כנסת ישראל - כבודה בת מלך הנסתרת פנימה
ויחי · ׳יהודה אתה יודוך אחיך׳ - מלכות יהודה מסוד השם ועד שילה · מאמר 59 · פיסקה 2 · דף רלז ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהילים מה, יד). כָּל כְּבוּדָהּ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּבוּדָהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ כָּבוֹד, דָּא עַל דָּא, דָּא דָּכָר, וְדָא נוּקְבָא (ס"א דא נוקבא), וְאִתְקְרֵי ׳כְּבוּדָהּ. בַּת מֶלֶךְ׳, הַיְינוּ בַּת שֶׁבַע, בַּת קוֹל דְּאִיהוּ קוֹל גָּדוֹל, וְהַאי מֶלֶךְ עִלָּאָה הוּא. פְּנִימָה, בְּגִין דְּאִית מֶלֶךְ דְּלָאו אִיהוּ לְגוֹ כַּוָּותֵיהּ, וְהַאי ׳כְּבוּדָהּ בַּת מֶלֶךְ׳.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה׳ (תהלים מה, יד) - כָּל כְּבוּדָּה - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּבוּדָּה - מִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּבוֹד, זֶה עַל זֶה. זֶה זָכָר וְזוֹ נוּקְבָּא (זוֹ נוּקְבָּא), וְנִקְרֵאת ׳כְּבוּדָּה. בַּת מֶלֶךְ׳ - הַיְנוּ בַּת שֶׁבַע, בַּת קוֹל שֶׁהוּא קוֹל גָּדוֹל, וְזֶהוּ מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן. פְּנִימָה - מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ לִפְנִים כְּמוֹתוֹ, וְזוֹ ׳כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון פתח ואמר, ׳כל כבודה בת מלך פנימה׳ (תהילים מה, יד). כל כבודה, דא כנסת ישראל, כבודה, בגין דאיהו כבוד, דא על דא, דא דכר, ודא נוקבא (ס"א דא נוקבא), ואתקרי ׳כבודה. בת מלך׳, היינו בת שבע, בת קול דאיהו קול גדול, והאי מלך עלאה הוא. פנימה, בגין דאית מלך דלאו איהו לגו כוותיה, והאי ׳כבודה בת מלך׳.
התרגום: רבי שמעון פתח ואמר, ׳כל כבודה בת מלך פנימה׳ (תהלים מה, יד) - כל כבודה - זו כנסת ישראל. כבודה - משום שהוא כבוד, זה על זה. זה זכר וזו נוקבא (זו נוקבא), ונקראת ׳כבודה. בת מלך׳ - הינו בת שבע, בת קול שהוא קול גדול, וזהו מלך העליון. פנימה - משום שיש מלך שאינו לפנים כמותו, וזו ׳כבודה בת מלך׳.
מן המפרשים
כתם פז: רבי שמעון פתח כל כבודה בת מלך פנימה דא כנסת ישראל. הוא ידבר בנדון עצמו מדתו של יהודה וידייק מלת כל כבודה כי מלת כל מיותרת והיל"ל כבודה בת מלך פנימה מהו כל כבודה אמנם יבאר כי עולם האצילות כלו' הספירות נקראות כבוד על כבוד כלם…
מקדש מלך: ה"ג היינו בת שבע בת קול דאיהו קול גדול ור"ל כבוד' שהיא מלכות היא בת מלך שהיא הבינה וכן נקר' בת שבע בת הבינה הנקראת שבע. וכן בת קול בת הבינה הנק' קול גדול. בגין דאית מלך דלאו איהו לגו כוותיה . פי' זעיר שנקרא גם הוא מלך כמ"ש…
אור החמה: היינו בת שבע היינו בת קול כל ענין זה הוצרך משום דמלת בת לא בת כמשמעו שאם היה בת בכל מקום בת ממש כמשמעו לא הוצרך הכתוב לפרש בת מלך פנימה דלית מלך אחר שתהיה זאת בת לו אלא מלך פנימי זה וא"כ מאי פנימה לזה אמר כי מלת בת כבר יכונה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: