יסוד מלכות יהודה - השם הקדוש הנשלם בה"א אחרונה
ויחי · ׳יהודה אתה יודוך אחיך׳ - מלכות יהודה מסוד השם ועד שילה · מאמר 59 · פיסקה 1 · דף רלז ע"א
לשון הזוהר
׳יְהוּדָה אַתָּה וְגו'׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַלְכוּ לִיהוּדָה אִתְקְיַּים, וְהַיְינוּ דְּאַמְרִינָן, מַאי דִכְתִיב, ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'׳ (בראשית כט, לה), בְּגִין דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, ׳אוֹדֶה אֶת ה'׳, בְּגִין דְּאִיהוּ רַגְלָא רְבִיעָאָה לְכָרְסְיָא. יה"ו, דָּא רְשִׁימָא דִשְׁמָא עִלָּאָה, וּבְמָּה אִשְׁתְּלִים, בְּה"א (ס"א בדל"ת), וְהַיְינוּ ה"א בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. שְׁמָא קַדִּישָׁא שְׁלִים בְּאַתְווֹי, וְקֶשֶׁר דְּאָחִיד לוֹן, עַל דָּא ׳יוֹדוּךָ אַחֶיךָ׳, דְּמַלְכוּ לָךְ אִתְחַזְיָא לְאִתְקָיְימָא וַדַאי. ׳וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נְאֱמָן׳ (הושע יב, א), מַאן קְדוֹשִׁים, אִלֵּין קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִין, דְּכֻלְּהוּ אוֹדָן לְגַבֵּיהּ, וְשַׁוְיוּהָ נֶאֱמָן, בְּגִין כָּךְ הוּא קַדְמָאָה בְּכוֹלָא, הוּא מַלְכָּא עַל כֹּלָּא.
תרגום
׳יְהוּדָה אַתָּה וְגוֹ'׳ (בראשית מט, ח). רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, מַלְכוּת הִתְקַיְּמָה לִיהוּדָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' מִשּׁוּם שֶׁהוּא רְבִיעִי אוֹדֶה אֶת ה' מִשּׁוּם שֶׁהוּא רֶגֶל רְבִיעִי לַכִּסֵּא׳ (בראשית כט). יה"ו זֶה רֹשֶׁם שֶׁל הַשֵּׁם הָעֶלְיוֹן, וּבַמֶּה נִשְׁלָם? בְּהֵ"א (בדל"ת), וְהַיְנוּ הֵ"א אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִשְׁלָם בְּאוֹתִיּוֹתָיו, וְקֶשֶׁר שֶׁאוֹחֵז אוֹתָן, עַל כָּךְ יוֹדוּךְ אַחֶיךְ, שֶׁהַמַּלְכוּת לְךְ רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם וַדַּאי. ׳וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן׳ (הושע יד) - מִי הַקְּדוֹשִׁים? אֵלּוּ קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים, שֶׁכֻּלָּם מוֹדִים לוֹ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ נֶאֱמָן, לָכֵן הוּא רִאשׁוֹן בַּכֹּל, הוּא מֶלֶךְ עַל כֻּלָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳יהודה אתה וגו'׳. רבי שמעון אמר, מלכו ליהודה אתקיים, והיינו דאמרינן, מאי דכתיב, ׳הפעם אודה את ה'׳ (בראשית כט, לה), בגין דאיהו רביעאה, ׳אודה את ה'׳, בגין דאיהו רגלא רביעאה לכרסיא. יה"ו, דא רשימא דשמא עלאה, ובמה אשתלים, בה"א (ס"א בדל"ת), והיינו ה"א בתראה דשמא קדישא. שמא קדישא שלים באתווי, וקשר דאחיד לון, על דא ׳יודוך אחיך׳, דמלכו לך אתחזיא לאתקיימא ודאי. ׳ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׳ (הושע יב, א), מאן קדושים, אלין קדושים עליונין, דכלהו אודן לגביה, ושויוה נאמן, בגין כך הוא קדמאה בכולא, הוא מלכא על כלא.
התרגום: ׳יהודה אתה וגו'׳ (בראשית מט, ח). רבי שמעון אמר, מלכות התקימה ליהודה, והינו מה שאמרנו, מהו שכתוב ׳הפעם אודה את ה' משום שהוא רביעי אודה את ה' משום שהוא רגל רביעי לכסא׳ (בראשית כט). יה"ו זה רשם של השם העליון, ובמה נשלם? בה"א (בדל"ת), והינו ה"א אחרונה של השם הקדוש, השם הקדוש נשלם באותיותיו, וקשר שאוחז אותן, על כך יודוך אחיך, שהמלכות לך ראויה להתקים ודאי. ׳ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׳ (הושע יד) - מי הקדושים? אלו קדושים עליונים, שכלם מודים לו ושמו אותו נאמן, לכן הוא ראשון בכל, הוא מלך על כלם.
מן המפרשים
כתם פז: יהודה אתה יודוך אחיך ר"ש אמר מלכו ליהודה אתקיים. יבאר כי מדתו של יהודה היא מדת המלכות ולכן נתקיימה בו לא במלכותו של שאול ולא שאר מלכים אשר מלכו בישראל כי המלכות האמיתי למלכות בית דוד הנמשך מיהודה. ויביא רמז לדבר ממה שאמרה לאה…
מקדש מלך: יה"ו דא רשימא דשמא עילאה פי' כי עיקר שם הוי"ה בזעיר וכשבאים יהו' למלכות שהיא יהודה אז שם הם רשימו בעלמא. וז"ש דא רשימא דשמא עילאה ה"ג ובמה אשתלים בד' והיינו ה' בתראה ור"ל במה נשלם שם הו"יה בד' שהיא מלכות שנקראת דלה וענייה…
אור החמה: יה"ו דא רשים וגומר היינו ביה"ו שבשם יהודה וד' מורה שהוא רגלא רביעאה דהיינו ה' שבשמו. וז"ש ובמה אשתלים וגומר ובסבא פי' בענין אחר: כבוד דא על דא כל מקום של"ב מדות מתגלים יקרא כבוד מחכמה ולמטה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: