׳יהודה אתה יודוך אחיך׳
מלכות יהודה מסוד השם ועד שילה
יסוד מלכות יהודה - השם הקדוש הנשלם בה"א אחרונה
׳יְהוּדָה אַתָּה וְגוֹ'׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַלְכוּת הִתְקַיְּמָה לִיהוּדָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'׳ (בראשית כט, לה) - מִשּׁוּם שֶׁהוּא רְבִיעִי, ׳אוֹדֶה אֶת ה'׳ - מִשּׁוּם שֶׁהוּא רֶגֶל רְבִיעִית לַכִּסֵּא. ׳יה"ו׳ זֶה רֹשֶׁם שֶׁל הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן, וּבַמֶּה נִשְׁלָם? ׳בְּהֵ"א׳ (ס"א: בדל"ת), וְהַיְנוּ הֵ"א אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִשְׁלָם בְּאוֹתִיּוֹתָיו, וְקֶשֶׁר שֶׁאוֹחֵז אוֹתָן, עַל כָּךְ ׳יוֹדוּךְ אַחֶיךְ׳, שֶׁהַמַּלְכוּת לְךְ רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם וַדַּאי. ׳וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן׳ (הושע יב, א) - מִי ׳הַקְּדוֹשִׁים׳? אֵלּוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, שֶׁכֻּלָּם מוֹדִים לוֹ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ נֶאֱמָן, לָכֵן הוּא רִאשׁוֹן בַּכֹּל, הוּא מֶלֶךְ עַל כֻּלָּם.
בלשון הזוהר
׳יְהוּדָה אַתָּה וְגו'׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַלְכוּ לִיהוּדָה אִתְקְיַּים, וְהַיְינוּ דְּאַמְרִינָן, מַאי דִכְתִיב, ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'׳ (בראשית כט, לה), בְּגִין דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, ׳אוֹדֶה אֶת ה'׳, בְּגִין דְּאִיהוּ רַגְלָא רְבִיעָאָה לְכָרְסְיָא. ׳יה"ו׳, דָּא רְשִׁימָא דִשְׁמָא עִלָּאָה, וּבְמָּה אִשְׁתְּלִים, ׳בְּה"א׳ (ס"א: בדל"ת), וְהַיְינוּ ה"א בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים בְּאַתְווֹי, וְקֶשֶׁר דְּאָחִיד לוֹן, עַל דָּא ׳יוֹדוּךָ אַחֶיךָ׳, דְּמַלְכוּ לָךְ אִתְחַזְיָא לְאִתְקָיְימָא וַדַאי. ׳וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נְאֱמָן׳ (הושע יב, א), מַאן ׳קְדוֹשִׁים׳, אִלֵּין קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִין, דְּכֻלְּהוּ אוֹדָן לְגַבֵּיהּ, וְשַׁוְיוּהָ נֶאֱמָן, בְּגִין כָּךְ הוּא קַדְמָאָה בְּכוֹלָא, הוּא מַלְכָּא עַל כֹּלָּא.
כנסת ישראל - כבודה בת מלך הנסתרת פנימה
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהלים מה, יד). ׳כָּל כְּבוּדָּה׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳כְּבוּדָּה׳ - מִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּבוֹד, זֶה עַל זֶה. זֶה זָכָר וְזוֹ נוּקְבָּא (ס"א: זוֹ נוּקְבָּא), וְנִקְרֵאת ׳כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ׳ - הַיְנוּ בַּת שֶׁבַע, בַּת קוֹל שֶׁהוּא קוֹל גָּדוֹל, וְזֶהוּ מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן. ׳פְּנִימָה׳ - מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ לִפְנִים כְּמוֹתוֹ, וְזוֹ ׳כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהילים מה, יד). ׳כָּל כְּבוּדָהּ׳, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳כְּבוּדָהּ׳, בְּגִין דְּאִיהוּ כָּבוֹד, דָּא עַל דָּא, דָּא דָּכָר, וְדָא נוּקְבָא (ס"א: דָּא נוּקְבָא), וְאִתְקְרֵי ׳כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ׳, הַיְינוּ בַּת שֶׁבַע, בַּת קוֹל דְּאִיהוּ קוֹל גָּדוֹל, וְהַאי מֶלֶךְ עִלָּאָה הוּא. ׳פְּנִימָה׳, בְּגִין דְּאִית מֶלֶךְ דְּלָאו אִיהוּ לְגוֹ כַּוָּותֵיהּ, וְהַאי ׳כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ׳.
לבישת הגבורה העליונה - יהודה נאחז במלכות השמים
׳מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׳ (תהלים מה, יד), מִשּׁוּם שֶׁהִתְלַבְּשָׁה וְנֶאֶחֱזָה בִּגְבוּרָה עֶלְיוֹנָה, וְגַם זֶה נִקְרָא מֶלֶךְ, וּבִשְׁבִילָהּ עוֹמֶדֶת הָאָרֶץ. מָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱחֶזֶת בְּמִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ׳ (משלי כט, ד). וְלָזוֹ קוֹרְאִים מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, וִיהוּדָה נֶאֱחַז בָּהּ, וְיָרַשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁבָּאָרֶץ.
בלשון הזוהר
׳מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׳ (תהלים מה, יד), בְּגִין דְּאִתְלַבְּשַׁת וְאִתְאַחֲדַת בִּגְבוּרָתָא עִלָּאָה, וְהַאי, אוּף נָמֵי מֶלֶךְ אִקְרֵי, וּבְגִינָהּ קָיְימָא אַרְעָא. אֵימָתַי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְאַחֲדַת בְּמִשְׁפָּט. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳מֶלֶךְ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ׳ (משלי כט, ד). וְדָא קָרֵינָן מַלְכוּ דִשְׁמַיָא, וִיהוּדָה אִתְאֲחִיד בָּהּ, וְיָרִית מַלְכוּתָא דִבְאַרְעָא.
ויגרש את האדם דוקא - כגירוש איש את אשתו
רַבִּי (אַבָּא) יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, נִפְתַּח בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְנֵלֵךְ. פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן וְגוֹ'׳ (בראשית ג, כד). פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים. אֲבָל ׳וַיְגָרֶשׁ׳, כְּמוֹ בֶּן אָדָם שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, ׳אֶת הָאָדָם׳ דַּוְקָא.
בלשון הזוהר
רִבִּי (אבא) יְהוּדָה וְרִבִּי יִצְחָק הֲווּ קָאָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, נִפְתַּח בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא וְנִיזִיל. פָּתַח רִבִּי יִצְחָק וְאָמַר, ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַּן עֵדֶן וְגו'׳ (בראשית ג, כד). הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא. אֲבָל ׳וַיְגָרֶשׁ׳, כְּבַּר נָשׁ דְּגָרִישׁ לְאִנְתְּתֵיהּ, ׳אֶת הָאָדָם׳ דַּיְיקָא.
חטא האדם גרם גרושין לעץ ולכל העולם
בֹּא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר, אָדָם נִתְפַּס בְּמַה שֶּׁחָטָא, וְגָרַם מָוֶת לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם, וְגָרַם לְאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בּוֹ גֵּרוּשִׁים, לְהִגָּרֵשׁ בּוֹ וּלְהִתְגָּרֵשׁ בְּבָנָיו לְעוֹלָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם׳, אֶת דַּוְקָא, כַּכָּתוּב ׳וָאֶרְאֶה אֶת ה''׳ (ישעיה ו, א). אַף כָּאן אֶת הָאָדָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, רָזָא דְמִלָּה, אָדָם בְּמָּה דְחָטָא אִתְּפַס, וְגָרִים מוֹתָא לֵיהּ וּלְכָל עַלְמָא, וְגָרִים לְהַהוּא אִילָנָא דְּחָטָא בֵּיהּ תֵּירוּכִין, לְאִתָּרְכָא בֵּיהּ, וּלְאִתְתָּרְכָא בִּבְנוֹי לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם׳, אֶת דַּיְיקָא, כְּמָה דִּכְתִיב ׳וָאֶרְאֶה אֶת ה''׳ (ישעיה ו, א). אוּף הָכִי אֶת הָאָדָם.
כרובים למטה ולהט החרב המתהפכת - לשמור דרך עץ החיים
׳וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן וְגוֹ'׳ (בראשית ג, כד) - זֶה לְמַטָּה. כְּמוֹ שֶׁכְּרוּבִים לְמַעְלָה, יֵשׁ כְּרוּבִים לְמַטָּה, וְהָעֵץ הַזֶּה שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם. ׳וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ - אֵלּוּ צוּרוֹת שַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ מֵאוֹתָהּ הַחֶרֶב שֶׁמִּתְלַהֶטֶת. ׳הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ - זוֹ הַחֶרֶב הַזּוֹ, שֶׁיּוֹנֶקֶת בִּשְׁנֵי צְדָדִים, וּמִתְהַפֶּכֶת מִצַּד זֶה לְצַד אַחֵר. דָּבָר אַחֵר, ׳הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ - זוֹ לַהַט אוֹתָן צוּרוֹת הַשַּׁלְהֶבֶת (ס"א: שֶׁל הַמַּלְכוּת) שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁמִּתְהַפְּכוֹת לִפְעָמִים גְּבָרִים וְלִפְעָמִים נָשִׁים, וּמִתְהַפְּכוֹת מִמְּקוֹמָם לַכֹּל. וְכָל זֶה כְּדֵי ׳לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׳. אֵיזוֹ דֶרֶךְ? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ׳ (שם מג, טז).
בלשון הזוהר
׳וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַּן עֵדֶן וְגו'׳ (בראשית ג, כד) - הַאי לְתַתָּא. וּכְמָה דִכְרוּבִים לְעֵילָא, אִית כְּרוּבִים לְתַתָּא, וְהַאי אִילָנָא אַשְׁרֵי עֲלַיְיהוּ. ׳וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת׳ - אִינוּן טָפְסֵי דְּשַׁלְּהוֹבֵי דְּאֶשָּׁא, מֵהַהוּא חַרְבָּא דְמִתְלַהֲטָא. ׳הַמִּתְהַפֶּכֶת׳, דָּא הַאי חַרְבָּא, דְּיָנְקָא בִּתְרֵין סִטְרִין, וְאִתְהַפְּכָא מִסִּטְרָא דָא לְסִטְרָא אָחֳרָא. דָּבָר אַחֵר, ׳הַמִּתְהַפֶּכֶת׳, דָּא לַהַט אִינוּן טָפְסֵי דְּשַׁלְּהוֹבָא (ס"א: דְּמַלְכוּתָא) דְּקָאֲמָרָן, דְּמִתְהַפְּכָן לְזִמְנִין גּוּבְרִין וּלְזִמְנִין נָשִׁין, וּמִתְהַפְּכָן מִדּוּכְתַּיְיהוּ לְכֹלָּא. וְכָל דָּא, ׳לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׳. מַאן דֶּרֶךְ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ׳ (ישעיהו מג, טז).
הסכמת רבי יהודה - גירוש האדם הוא שלמותו
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, יָפֶה, וְכָךְ זֶה וַדַּאי שֶׁגָּרַם אָדָם לְאוֹתוֹ עֵץ שֶׁחָטָא בּוֹ לְהִתְגָּרֵשׁ, וַאֲפִילּוּ שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיהו נ, א). אֲבָל יָפֶה אָמַרְתָּ, שֶׁהֲרֵי מִמְּקוֹמוֹ מַשְׁמָע, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם׳, מִשּׁוּם שֶׁזּוֹהִי שְׁלֵמוּת הָאָדָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שַׁפִּיר, וְהָכִי הוּא וַדַּאי, דְּגָרִים אָדָם לְהַהוּא אִילָנָא דְּחָטָא בֵּיהּ לְאִתָּרְכָא, וְאֲפִילּוּ שְׁאָר בְּנֵי עַלְמָא נָמֵי, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיהו נ, א). אֲבָל שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, דְּהָא מִדּוּכְתֵּיהּ מַשְׁמַע, דִּכְתִיב ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם׳, בְּגִין דְּדָא שְׁלִימוּ דְּאָדָם הוּא.
פגימת הלבנה עד יהודה - הודאת ישראל על הים
וּמֵאוֹתוֹ יוֹם נִפְגְּמָה הַלְּבָנָה, עַד שֶׁבָּא נֹחַ וְנִכְנַס בִּתְשׁוּבָה (נ"א: לַתֵּבָה). בָּאוּ הָרְשָׁעִים וְנִפְגְּמָה. עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם (וְעָמְדוּ) וְעָמְדָה בַּשְּׁלֵמוּת שֶׁל יַעֲקֹב וּבָנָיו. וּבָא יְהוּדָה וְאָחַז בָּהּ, וְהִתְחַזֵּק בַּמַּלְכוּת, וְיָרַשׁ אוֹתָהּ יְרֻשַּׁת עוֹלָמִים הוּא וְכָל בָּנָיו אַחֲרָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךְ אַחֶיךְ׳. (ס"א: מִשּׁוּם שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו׳ (דברי הימים א ה, ב) - ׳יוֹדוּךְ אַחֶיךָ׳) וַדַּאי בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, שֶׁכֻּלָּם הוֹדוּ לוֹ וְיָרְדוּ אַחֲרָיו לַיָּם.
בלשון הזוהר
וּמֵהַהוּא יוֹמָא אִתְפְּגִים סִיהֲרָא, עַד דְּאָתָא נֹחַ וְעָאל בְּתִּיוּבְתָּא (נ"א: בַּתֵּיבוּתָא). אָתוּ חַיָּיבַיָא וְאִתְפְּגִים. עַד דְּאָתָא אַבְרָהָם (וְאִתְקַיְּימוּ), וְקָיְימָא בִּשְׁלִימוּ דְיַעֲקֹב וּבְנוֹי. וְאָתָא יְהוּדָה וְאָחִיד בֵּיהּ, וְאִתְקַף בְּמַלְכוּתָא, וְאַחְסִין לֵיהּ אַחְסָנַת עָלְמִין, הוּא וְכָל בְּנוֹי בַּתְרוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ׳. (ס"א: בְּגִין דְּדִילֵיהּ מַלְכוּתָא עֲלַיְיהוּ, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר, ׳כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו׳ (דברי הימים א ה, ב), ׳יוֹדוּךָ אַחֶיךָ׳) וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל יַמָּא, דְּכֻלְּהוּ אוֹדוּ לֵיהּ, וְנָחֲתוּ אֲבַתְרֵיהּ בְּיַמָּא.
בני אביך ולא בני אמך - השבטים משתחוים למלך ירושלים
׳יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךְ׳ (בראשית מט, ח) - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יְהוּדָה יַעֲלֶה׳ (שופטים א, ב) (בַּתְּחִלָּה). ׳יִשְׁתַּחֲווּ לְךְ בְּנֵי אָבִיךְ׳ - כְּלָל שֶׁל כָּל אוֹתָם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, מִשּׁוּם זֶה ׳בְּנֵי אָבִיךְ׳ וְלֹא בְּנֵי אִמֶּךְ. ׳בְּנֵי אָבִיךְ׳ - הֲרֵי כָּל שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, שֶׁאַף עַל גַּב (שֶׁהֵם נֶחְלְקוּ) שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁתֵּי מַלְכֻיּוֹת, כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ כוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַמֶּלֶךְ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, מִשּׁוּם שֶׁמַּלְכוּת יְרוּשָׁלַיִם מִמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה (שׁוֹלֶטֶת) מִמֶּנּוּ הָיְתָה.
בלשון הזוהר
(בראשית מט ח) ׳יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ׳ - כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שופטים א ב) ׳יְהוּדָה יַעֲלֶה (בתחילה)׳. ׳יִשְׁתַּחֲוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ׳, כְּלָלָא דְּכָל אִינוּן שְׁאָר שִׁבְטִין, בְּגִין דָּא ׳בְּנֵי אָבִיךָ׳, וְלָא בְּנֵי אִמֶּךָ. ׳בְּנֵי אָבִיךָ׳, הָא כֻּלְּהוּ שְׁאָר שִׁבְטִין, דְּאַף עַל גַּב (בִּסְפָרִים יְשָׁנִים דְּאִינוּן אִתְפְּלִיגוּ) דְּאִתְפְּלִיג לִתְרֵין מַלְכְּוָון, כַּד הֲווּ סָלְקִין לִירוּשָׁלַיִם, הֲווּ סְגִידִין וְכָרְעָן לְמַלְכָּא דְּבִירוּשָׁלַיִם, בְּגִין דְּמַלְכוּתָא דִּירוּשָׁלַיִם, מִמַּלְכוּתָא קַדִּישָׁא (שָׁלְטָא) מִנֵּיהּ הֲוָה.
ישתחוו דוקא - ישראל לבדם עובדים לראש הגולה
׳יִשְׁתַּחֲווּ לְךְ׳, וְלֹא כָתוּב ׳וְיִשְׁתַּחֲווּ׳, שֶׁאִם כָּתוּב ׳וְיִשְׁתַּחֲווּ׳ - לְהוֹסִיף אֶת שְׁאָר הָעַמִּים. לֹא כָתוּב ׳וְיִשְׁתַּחֲווּ׳ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכָּתוּב ׳שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ׳ (ישעיהו מט, ז). עַכְשָׁו שֶׁאָמַר ׳יִשְׁתַּחֲווּ׳, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל לְבַדָּם, כֻּלָּם יַעַבְדוּ לְרֹאשׁ הַגּוֹלָה, לָרֹאשׁ שֶׁל בָּבֶל, וְלֹא שְׁאָר הָעַמִּים.
בלשון הזוהר
׳יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ׳, וְלָא כְּתִיב ׳וְיִשְׁתַּחֲווּ׳, דְּאִי כְּתִיב ׳וְיִשְׁתַּחֲווּ׳, לְאוֹסָפָא לִשְׁאָר עַמִּין. ׳וְיִשְׁתַּחֲווּ׳ לָא כְּתִיב, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְתִיב, ׳שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ׳ (ישעיהו מט, ז). הַשְׁתָּא דְּאָמַר ׳יִשְׁתַּחֲווּ׳, לְאַחֲזָאָה דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ יִפְלְחוּן לְרֵישָׁא דְגוֹלָה, לְרֹאשׁ דְּבָבֶל, וְלָא שְׁאָר עַמִּין:
מגור לאריה - מטרף מלאך המות מסתלקת השכינה
׳גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה׳ (בראשית מט, ט) - בַּתְּחִלָּה גּוּר וְאַחַר כָּךְ אַרְיֵה. וְסוֹד הַדָּבָר - בַּתְּחִלָּה נַעַר וְאַחַר כָּךְ אִישׁ, ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). ׳מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ׳ - מַה זֶּה ׳מִטֶּרֶף׳? לְהַכְלִיל אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל טֶרֶף לְכַלּוֹת אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם וְלֹא מַצִּיל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז). (וּמַהוּ) וּמֵאוֹתוֹ טֶרֶף מִסְתַּלֶּקֶת הַשְּׁכִינָה.
בלשון הזוהר
׳גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה׳ (בראשית מט, ט) - בְּקַדְמִיתָא גּוּר, וּלְבָתַר אַרְיֵה, וְרָזָא דְמִלָּה בְּקַדְמִיתָא נַעַר, וּלְבָתַר אִישׁ, ׳יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה׳ (שמות טו, ג). ׳מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ׳, מַאי ׳מִטֶּרֶף׳. לְאַכְלָלָא מַלְאַךְ הַמָּוְת, דְּאִיהוּ קָיְימָא עַל טֶרֶף, לְשֵׁיצָאָה בְּנֵי עַלְמָא, וְלָא מְשֵׁזִּיב. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל׳ (מיכה ה, ז). (ומהו) וּמֵהַהוּא טֶרֶף אִסְתַּלְּקַת שְׁכִינְתָּא.
כריעה ורביצה בגלויות - עמידת ישראל כאריה וכלביא
׳כָּרַע׳ - בְּגָלוּת בָּבֶל. ׳רָבַץ׳ - בְּגָלוּת אֱדוֹם. ׳כְּאַרְיֵה׳ - שֶׁהוּא חָזָק. ׳וּכְלָבִיא׳ - שֶׁהוּא יוֹתֵר חָזָק. כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם חֲזָקִים, שֶׁבְּנֵי הָעוֹלָם עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְפַתִּים וְדוֹחֲקִים אוֹתָם, וְהֵם עוֹמְדִים בְּדָתָם וּבְמִנְהֲגֵיהֶם ׳כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא׳.
בלשון הזוהר
׳כָּרַע׳, בְּגָלוּתָא דְבָבֶל. ׳רָבַץ׳, בְּגָלוּתָא דֶאֱדוֹם. ׳כְּאַרְיֵה׳, דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא. ׳וּכְלָבִיא׳, דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא יַתִּיר. כָּךְ יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפִין אִינוּן. דִּבְנֵי עַלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְפַתִּין וְדָחֲקִין לוֹן, וְאִינוּן קָיְימֵי בְּדָתֵיהוֹן וּבְנִימוּסֵיהוֹן ׳כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא׳.
נפילת השכינה כאריה - לקפוץ ולנקום מעובדי כוכבים
כָּכָה שְׁכִינָה, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב) - הִיא חֲזָקָה כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא בַּנְּפִילָה הַזּוֹ. מָה אַרְיֵה וְלָבִיא לֹא נוֹפְלִים אֶלָּא כְּדֵי לִטְרֹף טֶרֶף וְלִשְׁלֹט, שֶׁהֲרֵי מֵרָחוֹק מֵרִיחַ אֶת טַרְפּוֹ, וּמִשָּׁעָה שֶׁמֵּרִיחַ נוֹפֵל, וְלֹא קָם עַד שֶׁקּוֹפֵץ עַל טַרְפּוֹ וְאוֹכְלוֹ. כָּךְ שְׁכִינָה לֹא נוֹפֶלֶת אֶלָּא כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, כְּדֵי לִנְקֹם מֵעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְלִקְפֹּץ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ׳ (ישעיה סג, א).
בלשון הזוהר
כָּךְ שְׁכִינְתָּא, דְּאַף עַל גַּב דִּכְתִיב, ׳נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׳ (עמוס ה, ב), הִיא תַּקִּיפָא כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא בְּהַאי נְפִילָה. מַה אַרְיֵה וְלָבִיא לָא נָפְלִין, אֶלָּא בְּגִין לְמִטְרַף טַרְפָּא וּלְשַׁלְּטָאָה, דְּהָא מֵרָחִיק אָרַח טַרְפֵּיהּ, וּמִשַׁעְתָּא דְּאָרַח נָפַל, וְלָא קָם עַד דְּדָלִיג עַל טַרְפֵּיהּ וְאָכִיל לָהּ. כָּךְ שְׁכִינְתָּא לָא נָפְלָה אֶלָּא כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, בְּגִין לְנַקְמָא מֵעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּלְדַלְּגָא עֲלַיְיהוּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳צוֹעֶה בְּרוֹב כֹּחוֹ׳ (ישעיה סג, א).
סוד השם מ"י - עולם העליון המחזק את הכל
מִי יְקִימֶנּוּ - הוּא לֹא יָקוּם לִנְקֹם מֵהֶם נְקָמָה קְטַנָּה, אֶלָּא מִי יְקִימֶנּוּ. ׳מִי׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִי יִרְפָּא לָךְ, וְהוּא עוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ שִׁלְטוֹן לְחַזֵּק לַכֹּל׳ (איכה ב). וְכָתוּב ׳מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח, וּבֵאֲרוּהָ׳ (איוב לח, כט).
בלשון הזוהר
מִי יְקִימֶנּוּ, הוּא לָא יָקוּם לְנַקְמָא מִנַּיְיהוּ נוּקְמָא זְעֵירָא, אֶלָּא מִי יְקִימֶנּוּ. ׳מִי׳, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳מִי יִרְפָּא לָךְ, וְהוּא אִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה, דְּבֵיהּ שָׁלְטָנוּתָא לְאִתַּקְפָא לְכֹלָּא׳ (איכה ב). וּכְתִיב, ׳מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקֶּרַח וְאוּקְמוּהָ׳ (איוב לח, כט).
שילה ביו"ד ה"א - סוד השם שתקום בו השכינה
(בראשית מט י) ׳לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה׳ וְגוֹ׳ - בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים. אֲבָל ׳עַד כִּי יָבֹא׳ - שִׁילֹ"ה, בְּהֵ"א, מִשּׁוּם שֶׁבַּשְּׁאָר בְּו׳, לְהַרְאוֹת כָּאן אֶת סוֹד (כָּאן) הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ י"ה, בְּמָקוֹם אַחֵר שִׁילוֹ בְּלִי הֵ"א, וּבְמָקוֹם אַחֵר שִׁלֹה בְּלִי יוֹ"ד, וְכָאן שִׁילֹ"ה בְּיוֹ"ד הֵ"א, סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁשְּׁכִינָה תָּקוּם בַּשֵּׁם (ס"א: זֶה) שֶׁל י"ה, וְהוּא סוֹד שֶׁל י׳ (ס"א: מ"י), כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ.
בלשון הזוהר
(בראשית מט י) ׳לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה׳ וְגוֹ׳ - אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא. אֲבָל ׳עַד כִּי יָבֹא׳ שִׁילֹ"ה בְּה"א, בְּגִין דְּשְׁאַר בְּו׳, לְאַחֲזָאָה הָכָא רָזָא (הכא) דִשְׁמָא קַדִּישָׁא י"ה, בְּאֲתַר אָחֳרָא שִׁילוֹ בְּלָא ה׳, בְּאֲתַר אָחֳרָא שִׁלֹּה בְּלָא י׳, וְהָכָא שִׁיל"ה בְּיו"ד ה"א, רָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דִּשְׁכִינְתָּא תָּקוּם בִּשְׁמָא (ס"א: דָּא) דְּי"ה וְאִיהוּ רָזָא דְּי׳ (ס"א: מ"י), כִּדְקָאַמְרִינָן.
׳אסרי לגפן עירה׳
גפן ישראל ומלכות משיח מגיהנום עד גאולה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.