׳זבולן לחוף ימים ישכן׳
חגירת החרב בתורה, ותיקוני היובל והכלה
חגור חרבך - שבח התורה ולא כלי מלחמה
׳זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ וְגוֹ'׳ (בראשית מט, יג). רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךְ וַהֲדָרֶךְ׳ (תהלים מה, ד). וְכִי זֶה הוֹד וְהָדָר לַחֲגֹר כְּלֵי זַיִן וּלְהִזְדָּרֵז בָּזֶה? מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה וְעוֹרֵךְ קְרָב בַּתּוֹרָה וּמְזָרֵז עַצְמוֹ בָּהּ - זֶהוּ שֶׁבַח (שֶׁל רִבּוֹנוֹ), זֶהוּ הוֹד וְהָדָר, וְאַתָּה אוֹמֵר ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ׳?
בלשון הזוהר
׳זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכּוֹן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ וְגו'׳ (בראשית מט, יג). רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳ (תהילים מה, ד). וְכִי דָּא הוֹד וְהָדָר, לְמֵיזַן זַיְינָא, וּלְאִזְדַּרְזָא בְּהַאי. מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, וְאַגַּח קְרָבָא בְּאוֹרַיְיתָא, וְזַרִיז גַּרְמֵיהּ בָּהּ, דָּא הוּא שְׁבָחָא (דמאריה), דָּא הוּא הוֹד וְהָדָר, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ׳.
אות ברית קודש - חרב הנוקמת את פגם הברית
אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעִקַּר הַדָּבָר, אוֹת בְּרִית הַקֹּדֶשׁ. נָתַן הקב"ה וְרָשַׁם אוֹתוֹ בִּבְנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתוֹ וְלֹא יִפְגְּמוּ אוֹתוֹ בִּפְגָם אֶת רֹשֶׁם הַמֶּלֶךְ הַזֶּה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אוֹתוֹ, הֲרֵי עוֹמֶדֶת נֶגְדּוֹ ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה), לִנְקֹם נִקְמַת הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּרְשָׁם בּוֹ, וְהוּא פּוֹגֵם אוֹתוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, וַדַאי עִקְּרָא דְמִלָּה, אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא. יָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְרָשִׁים לֵיהּ בִּבְנִי נָשָׁא, בְּגִין דְּיִנְטְרוּן לֵיהּ, וְלָא יִפְגְּמוּן לֵיהּ בִּפְגִימוּ לְהַאי רְשִׁימָא דְמַלְכָּא. וּמַאן דְּפָגִים לֵיהּ, הָא קָאִים לְקֳבְלֵיהּ ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה), לְנַקְמָא נוּקְמָא דִּבְרִית קַדִּישָׁא, דְּאִתְרְשִׁים בֵּיהּ, וְהוּא פָּגִים לֵיהּ.
חגירת החרב שביריכו כנגד היצר הפוגם ברית
וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹר מָקוֹם זֶה, יִזְדָּרֵז וִיתַקֵּן עַצְמוֹ וְיָשִׂים כְּנֶגְדּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע תּוֹקֵף אוֹתוֹ אֶת הַחֶרֶב שֶׁעוֹמֶדֶת עַל הַיָּרֵךְ, לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁפּוֹגֵם מָקוֹם זֶה. וְאָז ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳ - גִּבּוֹר הוּא, וְגִבּוֹר נִקְרָא. וְעַל כָּךְ ׳הוֹדְךְ וַהֲדָרֶךְ׳.
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּבָעֵי לְנַטְרָא הַאי אֲתַר, יִזְדַּרֵז וִיתַקֵּן גַּרְמֵיהּ, וִישַׁוֵּי לְקֳבְלֵיהּ, בְּשַׁעְתָּא דְּיִצְרָא בִישָׁא יִתְקַף עֲלוֹי, לְהַאי חֶרֶב דְּקָיְימָא עַל יָרֵךְ, לְאִתְפָּרְעָא מִמַּאן דְּפָגִים הַאי אֲתַר. וּכְדֵין, ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳, גִּבּוֹר אִיהוּ, גִּבּוֹר אִתְקְרֵי. וְעַל דָּא ׳הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳.
זבולון מזדרז בתפילה קודם צאתו לדרך ולקרב
דָּבָר אַחֵר ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳ (תהלים מה, ד). מִי שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, יְתַקֵּן עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה שֶׁל רִבּוֹנוֹ וְיִזְדָּרֵז בַּצֶּדֶק הַזֶּה, חֶרֶב עֶלְיוֹנָה, בִּתְפִלָּה וּבַקָּשׁוֹת עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ. כַּכָּתוּב ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהלים פה, יד). בֹּא רְאֵה, זְבוּלוּן תָּמִיד יָצָא לַדְּרָכִים וְלַשְּׁבִילִים וְעָרַךְ קְרָבוֹת, וְהִזְדָּרֵז בַּחֶרֶב הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ בִּתְפִלָּה וּבַקָּשׁוֹת עַד שֶׁלֹּא יָצָא לַדֶּרֶךְ, וְאָז נִצַּח אֶת הָעַמִּים וְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר, יְהוּדָה הֲרֵי נִתְקַן לָזֶה לַעֲרֹךְ קְרָבוֹת וְתִקּוּנִים בַּחֶרֶב הַזּוֹ, לָמָּה זְבוּלוּן? אֶלָּא.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר׳ (תהלים מה, ד). מַאן דְּנָפִיק בְּאָרְחָא, יְתַקֵּן גַּרְמֵיהּ בִּצְלוֹתָא דְמָארֵיהּ, וְיִזְדַּרֵז בְּהַאי צֶדֶק, חֶרֶב עִלָּאָה, בִּצְלוֹתָא וּבָעוּתִין עַד לָא יִפּוּק לְאָרְחָא. כְּדִכְתִיב, ׳צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו׳ (תהילים פה, יד). תָּא חֲזֵי, זְבוּלוּן נָפִיק תְּדִירָא לִשְׁבִילִין וְאָרְחִין, וְאַגַּח קְרָבִין, וְאִזְדַּרֵז בְּהַאי חֶרֶב עִלָּאָה, בִּצְלוֹתָא וּבָעוּתִין, עַד לָא נָפִיק בְּאָרְחָא, וּכְדֵין נָצַח עַמִּין, וְאִתְתַּקַּף עֲלַיְיהוּ. וְאִי תֵימָא יְהוּדָה, הָא אִתְתַּקַּן בְּהַאי, לְאַגָּחָא קְרָבִין, וְתִקּוּנִין, בְּהַאי חֶרְב, אַמַּאי זְבוּלוּן. אֶלָּא.
שנים עשר השבטים - תיקון המטרוניתא כמעשה בראשית
בֹּא רְאֵה, שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים הַלָּלוּ, כֻּלָּם תִּקּוּן שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא הֵם. שְׁנֵי תִקּוּנִים שֶׁל נְקֵבוֹת אָמַר שְׁלֹמֹה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, אֶחָד לָרַעְיָה הָעֶלְיוֹנָה - יוֹבֵל, וְאֶחָד לַכַּלָּה - שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. תִּקּוּן אֶחָד לְמַעְלָה, וְתִקּוּן אֶחָד לְמַטָּה. גַּם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הוּא כָּךְ, בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, מַעֲשֶׂה אֶחָד לְמַעְלָה, וּמַעֲשֶׂה אֶחָד לְמַטָּה, וְלָכֵן נִפְתְּחָה הַתּוֹרָה בְּב'. מַעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה כְּמַעֲשֶׂה שֶׁלְּמַעְלָה, זֶה עָשָׂה עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְזֶה עָשָׂה עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. כְּמוֹ זֶה. שְׁנֵי תִקּוּנִים שֶׁל נְקֵבוֹת אָמַר שְׁלֹמֹה, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה. אֶחָד לְמַעְלָה - בְּתִקּוּן עֶלְיוֹן שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. אֶחָד לְמַטָּה - בְּתִקּוּן תַּחְתּוֹן כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַנֵּי תְּרֵיסַר שִׁבְטִין, כֻּלְּהוּ תִּקּוּנָא דְמַטְרוֹנִיתָא הֲווּ. תְּרֵין תִּקּוּנִין דְּנוּקְבֵי אָמַר שְׁלֹמה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, חַד לְרַעֲיָא עִלָּאָה יוֹבֵלָא, וְחַד לְכַלָּה, שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה. חַד תִּקּוּנָא לְעֵילָא, וְחַד תִּקּוּנָא לְתַתָּא. עוֹבָדָא דִבְרֵאשִׁית, הָכִי הוּא נָמֵי, בְּהַנֵּי תְּרֵי אַתְרֵי, חַד עוֹבָדָא לְעֵילָא, וְחַד עוֹבָדָא לְתַתָּא, וְעַל דָּא פְּתִיחָא דְאוֹרַיְיתָא בְּב'. עוֹבָדָא דִּלְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא, דָּא עֲבַד עַלְמָא עִלָּאָה, וְדָא עֲבַד עַלְמָא תַּתָּאָה. כְּגַוְונָא דָא. תְּרֵין תִּקּוּנִין דְּנוּקְבֵי קָאֲמַר שְׁלֹמֹה, חַד לְעֵילָא, וְחַד לְתַתָּא. חַד לְעֵילָא, בְּתִקּוּנָא עִלָּאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. חַד לְתַתָּא, בְּתִקּוּנָא תַּתָּאָה כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא.
מיטתו של יעקב השלמה - אברהם ויצחק לצדדיו ושכינה לפניו
בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הַקָּדוֹשׁ שֶׁזָּכָה לָזֶה. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם לֹא נִמְצְאָה מִטָּה שְׁלֵמָה כְּמוֹ מִטָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּבְשָׁעָה שֶׁרָצָה לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אָז הָיָה שָׁלֵם בְּכָל צְדָדָיו. אַבְרָהָם מִימִינוֹ, יִצְחָק מִשְּׂמֹאלוֹ, הוּא בָּאֶמְצַע, שְׁכִינָה לְפָנָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אֶת זֶה, קָרָא לְבָנָיו וְאָמַר לָהֶם הֵאָסְפוּ, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא תִקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּיַעֲקֹב קַדִּישָׁא, דְּזָכָה לְהַאי. וְהָא אִתְּמָר, מִיּוֹמָא דְאִתְבְּרֵי עַלְמָא, לָא אִשְׁתַּכַּח עַרְסָא שְׁלֵימָתָא כְּעַרְסֵיהּ דְּיַעֲקֹב, וּבְשַׁעְתָּא דְבָעָא לְאִסְתַּלָּקָא מֵעַלְמָא, כְּדֵין הֲוָה שְׁלִים, בְּכָל סִטְרוֹי. אַבְרָהָם מִימִינֵיהּ, יִצְחָק מִשְׂמָאלֵיהּ, הוּא בְּאֶמְצָעִיתָא, שְׁכִינְתָּא קַמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא יַעֲקֹב הַאי, קָרָא לִבְנוֹי, וְאָמַר לוֹן הֵאָסְפוּ, בְּגִין דְּיִשְׁתַּכַּח תִּקּוּנָא דִלְעֵילָא וְתַתָּא.
תיקון היובל - ראש נסתר, זרועות מגולים, שוקיים נסתרים
בֹּא רְאֵה אֶת סוֹד הַדָּבָר, שְׁנֵי תִקּוּנִים נִמְצְאוּ שָׁם, אֶחָד עֶלְיוֹן וְאֶחָד תַּחְתּוֹן, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל שָׁלֵם כָּרָאוּי. תִּקּוּן עֶלְיוֹן, תִּקּוּן נִסְתָּר וְנִגְלֶה, שֶׁהֲרֵי תִּקּוּן שֶׁל הַיּוֹבֵל הוּא, אוֹתוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, הָרֹאשׁ נִסְתָּר הָיָה, שֶׁלֹּא הִתְגַּלָּה כָּאן וְלֹא יָפֶה לְגַלּוֹתוֹ. הַזְּרוֹעוֹת וְהַגּוּף הִתְגַּלּוּ, וְהֵם יְדוּעִים. שׁוֹקַיִם נִסְתְּרוּ וְלֹא הִתְגַּלּוּ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנְּבוּאָה לֹא שׁוֹרָה כִּי אִם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְתִקּוּן זֶה נִסְתָּר וְנִגְלֶה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, רָזָא דְמִלָּה, תְּרֵין תִּקּוּנִין אִשְׁתַּכָּחוּ תַּמָּן, חַד עִלָּאָה, וְחַד תַּתָּאָה, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא שְׁלִים כְּדְקָא יְאוּת. תִּקּוּנָא עִלָּאָה, תִּקּוּנָא סָתִים וְגַלְיָא, דְּהָא תִּקּוּנָא דְיוֹבֵלָא אִיהוּ, הַהוּא דְּאָמַר שְׁלֹמֹה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים כִּדְקָאֲמָרָן, רֵישָׁא סָתִים הֲוָה דְּלָא אִתְגַּלְּיָיא הָכָא, וְלָא יָאוֹת לְאִתְגַּלְּיָיא. דְּרוֹעִין וְגוּפָא אִתְגַּלְּיָין, וְהָא יְדִיעִין. שׁוֹקִין סְתִימוּ וְלָא אִתְגַלְּיָין. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דִּנְבוּאָה לָא שַׁרְיָא אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְתִקּוּנָא דָא סָתִים וְגַלְיָיא.
תיקון הכלה - שנים עשר השבטים כתיקון גופה
תִּקּוּן אַחֵר לְמַטָּה - תִּקּוּן הַכַּלָּה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, זֶהוּ תִּקּוּן שֶׁהִתְגַּלָּה יוֹתֵר, וְתִקּוּן זֶה בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁהֵם תַּחְתֶּיהָ, וְתִקּוּן הַגּוּף שֶׁלָּהּ.
בלשון הזוהר
תִּקּוּנָא אָחֳרָא תַּתָּאָה, תִּקּוּנָא דְּכַלָּה דְּקָאֲמַר שְׁלֹמֹה בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, הַאי תִּקּוּנָא דְּאִתְגַּלְּיָיא יַתִּיר, וְתִקּוּנָא דָא בִּתְרֵיסַר שִׁבְטִין דְּאִינוּן תְּחוֹתָהּ, וְתִקּוּנָא דְגוּפָא דִילָהּ.
׳ויעש את הים מוצק׳
סוד שנים עשר בשבטים ובתיקון העליון
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.