ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 59: ׳יהודה אתה יודוך אחיך׳ - מלכות יהודה מסוד השם ועד שילה › פיסקה 7 (רלז ע"א)

הסכמת רבי יהודה - גירוש האדם הוא שלמותו

ויחי · ׳יהודה אתה יודוך אחיך׳ - מלכות יהודה מסוד השם ועד שילה · מאמר 59 · פיסקה 7 · דף רלז ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר, וְהָכִי הוּא וַדַּאי, דְּגָרִים אָדָם לְהַהוּא אִילָנָא דְּחָטָא בֵּיהּ לְאִתָּרְכָא, וְאֲפִילּוּ שְׁאָר בְּנֵי עַלְמָא נָמֵי, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, אֲבָל שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, דְּהָא מִדּוּכְתֵּיהּ מַשְׁמַע׳, דִּכְתִיב (ישעיה ב) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, בְּגִין דְּדָא שְׁלִימוּ דְּאָדָם הוּא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, יָפֶה, וְכָךְ זֶה וַדַּאי שֶׁגָּרַם אָדָם לְאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בּוֹ לְהִתְגָּרֵשׁ, וַאֲפִילּוּ שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, אֲבָל יָפֶה אָמַרְתָּ, שֶׁהֲרֵי מִמְּקוֹמוֹ מַשְׁמָע, שֶׁכָּתוּב וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹהִי שְׁלֵמוּת הָאָדָם׳ (שם נ).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה שפיר, והכי הוא ודאי, דגרים אדם לההוא אילנא דחטא ביה לאתרכא, ואפילו שאר בני עלמא נמי, כמא דאת אמר, ׳ובפשעיכם שלחה אמכם, אבל שפיר קאמרת, דהא מדוכתיה משמע׳, דכתיב (ישעיה ב) ויגרש את האדם, בגין דדא שלימו דאדם הוא.

התרגום: אמר רבי יהודה, יפה, וכך זה ודאי שגרם אדם לאותו עץ שחטא בו להתגרש, ואפילו שאר בני העולם גם כן, כמו שנאמר ׳ובפשעיכם שלחה אמכם, אבל יפה אמרת, שהרי ממקומו משמע, שכתוב ויגרש את האדם, משום שזוהי שלמות האדם׳ (שם נ).

מן המפרשים

כתם פז: א"ר יהודה שפיר והכי הוא והאי דגרים אדם לההוא אילנא דחטא ביה לאתתרכא היא העטרת ואפילו שאר בני עלמא כלומר אפי' שאר בני עלמא גרמו לגרשה ולא אדם הראשון בלבד כי כמה וכמה היו הגורמים שנאמר ובפשעכם שולחה אמכם בלשון רבים. אבל שפיר קא…

הסולם: אמר ר' יהודה וכו': אר"י, יפה הוא, וכן הוא ודאי, שאדם גרם לאותו אילן, שחטא בו, שהוא הנוקבא, להתגרש. ואפילו שאר בני עולם כן. שאם חוטאים גורמים לה גירושין, כמו שאתה אומר, ובפשעכם שלחה אמכם, אבל יפה תאמר, כי ממקומו משמע זה, שכתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר