׳ויקרא אל משה׳
מאל"ף קטנה לסוד קרבן שלם וגילויי הינוקא
קריאה שאינה שלמה אלא בארץ הקדושה
לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִפָּרֵד מֵהֶם וְלִסְטוֹת דַּרְכּוֹ מֵהֶם, לָכֵן נִפְרַדְתִּי וְסָטִיתִי אֶת דַּרְכִּי. מִכָּאן וָהָלְאָה שֶׁמָּצָאתִי אֶתְכֶם, אֲנִי אוֹמֵר פְּסוּקִים הַלָּלוּ לִפְנֵיכֶם. פָּתַח וְאָמַר, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, כָּאן אָלֶ"ף קְטַנָּה לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁקְּרִיאָה זוֹ לֹא הָיְתָה בִּשְׁלֵמוּת. מָה הַטַּעַם? שֶׁזֶּה לֹא הָיָה אֶלָּא בַּמִּשְׁכָּן, וּבְאֶרֶץ אַחֶרֶת מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלֵמוּת לֹא נִמְצֵאת אֶלָּא בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
בלשון הזוהר
בְּגִין כָּךְ, בָּעֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ, וּלְמִסְטֵי אוֹרְחֵיהּ מִנַּיְיהוּ, עַל דָּא אִתְפְּרָשְׁנָא וְסָטִינָא אָרְחָאי. מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאַשְׁכַּחְנָא לְכוּ, אֵימָא הַנֵּי קְרָאֵי קַמֵּיכוֹן. פָּתַח וְאָמַר, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, הָכָא אָלֶ"ף זְעֵירָא. אַמַּאי, בְּגִין דְּהַאי קְרִיאָה לָא הֲוָה בִּשְׁלִימוּ. מַאי טַעְמָא, דְּהָא לָא הֲוָה אֶלָּא בְּמִשְׁכְּנָא, וּבְאַרְעָא אָחֳרָא. בְּגִין דִּשְׁלִימוּ לָא אִשְׁתַּכַּח אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.
כאן נוקבא - משום כך אל"ף קטנה
עוֹד, כָּאן שְׁכִינָה, (ס"א: אֵין גּוֹרְסִים 'שָׁם' וְגוֹרְסִים נוּקְבָּא) שָׁם שְׁלֵמוּת שֶׁל זָכָר וְנוּקְבָּא, אָדָם ׳שֵׁת אֱנוֹשׁ׳ (דברי הימים א א, א). ׳אָדָם׳ - שְׁלֵמוּת זָכָר וְנוּקְבָּא, כָּאן נוּקְבָּא. עוֹד, סוֹף הַפָּסוּק, ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳, מִשּׁוּם כָּךְ אָלֶ"ף קְטַנָּה.
בלשון הזוהר
תּוּ, הָכָא שְׁכִינְתָּא, (ס"א: ל"ג התם וגריס נוקבא) הָתָם שְׁלִימוּ דִּדְכַר וְנוּקְבָא, אָדָם ׳שֵׁת אֱנוֹשׁ׳ (דברי הימים א א, א). ׳אָדָם׳, שְׁלִימוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, הָכָא נוּקְבָא. תּוּ סֵיפָא דִקְרָא, ׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׳, בְּגִין כָּךְ אָלֶ"ף זְעֵירָא.
משל מלך שירד לבית עבדו - אל"ף קטנה
עוֹד אָלֶ"ף קְטַנָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּכִסְאוֹ וְכֶתֶר הַמַּלְכוּת עָלָיו, נִקְרָא מֶלֶךְ עֶלְיוֹן. כְּשֶׁיּוֹרֵד וְהוֹלֵךְ לְבֵית עַבְדּוֹ, נִקְרָא מֶלֶךְ קָטָן. כָּךְ הקב"ה, כָּל זְמַן שֶׁהוּא לְמַעְלָה עַל הַכֹּל, נִקְרָא מֶלֶךְ עֶלְיוֹן. כֵּיוָן שֶׁיָּרַד מְדוֹרוֹ לְמַטָּה, הוּא מֶלֶךְ, אֲבָל לֹא עֶלְיוֹן כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְלָכֵן אָלֶ"ף קְטַנָּה.
בלשון הזוהר
תּוּ אָלֶ"ף זְעֵירָא, מְתַל לְמַלְכָּא, דְּהֲוָה יָתִיב בְּכָרְסְיֵהּ, וְכִתְרָא דְמַלְכוּתָא עֲלֵיהּ, אִקְרֵי מֶלֶךְ עִלָּאָה. כַּד נָחִית וְאֲזַל לְבֵי עַבְדֵיהּ, מֶלֶךְ זוּטָא אִקְרֵי. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל זִמְנָא דְּאִיהוּ לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, מֶלֶךְ עִלָּאָה אִקְרֵי. כֵּיוָן דְּנָחִית מָדוֹרֵיהּ לְתַתָּא, מֶלֶךְ אִיהוּ, אֲבָל לָאו עִלָּאָה כְּקַדְמִיתָא, בְּגִין כָּךְ אָלֶ"ף זְעֵירָא.
אהל מועד - מקום מניין החדשים ללבנה
וַיִּקְרָא, כָּךְ שָׁנִינוּ, זִמֵּן אוֹתוֹ לְהֵיכָלוֹ. ׳מֵאֹהֶל מוֹעֵד׳, מַה זֶּה ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳? הָאֹהֶל שֶׁבּוֹ תְלוּיִים מוֹעֵד וְחַג וְשַׁבָּת לִמְנוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים׳ (בראשית א, יד) - בּוֹ מַתְחִיל הַחֶשְׁבּוֹן לְהִמָּנוֹת. וּמִיהוּ? הַלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו לָנֶצַח׳ (ישעיה לג, כ).
בלשון הזוהר
וַיִּקְרָא, הָכִי תָּנִינָן, זַמִּין לֵיהּ לְהֵיכָלֵיהּ. ׳מֵאֹהֶל מוֹעֵד׳. מַאן ׳אֹהֶל מוֹעֵד׳. אֹהֶל דְּבֵיהּ תַּלְיָין מוֹעֵד וְחַגָּא וְשַׁבַּתָּא לְמִמְנֵי, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהָיוּ לְאוֹתוֹת וּלְמוֹעֲדִים׳ (בראשית א, יד) - בֵּיהּ שַׁרְיָא חוּשְׁבְּנָא לְמִמְנֵי. וּמַאן אִיהוּ, סִיהֲרָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו לָנֶצַח׳ (ישעיהו לג, כ).
לאמר - רשות שניתנה לגלות הנסתר ללבנה
לֵאמֹר, מַה זֶּה ׳לֵאמֹר׳? - כְּדֵי לְגַלּוֹת (אֲבָל הַכֹּל אֶחָד וְיָפֶה הוּא, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁלֵמוּת וְהַיֹּפִי הוּא מָקוֹם לְגַלּוֹת) מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר פְּנִימָה. וּבְכָל מָקוֹם לֵאמֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר׳, שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְגַלּוֹת. אֲבָל הַכֹּל אֶחָד, וְיָפֶה הוּא, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי נִמְנָה לַלְּבָנָה הַדָּבָר הַהוּא, מִמָּקוֹם שֶׁמֹּשֶׁה עוֹמֵד.
בלשון הזוהר
לֵאמֹר, מַאי ׳לֵאמֹר׳ - בְּגִין לְגַלָּאָה, (אבל כלא חד ושפיר הוא, בגין דשלימו ושפירו הוא אתר לגלאה) מַה דְּהֲוָה סָתִים לְגוֹ. וּבְכָל אֲתַר לֵאמֹר, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמֹר׳, דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה. אֲבָל כֹּלָּא חַד הוּא, וְשַׁפִּיר הוּא, בְּגִין דְּהָא אִתְמַנֵּי לְסִיהֲרָא הַהִיא מִלָּה, מֵאֲתַר דְּמשֶׁה קָיְימָא.
דרגות הגילוי בפסוק - ומשה שראה המשכן בהר
׳וַיְדַבֵּר׳ ה' - לְמַעְלָה. ׳אֶל מֹשֶׁה׳ - בָּאֶמְצַע. ׳לֵאמֹר׳ - אַחֲרוֹן, מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְגַלּוֹת. וְעוֹד וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (שמות לט, לג). לָמָּה אֶל מֹשֶׁה? כָּךְ אָמְרוּ, מִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה רָאָה אוֹתוֹ בָּהָר, והקב"ה הֶרְאָה לוֹ בְּמַרְאֵה הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר׳ (שמות כז, ח) - וְכָתוּב, ׳כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר ח, ד). ׳וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר׳ (שמות כה, מ) - עַכְשָׁו הֵבִיאוּ לוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה, אִם הוּא כְּמוֹ אוֹתוֹ מִשְׁכָּן שֶׁרָאָה.
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר׳, לְעֵילָא. ׳אֶל משֶׁה׳, בְּאֶמְצָעִיתָא. ׳לֵאמֹר׳, בַּתְרַיְיתָא. אֲתַר, דְּאִית רְשׁוּ לְגַלָּאָה. תּוּ, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה מַה כְּתִיב לְעֵילָא, ׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה וְגו'׳ (שמות לט, לג). אַמַּאי אֶל משֶׁה. הָכִי אָמְרוּ, בְּגִין דְּמשֶׁה חָמָא לֵיהּ בְּטוּרָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְמֵי לֵיהּ בְּחֵיזוּ דְעֵינָא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אוֹתְךָ בָּהָר׳ (שמות כז, ח), וּכְתִיב, ׳כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת משֶׁה וְגו'׳ (במדבר ח, ד). וּכְתִיב ׳וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר׳ (שמות כה, מ), הַשְׁתָּא אַיְיתִיאוּ לֵיהּ, בְּגִין דְּיֶחֱמֵי, אי אִיהוּ כְּהַהוּא מִשְׁכְּנָא דְּחָמָא.
מטרוניתא מזמנת בעלה עם המלך להיכל
אֲבָל לָמָּה ׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה׳ (שמות לט, לג)? אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁרָצָה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִין לַמַּטְרוֹנִיתָא, צִוָּה אֶת הָאֻמָּנִים: הֵיכָל זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהֵיכָל זֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, כָּאן מָקוֹם לַמִּטָּה, וְכָאן מָקוֹם לִמְנוּחָה. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ אוֹתָם הָאֻמָּנִים, הֶרְאוּ לַמֶּלֶךְ. כָּךְ ׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה׳ - בַּעַל הַבַּיִת, אִישׁ הָאֱלֹהִים. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁלַם הַהֵיכָל, הִזְמִינָה הַמַּטְרוֹנִיתָא אֶת הַמֶּלֶךְ לַהֵיכָל, הִזְמִינָה אֶת בַּעְלָהּ אִתָּהּ, מִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה.
בלשון הזוהר
אֲבָל אַמַּאי ׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה׳ (שמות לט, לג). אֶלָּא, לְמַלְכָּא דְּבָעָא לְמִבְנִי פַּלְטְרִין לְמַטְרוֹנִיתָא, פַּקִּיד לְאוּמָנִין הֵיכָלָא דָּא בְּדוּךְ פְּלַן, וְהֵיכָלָא דָּא בְּדוּךְ פְּלַן, הָכָא אֲתַר לְעַרְסָא, וְהָכָא אֲתַר לְנַיְיחָא. כֵּיוָן דַּעֲבִידוּ לוֹן אוּמָנִין, אַחְמִיּוּ לְמַלְכָּא. כָּךְ ׳וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל משֶׁה׳ - מָארֵי דְבֵיתָא, אִישׁ הָאֱלהִים. כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּכְלַל הֵיכָלָא, מַטְרוֹנִיתָא זְמִינַת לְמַלְכָּא לְהֵיכָלָא, זְמִינַת לְבַעֲלָהּ עִמָּהּ, בְּגִין כָּךְ וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.
משה בעל הבית - רשות ייחודית לנטות אהלו
וּמִשּׁוּם שֶׁמֹּשֶׁה הוּא בַּעַל הַבַּיִת, מַה כָּתוּב? ׳וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳ (שמות לג, ז) - מֹשֶׁה שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת עָשָׂה כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין רְשׁוּת לְאִישׁ אַחֵר לַעֲשׂוֹת כָּךְ.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּמשֶׁה מָארֵי דְבֵיתָא אִיהוּ, מַה כְּתִיב, ׳וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה׳ (שמות לג, ז), משֶׁה דְּאִיהוּ מָארֵי דְבֵיתָא, עָבִיד הָכִי, מַה דְּלֵית רְשׁוּ לְבַר נָשׁ אָחֳרָא לְמֶעְבַּד הָכִי.
אדם כי יקריב - שמש וירח שהתחברו כאחד
׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳ - דַּרְגָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. וְאָז, בְּשָׁעָה שֶׁהִזְדַּמֵּן מֹשֶׁה לְהִכָּנֵס, אָז פָּתַח וְאָמַר, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ (ויקרא א, ב). מָה ׳אָדָם׳ עוֹשֶׂה כָּאן? אֶלָּא כְּשֶׁהִתְחַבְּרוּ שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה כְּאֶחָד, פָּתַח וְאָמַר ׳אָדָם׳, כַּכָּתוּב ׳שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה׳ (חבקוק ג, יא) - עָמַד, וְלֹא עָמְדוּ.
בלשון הזוהר
׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳, דַּרְגָּא אָחֳרָא עִלָּאָה, וּכְדֵין בְּשַׁעְתָּא דְּאִזְדַּמַּן משֶׁה לְמֵיעַל, כְּדֵין פָּתַח וְאָמַר, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ (ויקרא א, ב). מַאי ׳אָדָם׳ הָכָא. אֶלָּא כַּד אִתְחַבְּרוּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כְּחֲדָא, פָּתַח וְאָמַר ׳אָדָם׳. כְּדִכְתִיב, ׳שֶׁמֶּשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָהּ׳ (חבקוק ג, יא), עָמַד, וְלא עָמְדוּ.
כי יקריב מכם - קרבן שלם של זכר ונוקבא
׳כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ (ויקרא א, ב) - כָּאן נִרְמָז, מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲבוֹדַת קָרְבָּן הַשָּׁלֵם, שֶׁיִּמָּצֵא זָכָר וּנְקֵבָה. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳מִכֶּם׳, שֶׁיִּמָּצֵא בַּמַּרְאֶה שֶׁלָּכֶם. ׳קָרְבָּן לַה'׳ - שֶׁמַּקְרִיב הַכֹּל לְהִתְאַחֵד כְּאֶחָד, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
בלשון הזוהר
׳כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ (ויקרא א, ב), הָכָא אִתְרְמִיז, מַאן דְּיַעֲבִיד פּוּלְחָנָא דְקָרְבְּנָא שְׁלִים, דְּיִשְׁתַּכַּח דְּכַר וְנוּקְבָא. מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳מִכֶּם׳, דְיִשְׁתַּכַּח בְּחֵיזוּ דִלְכוֹן. ׳קָרְבָּן לַה'׳ - דְּאַקְרִיב כֹּלָּא, לְאִתְאַחֲדָא כְּחֲדָא, לְעֵילָא וְתַתָּא.
מן הבקר ומן הצאן - המרכבות הטהורות בלבד
׳מִן הַבְּהֵמָה׳ - לְהַרְאוֹת אָדָם וּבְהֵמָה הַכֹּל כְּאֶחָד. ׳מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳ - אֵלּוּ הַמֶּרְכָּבוֹת הַטְּהוֹרוֹת. שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳מִן הַבְּהֵמָה׳, יָכוֹל מִן הַכֹּל, בֵּין טְהוֹרוֹת וּבֵין טְמֵאוֹת? חָזַר וְאָמַר ׳מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳.
בלשון הזוהר
׳מִן הַבְּהֵמָה׳, לְאַחֲזָאָה אָדָם וּבְהֵמָה, כֹּלָּא כְּחֲדָא. ׳מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳ - אִלֵּין רְתִיכִין, דְּאִינוּן דַכְיָין. דְּכֵיוָן דְּאָמַר ׳מִן הַבְּהֵמָה׳, יָכוֹל מִכֹּלָּא, בֵּין דַּכְיָין בֵּין מְסָאֲבָן. הֲדַר וְאָמַר, ׳מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳.
קרבן לה' וקרבנכם - יחוד מלמטה למעלה ומלמעלה למטה
׳תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם׳ (ויקרא א, ב), קָרְבָּנִי הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב)! מַה זֶּה ׳קָרְבַּנְכֶם׳? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה ׳קָרְבָּן לַה'׳, וְעַכְשָׁו ׳קָרְבַּנְכֶם׳. ׳קָרְבָּן לַה'׳ אָדָם. ׳קָרְבַּנְכֶם׳ ׳מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳ - לְהַרְאוֹת יִחוּד מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּמִלְמַעְלָה לְמַטָּה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה הַיְנוּ ׳קָרְבָּן לַה'׳. מִלְמַעְלָה לְמַטָּה הַיְנוּ ׳קָרְבַּנְכֶם׳.
בלשון הזוהר
׳תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם׳ (ויקרא א, ב). קָרְבָּנִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳קָרְבַּנְכֶם׳. אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא ׳קָרְבָּן לַה'׳, וְהַשְׁתָּא ׳קָרְבַּנְכֶם׳. ׳קָרְבָּן לַה'׳ אָדָם. ׳קָרְבַּנְכֶם׳ ׳מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳, לְאַחֲזָאָה יִחוּדָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וּמֵעֵילָא לְתַתָּא. מִתַּתָּא לְעֵילָא, הַיְינוּ ׳קָרְבָּן לַה'׳. מֵעֵילָא לְתַתָּא, הַיְינוּ ׳קָרְבַּנְכֶם׳.
דורון עולה מלמטה למעלה ויורד ממעלה למטה
לְמֶלֶךָ שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַר עֶלְיוֹן, לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְכִסֵּא מֻתְקָן עַל אוֹתוֹ הַר, וְהַמֶּלֶךְ עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל. אָדָם שֶׁמַּקְרִיב דּוֹרוֹן לַמֶּלֶךְ, צָרִיךְ לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה עַד שֶׁעוֹלֶה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, לַמָּקוֹם שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל, וְאָז יוֹדְעִים שֶׁהֲרֵי מַעֲלִים דּוֹרוֹן לַמֶּלֶךְ, וְאוֹתוֹ דוֹרוֹן הוּא שֶׁל הַמֶּלֶךְ. יוֹרֵד הַדּוֹרוֹן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, הֲרֵי יוֹדְעִים שֶׁאוֹתוֹ דוֹרוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לַאֲהוּב הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
לְמַלְכָּא, דְּאִיהוּ יָתִיב בְּטוּרְסְקָא עִלָּאָה, לְעֵילָא לְעֵילָא, וְכָרְסְיָא אִתְתַּקַּן עַל הַהוּא טוּרְסְקָא, וּמַלְכָּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. בַּר נָשׁ דְּקָרִיב דּוֹרוֹנָא לְמַלְכָּא, בָּעָא לְסַלְקָא מִדַּרְגָא לְדַרְגָא, עַד דְּסָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָא לְאֲתַר דְּמַלְכָּא יָתִיב, עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. וּכְדֵין יָדְעִין דְּהָא סָלְקִין דּוֹרוֹנָא לְמַלְכָּא, וְהַהוּא דוֹרוֹנָא דְמַלְכָּא אִיהוּ. נָחִית דּוֹרוֹנָא מֵעֵילָא לְתַתָּא, הָא יָדְעִין דְּהַהוּא דוֹרוֹנָא דְמַלְכָּא נָחִית מֵעֵילָא, לִרְחִימָא דְמַלְכָּא דְּאִיהוּ לְתַתָּא.
אכלו רעים - עליה בקרבן לה' וירידה בקרבנכם
כָּךָ בַּתְּחִלָּה, אָדָם עוֹלֶה בְּדַרְגוֹתָיו מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְאָז ׳קָרְבָּן לַה'׳. ׳מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר׳ - יוֹרֵד בְּדַרְגוֹתָיו מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְאָז זֶה ׳קָרְבַּנְכֶם׳. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ה א) ׳אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי׳ - הַיְנוּ אָדָם וְ ׳קָרְבָּן לַה'׳. ׳אִכְלוּ רֵעִים׳ - הַיְנוּ ׳מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳ - וְאָז ׳תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם׳.
בלשון הזוהר
כָּךָ בְּקַדְמִיתָא, אָדָם סָלִיק בְּדַרְגּוֹי מִתַּתָּא לְעֵילָא, וּכְדֵין ׳קָרְבָּן לַה'׳. ׳מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר׳ - נָחִית בְּדַרְגוֹי מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּכְדֵין ׳קָרְבַּנְכֶם׳. בְּגִינֵי כָּךְ כְּתִיב, ׳אָכַלְתִּי יַעֲרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי ייִנִי עִם חֲלָבִי׳ (שיר השירים ה, א). הַיְינוּ אָדָם וְ ׳קָרְבָּן לַה'׳. ׳אִכְלוּ רֵעִים׳, הַיְינוּ ׳מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן׳, וּכְדֵין ׳תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם׳.
ברכת החכמים על דברי הזקן שלא אבדו
בָּאוּ רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי יְהוּדָה וּנְשָׁקוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ. אָמְרוּ, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה, וּבָרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁלֹּא נֶאֶבְדוּ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּאוֹתוֹ זָקֵן. קָמוּ וְהָלְכוּ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ גֶפֶן אַחַת נְטוּעָה בְּגִנָּה אַחַת.
בלשון הזוהר
אָתוּ רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי יְהוּדָה וּנְשָׁקוּהוּ עַל רֵישֵׁיהּ. אָמְרוּ, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּזַכֵּינָא לְמִשְׁמַע דָא, וּבְרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּלָא אִתְאֲבִידוּ מִלִּין אִלֵּין בְּהַהוּא סָבָא. קָמוּ וְאֲזְלוּ. עַד דְּהֲווּ אָזְלֵי, חָמוּ חַד גֶּפֶן נְטִיעַ בְּחַג גִּנָּא.
אסרי לגפן עירה - סוד השם המגן על תינוקות
פָּתַח אוֹתוֹ יַנּוּקָא וְאָמַר, ׳אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתוֹנוֹ׳ (בראשית מט, יא) - פָּסוּק זֶה הוּא סוֹד עֶלְיוֹן. ׳אֹסְרִי׳!? אָסַר הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! ׳עִירֹה׳!? עַיִר הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא סוֹד הוּא לַדַּרְדַּקִּים שֶׁהֵם בְּבֵית רַבָּן לְהִשָּׁמֵר מֵאוֹתוֹ הַחֵץ שֶׁל עַיִר, וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִכְלָל שָׁם י"ה.
בלשון הזוהר
פָּתַח הַהוּא יְנוּקָא וְאָמַר, ׳אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתוֹנוֹ׳ (בראשית מט, יא) הַאי קְרָא רָזָא עִלָּאָה הוּא. ׳אֹסְרִי׳, אָסַר מִבָּעֵי לֵיהּ. ׳עִירֹה׳, עַיִר מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא רָזָא הוּא, לְדַרְדְּקֵי דְּאִינוּן בְּבֵי רַב, לְאִסְתַּמְּרָא מֵהַהוּא גִּירָא דְּעַיִר, וּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְכְּלִיל תַּמָּן י"ה.
ולשורקה בני - השלמת שם הוי"ה ברמז הפסוק
וּכְמוֹ שֶׁכָּאן רָמוּז הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, כָּךְ גַּם ׳וְלַשּׂרֵקָה׳, שׂוֹרֵק הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! נִכְלָל שָׁמָּה ו"ה. ׳בְּנִי׳!? בֵּן הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! ׳שׂוֹרֵק׳, כַּכָּתוּב ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק׳ (ירמיה ב, כא). ׳בֵּן׳, כַּכָּתוּב ׳בֶּן אֲתֹנוֹת׳ (זכריה ט, ט). לָמָּה ׳שּׁרֵקָה׳, וְלָמָּה ׳בְּנִי׳?
בלשון הזוהר
וּכְמָה דְהָכָא אִתְרְמִיז שְׁמָא קַדִּישָׁא, הָכִי נָמֵי ׳וְלַשּׂרֵקָה׳, שׂוֹרֵק מִבָּעֵי לֵיהּ. אִתְכְּלִיל תַּמָּן ו"ה. ׳בְּנִי׳ בֶּן מִבָּעֵי לֵיהּ. ׳שׂוֹרֵק׳, כְּדִכְתִיב, ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק׳ (ירמיהו ב, כא). ׳בֵּן׳, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳בֶּן אֲתוֹנוֹת׳ (זכריה ט, ט). אַמַּאי ׳שׂוֹרֵקָה׳, וְאַמַּאי ׳בְּנִי׳.
י"ה וו"ה כובשים כוחות העיר והחמור מן העולם
אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ שֵׁם קָדוֹשׁ לִכְפּוֹת אֶת הָעַיִר, כָּךְ גַּם יֵשׁ שֵׁם קָדוֹשׁ לִכְפּוֹת כֹּחַ אַחֵר, שֶׁהוּא חֲמוֹר, שֶׁאִלְמָלֵא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ רָמוּז כָּאן, הָיוּ מַחֲרִיבִים עוֹלָם, י"ה בְּכֹחַ זֶה, (ס"א: וי"ה) ו"ה בְּכֹחַ זֶה, לִשְׁמֹר מֵהֶם אֶת הָעוֹלָם, וְלִשְׁמֹר אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בוֹ בָּעוֹלָם.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, כְּמָה דְאִית שְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִכַּפְיָא לְעַיִר, הָכִי נָמֵי, אִית שְׁמָא קַדִּישָׁא, לְאִכַּפְיָא חֵילָא אָחֳרָא, דְּאִיהִי חַמְרָא, דְּאִלְמָלֵא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְרְמִיז הָכָא, הֲווּ מְטַרְטְשֵׁי עַלְמָא, י"ה בְּחֵילָא דָא, (ס"א: וי"ה) ו"ה בְּחֵילָא דָא, לְאִסְתַּמְּרָא עַלְמָא מִנַּיְיהוּ, וּלְאִסְתַּמְּרָא בַּר נָשׁ, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בֵּיהּ בְּעַלְמָא.
כנסת ישראל כגפן שאינה מקבלת נטיעה אחרת
׳אָסְרִי לַגֶּפֶן׳ - אֵיזוֹ ׳גֶּפֶן׳? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה נִקְרֵאת ׳גֶּפֶן׳? אֶלָּא מַה גֶּפֶן לֹא מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ נְטִיעָה אַחֶרֶת, כָּךְ גַּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לֹא מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ אֶלָּא אֶת הקב"ה, וּמִשּׁוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִכְפִּים לְפָנֶיהָ כָּל הַכֹּחוֹת הָאֲחֵרִים וְלֹא יְכוֹלִים לְהָרַע וְלִשְׁלֹט בָּעוֹלָם, וְלָכֵן הִטִּיל הַכָּתוּב אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בֵּינֵיהֶם בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה. ׳בְּנִי אֲתֹנוֹ׳, שֶׁנֶּעֱקַר מִשּׁוּם אוֹתוֹ שׂוֹרֵק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
׳אֹסְרִי לַגֶּפֶן׳ - מַאי ׳גֶּפֶן׳. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַמַּאי אִתְקְרִיאַת ׳גֶּפֶן׳. אֶלָּא מַה גֶּפֶן, לָא מְקַבְּלָא עֲלָהּ נְטִיעָא אָחֳרָא, הָכִי נָמֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לָא מְקַבְּלָא עֲלָהּ אֶלָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אִתְכַּפְיָין קַמָּהּ כָּל חֵילִין אָחֳרָנִין, וְלָא יָכְלִין לְאַבְאָשָׁא וּלְשַׁלְטָאָה בְּעַלְמָא. וְעַל דָּא אַטִּיל קְרָא שְׁמָא קַדִּישָׁא בֵּינַיְיהוּ, בְּהַאי גִיסָא וּבְהַאי גִיסָא. ׳בְּנִי אֲתוֹנוֹ׳, דְּאִתְעַקַּר בְּגִין הַהוּא שׂוֹרֵק, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק וְגוֹ'׳.
כבס ביין לבושו - מלך המשיח מכבס מיום הבריאה
׳כִּבֵּס בַּיַיִן לְבֻשׁוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית מט, יא). ׳כִּבֵּס׳!? כּוֹבֵס הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא ׳כִּבֵּס׳ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וּמִיהוּ? זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. ׳בַּיַיִן׳ - צַד הַשְּׂמֹאל. ׳וּבְדַם עֲנָבִים׳ - צַד הַשְּׂמֹאל, לְמַטָּה. וְעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִשְׁלֹט לְמַעְלָה עַל כָּל הַכֹּחוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְלִשְׁבֹּר אֶת כֹּחָם מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
׳כִּבֵּס בַּיַיִן לְבוּשׁוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית מט, יא) - ׳כִּבֵּס׳, כּוֹבֵס מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא ׳כִּבֵּס׳, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, וּמַאן אִיהוּ, דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. ׳בַּיַיִן׳ סְטַר שְׂמָאלָא. ׳וּבְדַם עֲנָבִים׳ סְטַר שְׂמָאלָא, לְתַתָּא. וְזַמִּין מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא עַל כָּל חֵילִין אָחֳרָנִין דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּלְתַבְרָא תּוֹקְפֵיהוֹן מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא.
רוח אלהים מרחפת - רוח מלך המשיח הרוחצת לבושו ביין
דָּבָר אַחֵר ׳כִּבֵּס בַּיַיִן לְבֻשׁוֹ׳ (בראשית מט, יא) - כְּמוֹ הַיַיִן הַזֶּה, מַרְאֶה שִׂמְחָה, וְכֻלּוֹ דִּין (לָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת). כָּךְ גַּם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, יַרְאֶה שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלּוֹ דִּין לָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כָּתוּב ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב) - זוֹ רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּמִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא רוֹחֵץ לְבוּשׁוֹ בַּיַיִן הָעֶלְיוֹן.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳כִּבֵּס בַּיַיִן לְבוּשׁוֹ׳ (בראשית מט, יא), כְּגַוְונָא דְהַאי חַמְרָא, אַחֲזֵי חֵידוּ, וְכוּלֵיהּ דִּינָא (לְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת). הָכִי נָמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, יֶחזִיִ חֵדוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְכוּלֵיהּ דִּינָא לְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כְּתִיב ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב), דָּא רוּחָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וּמִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, אַסְחֵי לְבוּשֵׁיהּ בְּחַמְרָא עִלָּאָה.
חכלילי עינים ולבן שינים - יין וחלב, שתי התורות
רְאֵה מַה כָּתוּב אַחֲרָיו, ׳חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב׳ (בראשית מט, יב) - זֶה יַיִן הָעֶלְיוֹן, (ס"א: שמרוה של התורה) שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּרְוֶה, מִמֶּנּוּ שׁוֹתֶה. ׳וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב׳ - שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה יַיִן וְחָלָב, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
בלשון הזוהר
חָמֵי מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיַיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב׳ (בראשית מט, יב), דָּא חַמְרָא עִלָּאָה, (ס"א: דמרוי דאורייתא) דְּאוֹרַיְיתָא דְּמַרְוֵי, מִנֵּיהּ שָׁתֵי. ׳וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב׳ - דְּהָא אוֹרַיְיתָא יַיִן וְחָלָב, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
יין משמח - ראשית חדוה וסוף דין בשמן ובכינוס
כָּתוּב ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהלים קד, טו) (ס"א: למה? משום שממקום של שמחה הוא בא, ומהו סוף הפסוק), ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳ - וַדַּאי מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמֶן. בּא רְאֵה, רֵאשִׁית הַיַּיִן שִׂמְחָה, הוּא מָקוֹם שֶׁכָּל שִׂמְחָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְסוֹפוֹ דִּין, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁסּוֹפוֹ מְקוֹם כִּנּוּס שֶׁל הַכֹּל, דִּין הוּא, וּבוֹ נִדּוֹן הָעוֹלָם, וְלָכֵן רֵאשִׁית חֶדְוָה, וְסוֹף דִּין. מִשּׁוּם כָּךְ ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳ - מִמָּקוֹם שֶׁכָּל חֶדְוָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ׳ (תהילים קד, טו) (ס"א: אמאי, בגין דמאתר דחדוה קאתי, ומאן הוא סופיה דקרא), ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳, וַדַּאי מֵאֲתַר דְּאִתְקְרֵי שָׁמֶן. תָּא חֲזֵי, שֵׁירָתָא דְחַמְרָא חֶדְוָה, הוּא אֲתַר דְּכָל חֵידוּ מִנֵּיהּ נַפְקָא, וְסוֹפֵיהּ דִּינָא, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּסוֹפָא דִילֵיהּ, אֲתַר כְּנִישׁוּ דְּכֹלָּא, דִּינָא הוּא, וּבֵיהּ אִתְדָּן עַלְמָא, וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא חֶדְוָה, וְסוֹפָא דִינָא. בְּגִינֵי כָּךְ, ׳לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן׳, מֵאֲתַר דְּכָל חֶדְוָה מִנֵּיהּ נָפְקָא.
לחם לבב אנוש יסעד - יום ולילה שאין להפרידם
׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ (תהלים קד, טו) - אֵיזֶה לֶחֶם? אֶלָּא לֶחֶם סוֹעֵד (סוֹמֵךְ) אֶת הָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁבּוֹ תָלוּי לְבַדּוֹ סַעַד הָעוֹלָם - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי לַיְלָה בְּלִי יוֹם לֹא נִמְצָא, וְלֹא צָרִיךְ לְהַפְרִידָם. וּמִי שֶׁמַּפְרִידָם יִתְפָּרֵד מֵהַחַיִּים, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג), מִשּׁוּם שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהַפְרִיד. וְאִם תֹּאמַר, דָּוִד אֵיךְ אָמַר ׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ (תהלים קד, טו) - הוֹאִיל וְלֹא תָלוּי בּוֹ לְבַדּוֹ סַעַד הָעוֹלָם? אֶלָּא דִּיּוּק הַדָּבָר, ׳וְלֶחֶם׳, וא"ו הִתּוֹסֵף, כְּמוֹ וַיהו"ה, וְעַל זֶה הַכֹּל נִמְצָא כְּאֶחָד.
בלשון הזוהר
׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ (תהלים קד, טו) - מַאן לֶחֶם. אֶלָּא לֶחֶם עַלְמָא סָעִיד (סמיך). וְאִי תֵימָא, דְּבֵיהּ תַלְיָיא סְעִידוּ דְעַלְמָא בִּלְחוֹדוֹי, לָאו הָכִי, דְּהָא לֵילְיָא בְּלָא יוֹמָא, לָא אִשְׁתַּכַּח, וְלָא בָּעֵי לְאַפְרָשָׁא לוֹן. וּמַאן דְּאַפְרִישׁ לוֹן, יִתְפָּרַשׁ מֵחַיִּין, וְהַיְינוּ דִכְתִיב ׳לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג), בְּגִין דְּלָא בָּעֵי לְאִתְפָּרְשָׁא. וְאִי תֵימָא, דָּוִד הֵיךְ קָאֲמַר ׳וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׳ (תהלים קד, טו), הוֹאִיל וְלָא תַלְיָיא בֵּיהּ בִּלְחוֹדוֹי סְעִידוּ דְּעַלְמָא. אֶלָּא דַּיְיקָא דְמִלָּה, ׳וְלֶחֶם׳, וא"ו אִיתּוֹסַף, כְּמוֹ וַיהו"ה, וְעַל דָּא, כֹּלָּא אִשְׁתַּכַּח כְּחֲדָא.
לחם ויין בברכת המזון - קשירת שמאל בימין
בֹּא רְאֵה, מִי שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן, לֹא יְבָרֵךְ עַל שֻׁלְחָן רֵיק, וְצָרִיךְ לְהִמָּצֵא לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן וְכוֹס שֶׁל יַיִן בְּיָמִין. מָה הַטַּעַם? בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר שְׂמֹאל בַּיָּמִין, וְלֶחֶם שֶׁיִּתְבָּרֵךְ מֵהֶם וּלְהִתְקַשֵּׁר בָּהֶם, וְלִהְיוֹת הַכֹּל קֶשֶׁר אֶחָד, לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי. שֶׁהֲרֵי לֶחֶם נִקְשָׁר בְּיַיִן, וְיַיִן בְּיָמִין, וְאָז הַבְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת בָּעוֹלָם, וְהַשֻּׁלְחָן נִשְׁלָם כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַאן דִּמְבָרֵךְ עַל מְזוֹנָא, לָא יְבָרֵךְ עַל פְּתוֹרָא רֵיקַנְיָא, וּבָעֵי נַהֲמָא לְאִשְׁתַּכְּחָא עַל פָּתוֹרָא, וְכַסָּא דְחַמְרָא בִּימִינָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין לְקָשְׁרָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא, וְנַהֲמָא דְּיִתְבָּרַךְ מִנַּיְיהוּ, וּלְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ, וּלְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד קִשּׁוּרָא, לְבָרְכָא שְׁמָא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת. דְּהָא לֶחֶם אִתְקַשַּׁר בְּיַיִן, וְיַיִן בִּימִינָא, וּכְדֵין בִּרְכָאן שַׁרְיָין בְּעַלְמָא, וּפָתוֹרָא אִשְׁתְּלִים כְּדְקָא יְאוּת.
׳מהאכל יצא מאכל׳
סוד הצדיק וירושת התורה לבני הצדיקים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.