבב אנוש׳ (תהלים קד, טו) (למה? משום שממקום של שמחה הוא בא, ומהו סוף הפסוק)? ׳להצהיל פנים משמן׳ - ודאי ממקום שנקרא שמן. בא ראה, ראשית היין שמחה, הוא מקום שכל שמחה יוצאת ממנו, וסופו דין, מה הטעם? משום שסופו מקום כנוס של הכל, דין הוא, ובו נדון העולם, ולכן ראשית חדוה, וסוף דין. משום כך ׳להצהיל פנים משמן׳ - ממקום שכל חדוה יוצאת ממנו.

מן המפרשים

רמ"א: מאתר דאתקי שמן מאתר דאתקי שמן. עיין פרשת נח דף נ"ד ע"ג (עב:) ולקמן פרשת שמיני דף י"ז ע"ג (לט.) מבואר היטב +כי השמן הטוב הוא השפע הבא מן החכמה אל הבינה=:

הסולם: כתיב, ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן: ודאי ממקום שנקרא שמן, שהוא אבא. ומפרש דבריו. בוא וראה, ההתחלה של היין. הוא שמחה, הוא מקום שכל השמחות יוצאות משם. דהיינו הבינה, וסופו, כשהוא מתפשט אל הנוקבא, הוא דין, מהו הטעם, משום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: