׳מהאכל יצא מאכל׳
סוד הצדיק וירושת התורה לבני הצדיקים
חשש רבי יהודה מן הינוקא הצופה במקום שאין רשות
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִלְמָלֵא לֹא הִזְדַּמְּנָה לָנוּ דֶּרֶךְ זוֹ אֶלָּא לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ - דַּי לָנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נָאֶה הוּא לַיַּנּוּקָא זֶה שֶׁלֹּא יֵדַע כָּל זֶה, וַאֲנִי פּוֹחֵד עָלָיו אִם יִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם מִשּׁוּם זֶה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וְלָמָּה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיַּנּוּקָא זֶה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רְשׁוּת לְאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וַאֲנִי פּוֹחֵד עָלָיו, שֶׁעַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְפִרְקוֹ יַשְׁגִּיחַ וְיִסְתַּכֵּל וְיַעֲנִישׁוּ אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אִלְמָלֵא לָא אִזְדַּמָּן לָן אוֹרְחָא דָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין, דַּי לָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יָאוֹת הוּא לְהַאי יְנוּקָא דְּלָא יִנְדַע כָּל הַאי, וְאֲנָא מִסְתָּפִינָא עֲלֵיהּ, אִי יִתְקַיַּים בְּעַלְמָא בְּגִין הַאי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק וְלָמָּה. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּהַאי רַבְיָא יָכִיל לְאִסְתַּכְּלָא בְּאַתְרָא דְּלֵית רְשׁוּ לְבַר נָשׁ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, וּמִסְתָּפִינָא עֲלוֹי, דְּעַד לָא יִמְטֵי לְפִרְקוֹי, יַשְׁגַּח וְיִסְתַּכַּל וְיַעַנְשׁוּן לֵיהּ.
הינוקא בטוח בזכות אביו רב המנונא סבא
שָׁמַע אוֹתוֹ הַיַּנּוּקָא. אָמַר, אֵינִי פּוֹחֵד מֵעֹנֶשׁ לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאַבָּא הִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, בֵּרַךְ אוֹתִי וְהִתְפַּלֵּל עָלַי, וְיָדַעְתִּי שֶׁזְּכוּת אָבִי תָּגֵן עָלַי. אָמְרוּ לוֹ, וּמִי הוּא אָבִיךְ? אָמַר, (נ"א: אֵין רַבִּי יְהוּדָה) בְּנוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא. לָקְחוּ אוֹתוֹ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל כִּתְפֵיהֶם שְׁלֹשָׁה מִילִין.
בלשון הזוהר
שָׁמַע הַהוּא יְנוּקָא. אָמַר, לָא מִסְתָּפִינָא מֵעוֹנָשָׁא לְעָלְמִין, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִסְתַּלִּיק אַבָּא מֵעַלְמָא, בָּרִיךְ לִי וְצַלֵּי עָלַי, וִידַעְנָא דִזְכוּתָא דְּאַבָּא יָגִין עָלַי. אָמְרוּ לֵיהּ, וּמַאן הוּא אֲבוּךְ. אָמַר, (נ"א: לֵיתָא רַב יְהוּדָה) בְּרֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא. נָטְלוּ לֵיהּ, וְאַרְכְּבוּהָ עַל כִּתְפַיְיהוּ תְּלַת מִילִין.
פסוק מהאכל יצא מאכל - הינוקא מתבקש לפרש
קָרְאוּ עָלָיו, ׳מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְגוֹ'׳ (שופטים יד, יד). ׳אָמַר לָהֶם׳ אוֹתוֹ יַנּוּקָא, דָּבָר בָּא לִידֵיכֶם, פָּרְשׁוּ אוֹתוֹ. ׳אָמְרוּ לוֹ׳, הקב"ה זִמֵּן לָנוּ אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים, אֱמֹר אַתָּה.
בלשון הזוהר
קָרוּ עֲלֵיהּ, ׳מֵהָאוֹכֶל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְגו'׳ (שופטים יד, יד). אָמַר לוֹן הַהוּא יְנוּקָא, מִלָּה אֲתָא לִידַיְיכוּ, פָּרִישׁוּ לָהּ. אָמְרוּ לֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לָן אָרְחָא דְחַיֵּי, אֵימָא אַנְתְּ.
צדיק המפרנס עולם, ויצחק שממנו יצא מתוק ליעקב
פָּתַח וְאָמַר, ׳מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק׳ (שופטים יד, יד) - פָּסוּק זֶה יֵשׁ לָנוּ בּוֹ סֶמֶךְ. ׳מֵהָאֹכֵל׳ - זֶה צַדִּיק, שֶׁכָּתוּב ׳צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ׳ (משלי יג, כה) - ׳צַדִּיק אוֹכֵל׳ וַדַּאי וְנוֹטֵל הַכֹּל, לָמָּה? ׳לְשּבַע נַפְשׁוֹ׳, לָתֵת שֹׂבַע לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא נֶפֶשׁ דָּוִד. ׳יָצָא מַאֲכָל׳ - שֶׁאִלְמָלֵא אוֹתוֹ צַדִּיק לֹא יֵצֵא מָזוֹן לְעוֹלָמִים ׳וְלֹא יוּכַל׳ הָעוֹלָם לַעֲמֹד (בּוֹ). ׳וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק׳ - זֶה יִצְחָק שֶׁבֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב ׳בְּטַל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ׳ (בראשית כז, כח).
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳מֵהָאוֹכֶל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק׳ (שופטים יד, יד). הַאי קְרָא, אַסְמַכְתָּא אִית לָן בֵּיהּ. ׳מֵהָאוֹכֶל׳ דָּא צַדִּיק, דִּכְתִיב, ׳צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ׳ (משלי יג, כה) - צַדִּיק אוֹכֵל וַדַּאי, וְנָטִיל כֹּלָּא, אַמַּאי, לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ, לְמֵיהַב שָׂבְעָא, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי נַפְשׁוֹ דְּדָוִד. ׳יָצָא מַאֲכָל׳ - דְּאִלְמָלֵא הַהוּא צַדִּיק, לָא יִפּוּק מְזוֹנָא לְעָלְמִין, וְלָא יָכִיל עַלְמָא לְקָיְימָא (ביה). ׳וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק׳ - דָּא יִצְחָק, דְּבָרִיךְ לְיַעֲקֹב בְּטַל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ.
דבש ועז - תורה שבעל פה ותורה שבכתב
עוֹד, אַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל אֶחָד, אִלּוּלֵא תֹקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה, לֹא יוֹצֵא דְבַשׁ. מִי ׳הַדְּבַשׁ׳? - זוֹ תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׳ (תהלים יט, יא). ׳וּמֵעַז׳ - זוֹ תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁכָּתוּב ׳ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן׳ (שם כט, יא). ׳יָצָא מָתוֹק׳ - זוֹ תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
בלשון הזוהר
תוּ, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד, אִלְמָלֵא תּוּקְפָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, לָא נָפְקָא דְבַשׁ. מַאן ׳דְּבַשׁ׳ - דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דִּכְתִיב, ׳וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׳ (תהילים יט, יא). ׳מֵעַז׳ דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, דִּכְתִיב, ׳ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן׳ (תהילים כט, יא). ׳יָצָא מָתוֹק׳ דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
ירושת התורה לזכות אבות אצל בית אמו
הָלְכוּ כְּאֶחָד שְׁלֹשָׁה יָמִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּבוֹי שֶׁל הַקִּיר שֶׁל אִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתָם, סִדְּרָה אֶת הַבַּיִת, וְיָשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה יָמִים אֲחֵרִים. בֵּרְכוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ, וְסִדְּרוּ דְבָרִים לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, וַדַּאי יְרֻשַּׁת הַתּוֹרָה יָרַשׁ, וְאִלְמָלֵא זְכוּת אָבוֹת יֵעָנֵשׁ מִלְמַעְלָה. אֲבָל הקב"ה לְאוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים אַחַר הַתּוֹרָה, יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ הֵם וּבְנֵיהֶם לְעוֹלָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךְ וְגוֹ'׳ (ישעיה נט, כא).
בלשון הזוהר
אֲזְלוּ כְּחֲדָא תְּלַת יוֹמִין, עַד דְּמָטוּ לְטוּרְסָא דְקִירָא דְּאִמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּחָמַאת לוֹן אַתְקָנִית בֵּיתָא, וְיַתְבוּ תַּמָּן תְּלַת יוֹמִין אָחֳרָנִין. בֵּרְכוּהוּ, וְאֲזְלוּ, וְסִדְּרוּ מִלִּין קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, וַדַּאי יְרוּתַת אוֹרַיְיתָא אַחְסִין, וְאִלְמָלֵא זְכוּתָא דַאֲבָהָן יִתְעַנַּשׁ מִלְּעֵילָא, אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִינוּן דְּאָזְלִין בָּתַר אוֹרַיְיתָא, אַחְסִינוּ לָהּ אִינוּן וּבְנַיְיהוּ לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וגו'׳ (ישעיהו נט, כא).
׳זבולן לחוף ימים ישכן׳
חגירת החרב בתורה, ותיקוני היובל והכלה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.