יעקב מעלה את ברכת שמעון ולוי לבעל הבית
ויחי · ׳שמעון ולוי אחים׳ - ברכתם הנעדרת ומסירתה למשה בסוד הברית · מאמר 57 · פיסקה 6 · דף רלו ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב הֲוָה לֵיהּ אַרְבַּע נָשִׁין, וְאוֹלִיד בְּנִין מִכֻּלְּהוּ, וְאִסְתַּלִּיק (נ"א ואשתלים) בִּנְשׁוֹי. כַּד בָּעָא יַעֲקֹב לְאִסְתַּלָּקָא, שְׁכִינְתָּא קָיְימֵי עֲלוֹי, בָּעָא לִבְרוּכֵי לְאִלֵּין, וְלָא יָכִיל, מִקַּמֵּי שְׁכִינְתָּא דְּדָחִיל. אָמַר, הֵיךְ אַעֲבִיד, דְּהָא תַּרְוַויְיהוּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא קָא אַתְיָין. אִי אַתְקִיף בִּשְׁכִינְתָּא לָא יָכִילְנָא, דְּהָא אַרְבַּע נָשִׁין הֲווּ לִי, וְאִשְׁתַּלִּימְנָא בְּהוֹן. אֶלָּא אֲסַלֵּק לוֹן לְמָארֵי דְבֵיתָא, דְּהָא (ביה) בֵּיתָא בִּרְעוּתֵיהּ קָיְימָא, וּמַה דְּבָעֵי יַעֲבִיד. כָּךָ יַעֲקֹב אָמַר, חוּלָקִין דִּנְשִׁין וּבְנִין הָא נָסְבִית בְּהַאי עַלְמָא, וְאִשְׁתַּלַּמְּנָא, הֵיךְ אַתְקִיף בְּמַטְרוֹנִיתָא יַתִּיר, אֶלָּא אֲסַלֵּק מִלִּין לְמָארֵי מַטְרוֹנִיתָא, וְהוּא יַעֲבִיד מַה דְּבָעֵי, וְלָא יִדְחַל.
תרגום
בֹּא רְאֵה, לְיַעֲקֹב הָיוּ אַרְבַּע נָשִׁים, וְהוֹלִיד בָּנִים מִכֻּלָּן, וְהִתְעַלֶּה (ונתקן) בִּנְשׁוֹתָיו. כְּשֶׁרָצָה יַעֲקֹב לְהִסְתַּלֵּק, עָמְדָה עָלָיו שְׁכִינָה. רָצָה לְבָרֵךְ אֶת אֵלֶּה וְלֹא יָכֹל, מִלִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁפָּחַד. אָמַר, אֵיךְ אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶם בָּאוּ מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה? אִם אַחֲזִיק בַּשְּׁכִינָה - לֹא אוּכַל, שֶׁהֲרֵי הָיוּ לִי אַרְבַּע נָשִׁים וְנִשְׁלַמְתִּי בָהֶן, אֶלָּא אַעֲלֶה אוֹתָם לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי (בּוֹ) הַבַּיִת עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ, וּמַה שֶּׁיִּרְצֶה - יַעֲשֶׂה. כָּךָ יַעֲקֹב אָמַר, חֲלָקִים שֶׁל נָשִׁים וּבָנִים הֲרֵי לָקַחְתִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִשְׁלַמְתִּי, וְאֵיךְ אֶתְחַזֵּק בַּמַּטְרוֹנִיתָא יוֹתֵר? אֶלָּא אַעֲלֶה הַדְּבָרִים לְבַעַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְהוּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְלֹא יִפְחַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, יעקב הוה ליה ארבע נשין, ואוליד בנין מכלהו, ואסתליק (נ"א ואשתלים) בנשוי. כד בעא יעקב לאסתלקא, שכינתא קיימי עלוי, בעא לברוכי לאלין, ולא יכיל, מקמי שכינתא דדחיל. אמר, היך אעביד, דהא תרווייהו מסטרא דדינא קשיא קא אתיין. אי אתקיף בשכינתא לא יכילנא, דהא ארבע נשין הוו לי, ואשתלימנא בהון. אלא אסלק לון למארי דביתא, דהא (ביה) ביתא ברעותיה קיימא, ומה דבעי יעביד. כך יעקב אמר, חולקין דנשין ובנין הא נסבית בהאי עלמא, ואשתלמנא, היך אתקיף במטרוניתא יתיר, אלא אסלק מלין למארי מטרוניתא, והוא יעביד מה דבעי, ולא ידחל.
התרגום: בא ראה, ליעקב היו ארבע נשים, והוליד בנים מכלן, והתעלה (ונתקן) בנשותיו. כשרצה יעקב להסתלק, עמדה עליו שכינה. רצה לברך את אלה ולא יכל, מלפני השכינה שפחד. אמר, איך אעשה, שהרי שניהם באו מצד הדין הקשה? אם אחזיק בשכינה - לא אוכל, שהרי היו לי ארבע נשים ונשלמתי בהן, אלא אעלה אותם לבעל הבית, שהרי (בו) הבית עומד ברשותו, ומה שירצה - יעשה. כך יעקב אמר, חלקים של נשים ובנים הרי לקחתי בעולם הזה ונשלמתי, ואיך אתחזק במטרוניתא יותר? אלא אעלה הדברים לבעל המטרוניתא, והוא יעשה מה שירצה, ולא יפחד.
מן המפרשים
כתם פז: אי אתקיף בשכינתא לא יכילנא כלומר אם ארצה להיות כצדיק מושל יראת אלהים כמאריה דביתא שהוא גוזר אומר ויקם לו איני כדאי לפי שכל ימי נשתמשתי בנשים הבשריות ולא עליתי למדרגת היותי איש האלהי"ם בחיי אלא אסליק לון למאריה דביתא הוא משה…
אור החמה: אי אתקיף בשכינתא לא יכילנא וגומר פי' אם ארצה לבטל דין השכינה ולברך אלו לא אוכל שאני אחזתי בה גם מצד הדין החזק שהם ד' נשין הן ד' בחינו' לשכינה מצד החסד ומצד הגבורה ומצד הת"ת ומצד עצמה וכיון שאני אוחז אותה בכל בחינותיה אין ראוי…
רמ"א: אסלק לון למאריה דביתא אסלק לון למאריה דביתא כו'. עיין לעיל דף כ"ה ע"ד (כא:) :