ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 58: ׳יהודה אתה יודוך אחיך׳ - הלבנה של ישראל למעלה משמש האמות › פיסקה 3 (רלז ע"א)

הלבנה למעלה מהשמש - ישראל נאחזים באור השמש העליונה

ויחי · ׳יהודה אתה יודוך אחיך׳ - הלבנה של ישראל למעלה משמש האמות · מאמר 58 · פיסקה 3 · דף רלז ע"א

לשון הזוהר

וְאָזְלָא הָא, ׳כִּי הָא׳ דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב, ׳הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה׳ (ישעיהו ט, ב). ׳הִרְבִּיתָ הַגּוֹי׳, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוּ ׳כִּי מִי גּוֹי גָדוֹל׳ (דברים ד, ז). וּכְתִיב, ׳גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (דברי הימים א יז, כא). לוֹ, בְּגִינֵיהּ. ׳הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה׳ (ממש), דָּא סִיהֲרָא, דְּאִתְרְבִיאַת בִּנְהוֹרָא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. אוּמּוֹת הָעוֹלָם לְשִׁמְשָׁא, וְיִשְׂרָאֵל לְסִיהֲרָא, הֵי מִנַּיְיהוּ עָדִיף. וַדַּאי סִיהֲרָא לְעֵילָא, וְשִׁמְשָׁא דְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם, תְּחוֹת הַאי סִיהֲרָא הוּא, וְהַהוּא שִׁמְשָׁא מֵהַאי (ס"א סטרא) סִיהֲרָא נָהִיר. חָמֵי מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל, לְהוּ. יִשְׂרָאֵל אֲחִידוּ בְּסִיהֲרָא, וְאִשְׁתַּלְּשְׁלוּ בְּשִׁמְשָׁא עִלָּאָה, וְאִתְאַחֲדוּ בְּאֲתַר (ביה) (ס"א דנהיר לשמשא) דִּנְהִירָא מְשַׁמְּשָׁא עִלָּאָה, וּמִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, דִּכְתִיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).

תרגום

וְזְהִ הוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב ׳הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה׳ (ישעיה ט). הִרְבִּיתָ הַגּוֹי - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם ׳כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל, וְכָתוּב גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ׳ (דברים ד, ז) - לוֹ - בִּשְׁבִילוֹ. הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה (מַמָּשׁ) - זוֹ הַלְּבָנָה שֶׁמִּתְגַּדֶּלֶת בָּאוֹר בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. אֻמּוֹת הָעוֹלָם לַשֶּׁמֶשׁ, וְיִשְׂרָאֵל לַלְּבָנָה, אֵיזֶה מֵהֶם עָדִיף? וַדַּאי הַלְּבָנָה לְמַעְלָה, וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם תַּחַת הַלְּבָנָה הוּא, וְאוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מִזּוֹ (הַצַּד) הַלְּבָנָה מֵאִיר. רְאֵה מַה בֵּינָם לְבֵין יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל אֲחוּזִים בַּלְּבָנָה, וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּ בַּשֶּׁמֶשׁ הָעֶלְיוֹן, וְנֶאֶחְזוּ בְּמָקוֹם (בּוֹ) (שֶׁמֵּאִיר לשמש) שֶׁמְּאִירָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ הָעֶלְיוֹן וְנִדְבָּקִים בּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואזלא הא, ׳כי הא׳ דאמר רבי אלעזר, כתיב, ׳הרבית הגוי לו הגדלת השמחה׳ (ישעיהו ט, ב). ׳הרבית הגוי׳, אלין ישראל, דכתיב בהו ׳כי מי גוי גדול׳ (דברים ד, ז). וכתיב, ׳גוי אחד בארץ׳ (דברי הימים א יז, כא). לו, בגיניה. ׳הגדלת השמחה׳ (ממש), דא סיהרא, דאתרביאת בנהורא בגיניהון דישראל. אומות העולם לשמשא, וישראל לסיהרא, הי מנייהו עדיף. ודאי סיהרא לעילא, ושמשא דאומות העולם, תחות האי סיהרא הוא, וההוא שמשא מהאי (ס"א סטרא) סיהרא נהיר. חמי מה בין ישראל, להו. ישראל אחידו בסיהרא, ואשתלשלו בשמשא עלאה, ואתאחדו באתר (ביה) (ס"א דנהיר לשמשא) דנהירא משמשא עלאה, ומתדבקן ביה, דכתיב, ׳ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכם חיים כלכם היום׳ (דברים ד, ד).

התרגום: וזה הולך כמו שאמר רבי אלעזר, כתוב ׳הרבית הגוי לו הגדלת השמחה׳ (ישעיה ט). הרבית הגוי - אלו ישראל, שכתוב בהם ׳כי מי גוי גדול, וכתוב גוי אחד בארץ׳ (דברים ד, ז) - לו - בשבילו. הגדלת השמחה (ממש) - זו הלבנה שמתגדלת באור בשביל ישראל. אמות העולם לשמש, וישראל ללבנה, איזה מהם עדיף? ודאי הלבנה למעלה, והשמש של אמות העולם תחת הלבנה הוא, ואותו השמש מזו (הצד) הלבנה מאיר. ראה מה בינם לבין ישראל. ישראל אחוזים בלבנה, והשתלשלו בשמש העליון, ונאחזו במקום (בו) (שמאיר לשמש) שמאירה מהשמש העליון ונדבקים בו, שכתוב ׳ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום׳ (דברים ד).

מן המפרשים

אור יקר: חיים כולכם מבינה שהיא נשמת חיים. יה"ו. דא רשימו וכו׳, היינו יה״ו שבשם יהודה, וד׳ מורה שהוא רגלא רביעאה דהיינו ה׳ שבשמו.

רמ"א: האי סיהרא האי סיהרא כו'. עיין לעיל דף ל"ח ריש ע"ג (תיקו"ז סט קיז:) ודף ל"ט ע"ב: [קכו ג]

הסולם: ואזלא הא כי וכו': והוא הולך כפי שאמר ר' אלעזר. הרבית הגוי לו הגדלת השמחה . הרבית הגוי, אלו הם ישראל, שכתוב בהם כי מי גוי גדול. וכתוב, גוי אחד בארץ. לו, בשבילו. הגדלת השמחה, זו היא הלבנה, שנתגדל אורה בשביל ישראל. אומות העולם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: