רוח אלהים מרחפת - רוח מלך המשיח הרוחצת לבושו ביין
ויחי · ׳ויקרא אל משה׳ - מאל"ף קטנה לסוד קרבן שלם וגילויי הינוקא · מאמר 62 · פיסקה 21 · דף רמ ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳כִּבֵּס בַּיַיִן לְבוּשׁוֹ׳, כְּגַוְונָא דְהַאי חַמְרָא, אַחֲזֵי חֵידוּ, וְכוּלֵיהּ דִּינָא. (לעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות). הָכִי נָמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, יֶחזִיִ חֵדוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְכוּלֵיהּ דִּינָא לְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כְּתִיב, ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב), דָּא רוּחָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וּמִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, אַסְחֵי לְבוּשֵׁיהּ בְּחַמְרָא עִלָּאָה.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳כִּבֵּס בַּיַיִן לְבֻשׁוֹ׳ - כְּמוֹ הַיַיִן הַזֶּה, מַרְאֶה שִׂמְחָה, וְכֻלּוֹ דִּין (לָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת). כָּךְ גַּם מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, יַרְאֶה שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלּוֹ דִּין לָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כָּתוּב ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב) - זוֹ רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּמִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא רוֹחֵץ לְבוּשׁוֹ בַּיַיִן הָעֶלְיוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, ׳כבס ביין לבושו׳, כגוונא דהאי חמרא, אחזי חידו, וכוליה דינא. (לעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות). הכי נמי מלכא משיחא, יחזי חדו לישראל, וכוליה דינא לעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות. כתיב, ׳ורוח אלהים מרחפת על פני המים׳ (בראשית א, ב), דא רוחא דמלכא משיחא, ומן יומא דאתברי עלמא, אסחי לבושיה בחמרא עלאה.
התרגום: דבר אחר ׳כבס ביין לבשו׳ - כמו היין הזה, מראה שמחה, וכלו דין (לעמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות). כך גם מלך המשיח, יראה שמחה לישראל, וכלו דין לעמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות. כתוב ׳ורוח אלהים מרחפת על פני המים׳ (בראשית א, ב) - זו רוחו של מלך המשיח, ומיום שנברא העולם הוא רוחץ לבושו ביין העליון.
מן המפרשים
אור החמה: הכי כנסת ישראל לא מקבלא וגומר כדפי' בתיקונים כי עם היות היחוד בפסח לחסד וכן בסוכות לגבורה לעולם אינה מתייחדת אלא בת"ת שהוא בעלה אלא שהוא באותו הזמן בחסד או בגבורה ולעולם אינה מתייחד' אלא בשם יהו"ד: חמרא אחזי חידו מצד הבינה.…
הסולם: ד"א, כבס ביין לבושו: כמו יין הזה, שמורה שמחה כמ"ש יין המשמח אלקים ואנשים, והוא כולו דין. כן הוא מלך המשיח, שהוא הנוקבא, המראה שמחה לישראל שממשיכים אותו בשיעור הקדושה, וכולו הוא דין לעמים עכו"ם הממשיכים אותו יותר מכשיעור. (כנ"ל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: