ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 11לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויחי · מאמר 57

׳שמעון ולוי אחים׳

זוהר ח"א, פרשת ויחי, דף רלו.
כ-8 דקות קריאה
על מה המאמר

ברכתם הנעדרת ומסירתה למשה בסוד הברית

צד השמאל של הדין הקשה - שמעון ולוי נעדרי ברכה

(בראשית מט ה) ׳שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּאן אִחֵד אוֹתָם בְּצַד שְׂמֹאל שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁרָאָה מַעֲשִׂים שֶׁל דִּין קָשֶׁה שֶׁלֹּא יָכוֹל הָעוֹלָם לִסְבֹּל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַבְּרָכָה שֶׁלָּהֶם אֵיפֹה הִיא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שִׁמְעוֹן לֹא רָאוּי לָזֶה, שֶׁרָאָה בוֹ כַּמָּה מַעֲשִׂים רָעִים. וְלֵוִי שֶׁבָּא מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה, וּבְרָכָה לֹא תְלוּיָה בּוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לֹא תָלָה בּוֹ בִּרְכָתוֹ, שֶׁכָּתוּב (דברים לג יא) ׳בָּרֵךְ ה' - חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה׳ - תָּלוּי בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בלשון הזוהר

׳שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים׳ (בראשית מט, ה) - אָמַר רִבִּי יִצְחָק, הָכָא אָחִיד לוֹן בְּסִטְרָא שְׂמָאלָא דִּשְׁכִינְתָּא. דְּחָמָא עוֹבָדִין דְּדִינָא קַשְׁיָא, דְּלָא יָכִיל עַלְמָא לְמִסְבַּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בִּרְכְתָא דִּלְהוֹן אָן הִיא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שִׁמְעוֹן לָא אִתְחֲזֵי לְהַאי, דְּחָמָא לֵיהּ כַּמָּה עוֹבָדִין בִּישִׁין. וְלֵוִי דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, וּבִרְכְתָא לָא תַלְיָא בֵּיהּ. וְאֲפִילּוּ כַּד אֲתָא משֶׁה, לָא תָּלֵי בִּרְכָתֵיהּ בֵּיהּ. דִּכְתִיב, ׳בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפוֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה׳ (דברים לג, יא), בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּלְיָיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הים הגדול - שכינה על יעקב ושנים עשר השבטים בו

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ (תהלים קד, כה). ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁעוֹמֶדֶת עַל יַעֲקֹב, כְּשֶׁרָצָה לְהִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם. ׳וּרְחַב יָדַיִם׳ - שֶׁהֲרֵי כָּל הָעוֹלָם מִתְמַלֵּא וְנִשְׁלָם וּמִצְטַמְצֵם שָׁם. ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ - שֶׁכַּמָּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים וּקְדוֹשִׁים נִמְצְאוּ שָׁם. ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ - אֵלּוּ הֵם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁנִּמְצְאוּ בָהֶם בִּשְׁלֵמוּת, אֶחָד אַיָּלָה, וְאֶחָד זְאֵב, וְאֶחָד אֲרִי, וְאֶחָד טָלֶה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אַרְיֵה אֶחָד, וְטָלֶה אֶחָד, אֶחָד זְאֵב, וְאֶחָד גְּדִי, וְכֵן כֻּלָּם, לְהִמָּצֵא ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רְמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ (תהילים קד, כה). ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל׳ - דָּא שְׁכִינְתָּא דְּקָיְימָא עֲלֵיהּ דְּיַעֲקֹב כַּד בָּעָא לְאִסְתַּלְּקָא מֵעַלְמָא. ׳וּרְחַב יָדַיִם׳, דְּהָא כָּל עַלְמָא אִמְלֵי וְאִשְׁתְּלִים וְאִתְצַמְצֵם תַּמָּן. ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר׳ - דְּכַמָּה מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי וְקַדִּישָׁאֵי אִשְׁתַּכְּחוּ תַּמָּן. ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ - אִלֵּין אִינוּן י"ב שְׁבָטִין, בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב, דְּאִשְׁתַּכָּחוּ בְּהוֹן בִּשְׁלִימוּ. חַד אַיָּלָה, וְחַד זְאֵב, וְחַד אֲרִי, וְחַד טָלֶה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, אַרְיֵה חַד, וְטָלֶה חַד, חַד זְאֵב, וְחַד גְּדִי, וְכֵן כֻּלְּהוּ, לְאִשְׁתַּכְּחָא ׳חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שמעון שור ויהודה אריה - דמות אריה מול השור להפחידו

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הַכֹּל יָפֶה, אֲבָל יְהוּדָה אַרְיֵה וְשִׁמְעוֹן שׁוֹר, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים שֶׁהָיוּ מַשְׁגִּיחִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, זֶה מִיָּמִין וְזֶה מִשְּׂמֹאל. לְשׁוֹר שֶׁמַּעֲשָׂיו רָעִים, אָמְרוּ נְצַיֵּר דְּמוּת שֶׁל אַרְיֵה בָּרֶפֶת שֶׁלּוֹ, וְיִסְתַּכֵּל בָּזֶה וְיִפְחַד מִמֶּנּוּ. כָּךְ שִׁמְעוֹן שׁוֹר, יְהוּדָה אַרְיֵה.

בלשון הזוהר

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, כֻּלְּהוּ שַׁפִּיר. אֲבָל יְהוּדָה אַרְיֵה, שִׁמְעוֹן שׁוֹר, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא דְּהֲווּ מַשְׁגִּיחִין דָא לָקֳבֵל דָּא, דָּא מִימִינָא, וְדָא מִשְׂמָאלָא. לְתוֹרָא דְּעוֹבָדוֹי בִּישִׁין, אָמְרוּ נְצַיֵּיר אִקּוּנִין דְּאַרְיֵה בְּקוֹפְטֵיהּ, וְיִסְתַּכֵּל בְּדָא וְיִדְחַל מִנֵּיהּ, כָּךְ שִׁמְעוֹן שׁוֹר, יְהוּדָה אַרְיֵה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יהודה מדביק אליו את שמעון - אביהם העלם למשה

שִׁמְעוֹן לֹא זָכָה לִבְרָכוֹת, אֶלָּא הִדְבִּיק אוֹתוֹ מֹשֶׁה לִיהוּדָה. כָּתוּב כָּאן ׳שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה׳ (דברים לג, ז). וְכָתוּב שָׁם ׳כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי׳ (בראשית כט, לג). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אֲבִיהֶם הֶעֱלָם לְמֹשֶׁה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, מָה הַטַּעַם אֲבִיהֶם הֶעֱלָם לְמֹשֶׁה? אָמַר לוֹ, אַף אָנוּ נַעֲלֵהוּ לַמָּאוֹר הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן.

בלשון הזוהר

שִׁמְעוֹן לָא זָכָה לְבִרְכָאן, אֶלָּא טָפַל לֵיהּ משֶׁה בִּיהוּדָה. כְּתִיב הָכָא ׳שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה׳ (דברים לג, ז). וּכְתִיב הָתָם ׳כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי׳ (בראשית כט, לג). אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אֲבוּהוֹן סָלִיק לוֹן לְמשֶׁה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, מַאי טַעְמָא אֲבוּהוֹן סָלִיק לוֹן לְמשֶׁה. אָמַר לֵיהּ, אַף אֲנַן נַסְלִיק לֵיהּ לְבוּצִינָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בכיית רבי שמעון על גילוי הסוד - מפתחות רבונו בידו

בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, כַּמָּה חֲבִיבִים דְּבָרִים אֵלּוּ. טָפַח בְּיָדָיו וּבָכָה. אָמַר, מִי יְגַלֶּה אוֹתְךְ נֶאֱמָן הַקָּדוֹשׁ? הִתְעַלֵּיתָ בְּחַיֶּיךְ עַל בְּנֵי אָדָם, הִתְעַלֵּיתָ בִּפְטִירָתְךְ וְנִסְתְּרָה דְמוּתְךְ. מַפְתְּחוֹת רִבּוֹנְךְ נִמְסְרוּ בְיָדְךְ תָּמִיד.

בלשון הזוהר

אָתוּ שָׁאֲלוּ לֵיהּ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, כַּמָּה חֲבִיבִין מִלִּין. אַטְפַח בִּידוֹי וּבָכָה, אָמַר מַאן יְגַלֵּי לָךְ מְהֵימְנָא קַדִּישָׁא, אִסְתַּלַּקְתְּ בְּחַיָּיךְ עַל בְּנֵי נָשָׁא, אִסְתַּלַּקְתְּ בְּמוֹתָךְ, וְאַסְתִּים דְּיוּקְנָךְ. מַפְּתְּחָן דְמָארַךְ אִתְמַסְרוּ בִּידָךְ תָּדִיר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יעקב מעלה את ברכת שמעון ולוי לבעל הבית

אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ. יבאר הטעם שיעקב אבינו העלה את ברכת שמעון ולוי למשה. בֹּא רְאֵה, לְיַעֲקֹב הָיוּ אַרְבַּע נָשִׁים,בתיקון ד' בחינות דמלכות: מלכות דבינה בלאה, מלכות דמלכות ברחל, וב' דרגין דמלכות בזלפה ובלהה, וְהוֹלִיד בָּנִים מִכֻּלָּן,והעמיד תיקון שלם בכלל העולמות, והשלים דוגמא של מעלה [-כתם פז] המכוון כנגד צירוף שם הוי"ה בד' הופעותיו, ובכל צדדי וסדר השפעותיהם של י"ב גבולי אלכסון (כמבואר בספר יצירה פ"ה). וְהִתְעַלֶּה (נ"א: וְנִתְקַן) בִּנְשׁוֹתָיו.מצד תיקון הזיווג ושלמות תיקוני העולמות, אך כְּשֶׁרָצָה יַעֲקֹב לְהִסְתַּלֵּק, עָמְדָה עָלָיו שְׁכִינָה,והיתה השעה מוכנה להמשכת הברכה, ומשו"כ רָצָה לְבָרֵךְ אֶת אֵלֶּה וְלֹא יָכֹל, מִלִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה שעמדה עליו מצד שלמות הדין שֶׁפָּחַד. אָמַר, אֵיךְ אֶעֱשֶׂה, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶםשמעון ולוי בָּאוּ מִצַּד הַדִּין הַקָּשֶׁה? אִם אַחֲזִיק בַּשְּׁכִינָה - לֹא אוּכַל,שכל עוד השכינה תחת שלטון הדין אף הצדיק אין יכול להשתמש בכחה, שֶׁהֲרֵי הָיוּ לִי אַרְבַּע נָשִׁים וְנִשְׁלַמְתִּי בָהֶן.ואין לי את מעלת משה רבנו שפרש מאשתו (כמבואר בשבת פז.). אֶלָּאאמר יעקב אַעֲלֶה אוֹתָם לְבַעַל הַבַּיִת,שהוא ז"א דאצילות כמקור השפעה של חסד גם בזמן שהשכינה בהנהגת הדין שֶׁהֲרֵי (בּוֹ) הַבַּיִת עוֹמֵד בִּרְשׁוּתוֹ,של בעל הבית, הוא הנקרא 'איש האלהים', וּמַה שֶּׁיִּרְצֶה - יַעֲשֶׂה.נתברר שיעקב אבינו לא רצה לתקן ולברך במקום שיש אחיזה לדין, אלא העלה הדברים למדרגה עליונה יותר. כָּךָ יַעֲקֹב אָמַר, חֲלָקִים שֶׁל נָשִׁים וּבָנִים הֲרֵי לָקַחְתִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִשְׁלַמְתִּי, מצד י"ב בנים בסוד י"ב י"ב גבולי אלכסון המורים על שלמות סדרי הכוחות, וְאֵיךְ אֶתְחַזֵּק בַּמַּטְרוֹנִיתָא יוֹתֵר? לעשות נגד רצונה להגדיל כח שמעון ולוי שבאו מצד 'הדין הקשה', אֶלָּא אַעֲלֶה הַדְּבָרִים הוא משה רבנו הנקרא מארי דמטרוניתא ויש לו הכח להמתיק גם הדין הקשה [-גר"א] לְבַעַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְהוּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְלֹא יִפְחַד.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב הֲוָה לֵיהּ אַרְבַּע נָשִׁין, וְאוֹלִיד בְּנִין מִכֻּלְּהוּ, וְאִסְתַּלִּיק (נ"א: וְאִשְׁתַּלִּים) בִּנְשׁוֹי. כַּד בָּעָא יַעֲקֹב לְאִסְתַּלָּקָא, שְׁכִינְתָּא קָיְימֵי עֲלוֹי, בָּעָא לִבְרוּכֵי לְאִלֵּין, וְלָא יָכִיל, מִקַּמֵּי שְׁכִינְתָּא דְּדָחִיל. אָמַר, הֵיךְ אַעֲבִיד, דְּהָא תַּרְוַויְיהוּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא קָא אַתְיָין. אִי אַתְקִיף בִּשְׁכִינְתָּא לָא יָכִילְנָא, דְּהָא אַרְבַּע נָשִׁין הֲווּ לִי, וְאִשְׁתַּלִּימְנָא בְּהוֹן. אֶלָּא אֲסַלֵּק לוֹן לְמָארֵי דְבֵיתָא, דְּהָא (ביה) בֵּיתָא בִּרְעוּתֵיהּ קָיְימָא, וּמַה דְּבָעֵי יַעֲבִיד. כָּךָ יַעֲקֹב אָמַר, חוּלָקִין דִּנְשִׁין וּבְנִין הָא נָסְבִית בְּהַאי עַלְמָא, וְאִשְׁתַּלַּמְּנָא, הֵיךְ אַתְקִיף בְּמַטְרוֹנִיתָא יַתִּיר, אֶלָּא אֲסַלֵּק מִלִּין לְמָארֵי מַטְרוֹנִיתָא, וְהוּא יַעֲבִיד מַה דְּבָעֵי, וְלָא יִדְחַל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משה איש האלהים - בעל הבית המברך בלי פחד

בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים,ובכאן מצינו ב' הבחנות א. בַּעַל הַבַּיִת, אדון הבית. ב. בַּעַל אדון המטרוניתא. הַמַּטְרוֹנִיתָא׳ (דברים לג, א). כַּכָּתוּב, ׳אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּביחס ז"א למלכות וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ׳ביחס ז"א מצד מארי דמטרוניתא שאף יכול לבטל הדין הקשה, (במדבר ל, יד). שֶׁהֲרֵי ׳כַּלּוֹת מֹשֶׁה כָּתוּב׳וקרי כאן כַלַת משה, שהשכינה נקראת כלת משה, שמשה היה מרכבה למעלה [מחזה דז"א], ומשו"כ יכל לברך שמשפיע אל המקבל. (במדבר ז, א). וְעַל כֵּן מֹשֶׁה מְבָרֵךְ אֶת מִי שֶׁרוֹצֶה בְּלִי פַחַד,מפני פגם בשכינה ח"ו משום שיכלת לתקנה בכל עת כפי שירצה [בעה"ס], כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְלָכֵן אָמַר יַעֲקֹב, הֲרֵי רוֹאִים אָנוּ שֶׁבָּנַישמעון ולוי אֵלֶּה הֵם בְּצַד הַדִּיןעל כן הַקָּשֶׁה, (יָבִיאוּ) יָבֹא בַּעַלמשה רבינו, שעליו הכתוב אומר בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז) הַבַּיִת וִיבָרֵךְ אוֹתָם.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה אִישׁ הָאֱלהִים׳ (דברים לג, א), מָארֵיהּ דְּבֵיתָא, מָארֵיהּ דְּמַטְרוֹנִיתָא. כְּמָה דִכְתִיב, ׳אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ׳ (במדבר ל, יד). דְּהָא ׳כַּלֹּת משֶׁה׳ (במדבר ז, א) כְּתִיב. וְעַל דָּא, משֶׁה בָּרִיךְ מַאן דְּבָעָא וְלָא דָחִיל, כִּדְאוֹקִימְנָא. וּבְגִין כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב, הָא חָמֵינָן דְּבָנַי אִלֵּין בְּסִטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, (ליתיה) יֵיתֵי מָארִיהּ דְּבֵיתָא וִיבָרֵךְ לוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משה בעל הבית שלמעלה - קימה ושיבה כרצונו

מֹשֶׁה וַדַּאי אִישׁ הָאֱלֹהִים הָיָה, וּרְצוֹנוֹ עוֹשֶׂה בְּבֵיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (במדבר י לה) ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה'׳. וְ׳אִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (במדבר י לו) ׳וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'׳. המורה על התקשרות מלאה בסדרי המשפט [אור יקר רצז], שמושל בהנהגה האלוקית המשתלשלת בספירת המלכות, משה כביכול בבחינת בעל לאשה שיכול ברצונו להקים דבר השכינה, והדבר נרמז להדיא ש משה בקומת הבעל הוא, אשר אומר 'קומה ה", והדבר מורה על גודל קומתו הרוחנית של משה רבנו ביחס לשכינה הקדושה יתר על כך, זו מדרגה גבוהה יותר שהיתה של משה כ'בעל מטרוניתא' שיש לו אף הכח לבטל ולהפר דברה, שובה מלשון להשיב הדברים למצב הקודם ולבטל סדרי הדין של עתהוַדַּאישבכאן מתברר גודל קומתו של משה רבנו עד שיכול לעשות כרצונו כפי שֶׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ וְאֵין מוֹחֶה בְיָדוֹ,וכל זה מצד שניתנה לו הרשות לכך, כְּמוֹ אָדָם שֶׁגּוֹזֵר עַל אִשְׁתּוֹ, וְהִיא עוֹשָׂה רְצוֹנוֹ.רק מחמת שזה רצונו, גם אם אינם לפי סדרי החכמה של הבית. וְעַל כָּךְאף יַעֲקֹב, אַף עַל גַּביעקב אבינו שֶׁהָיָה אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים,בסוד מידת תפארת, דהיינו ז"א אבל לֹא הָיָהמצד מדרגת אחיזתו בז"א כ בַּעַל הַבַּיִת אֶלָּא לְמַטָּה,אבל מֹשֶׁה הוּאהנקרא בעה"ב אף במדרגות היותר עליונות לְמַעְלָה, וְלָכֵןיעקב אבינו הֶעֱלָה אוֹתָםאת ענין ברכת שמעון ולוי לְבַעַל הַבַּיִת.למשה שהוא יברכם ונתבאר בכאן כי בפרשת נדרים נרמז סוד מדרגת משה רבנו, אשר בכחו להקים ולהפר דבר השכינה, 'כל נדר וכל שבועת איסר' - שענינה לענות נפש - אשר תצא מפי השכינה כביכול מצד השתלשלות סדרי ההנהגה - בכח מידת משה - 'אישה יקימנו ואישה יפרנו', ואז 'וה' יסלח לה'.

בלשון הזוהר

משֶׁה וַדַּאי אִישׁ הָאֱלהִים הָיָה, וּרְעוּתֵיהּ עָבִיד בְּבֵיתֵיהּ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ׳אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר י לה) ׳וַיֹּאמֶר משֶׁה קוּמָה ה'׳. וְ׳אִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר י לו) ׳וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'׳. וַדַּאי רְעוּתֵיהּ עָבַד מָארֵיהּ דְּבֵיתָא וְלֵית דְּיִמְחֵי בִידֵּיהּ, כְּבַר נָשׁ דְּגָזַר עַל אִנְתְּתֵיהּ, וְעָבְדָא רְעוּתֵיהּ. וְעַל דָּא יַעֲקֹב אַף עַל גַּב דְּהֲוָה אָחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי, לָא הֲוָה מָארֵי דְבֵיתָא, אֶלָּא לְתַתָּא, משֶׁה הוּא לְעֵילָא, בְּגִין כָּךְ סָלִיק לוֹן לְמָארֵיהּ דְּבֵיתָא:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

סוד ה' ליראיו - אות ברית קודש ליראי חטא

׳בְּסוֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי וְגוֹ'׳ (בראשית מט, ו) - רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וְגוֹ'׳ (תהלים כה, יד). ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו׳ - הַסּוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה לֹא נָתַן הקב"ה אֶלָּא לְאוֹתָם יִרְאֵי חֵטְא. וּמִי שֶׁהֵם יִרְאֵי חֵטְא, מִתְגַּלֶּה לָהֶם סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל תּוֹרָה. וּמִיהוּ ׳סוֹד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה׳, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, שֶׁנִּקְרֵאת סוֹד יהו"ה בְּרִית קֹדֶשׁ.

בלשון הזוהר

׳בְּסוֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי וְגו'׳ (בראשית מט, ו) - רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו וְגו'׳ (תהילים כה, יד). ׳סוֹד יהו"ה לִירֵאָיו׳ - רָזָא עִלָּאָה דְאוֹרַיְיתָא, לָא יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא לְאִינוּן דַּחֲלֲי חַטָּאָה. וּמַאן דְּאִינוּן דַּחֲלֵי חַטָּאָה, אִתְגְּלִי לוֹן רָזָא עִלָּאָה דְאוֹרַיְיתָא. וּמַאן אִיהוּ ׳רָזָא עִלָּאָה דְאוֹרַיְיתָא׳, הֱוֵי אֵימָא דָּא אָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא, דְּאִקְרֵי סוֹד יהו"ה בְּרִית קֹדֶשׁ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שמעון ולוי בסוד ברית שכם - נפשי צרורה בברית העליונה

׳שִׁמְעוֹן וְלֵוִי׳ - הִטְרִיחוּ עַצְמָם עַל סוֹד זֶה בְּאַנְשֵׁי שְׁכֶם שֶׁיִּמּוֹלוּ עַצְמָם וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם סוֹד זֶה, וְהַפָּסוּק מֵעִיד שֶׁבְּמִרְמָה. וְעוֹד, בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי בֶּן סָלוּא שֶׁפָּסַל אֶת הַסּוֹד הַזֶּה. וְיַעֲקֹב אָמַר, ׳בְּסוֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי׳ - מִי זוֹ ׳נַפְשִׁי׳? - זוֹ נֶפֶשׁ שֶׁנִּכְנֶסֶת וְנֶאֱחֶזֶת בַּבְּרִית הָעֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה, וְנִקְרֵאת נֶפֶשׁ צְרוֹר הַחַיִּים.

בלשון הזוהר

׳שִׁמְעוֹן וְלֵוִי׳ - אַטְרְחוּ גַרְמַיְיהוּ עַל הַאי סוֹד, בְּאַנְשֵׁי שְׁכֶם, דְּיִגְזְרוּן גַּרְמַיְיהוּ וִיקַבְּלוֹי עֲלוֹן הַאי סוֹד. וּקְרָא אַסְהִיד, בְּמִרְמָה. תוּ בְּעוֹבָדָא דְּזִמְרִי בֶּן סָלוּא, דְּפָסַל הַאי סוֹד. וְיַעֲקֹב אָמַר ׳בְּסוֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי׳. מַאי ׳נַפְשִׁי׳ - דָּא נַפְשָׁא דְּעָאֳלַת וְאִתְאַחֲדַת בִּבְרִית עִלָּאָה לְעֵילָא, וְאִקְרֵי נֶפֶשׁ צְרוֹרָא דְחַיֵּי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

בקהלם אל תחד כבודי - דין שמעון ולוי בכל דור

וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח. ׳בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳ (בראשית מט, ו), הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ,שלא נזכר שמו של יעקב אצל קרח, אלא רק בן יצהר בן קהת בן לוי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַרלשון הקהלה ׳וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח׳ (במדבר טז, יט). ׳אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳ - זֶה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל סְתָם. שכבודו של יעקב הוא בסוד כבוד ישראל, וכשאינו בא בקהלם, ממילא אין ביניהן ייחוד גמור גם כן [- נפש דוד]. וְלָכֵן לֹא בֵרַךְ אוֹתָם אֲבִיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהִשְׁאִיר אוֹתָם לְמֹשֶׁה. שיתקן את הייחוד רַבִּי חִיָּיא אָמַר, מֵהַפְּסוּקִים הַלָּלוּשבפרשת ויחי משמע (וּמִשּׁוּם כָּךְ) (ס"א: מַשְׁמָע) שֶׁלֹּא נֶאֱחָז זֶה בָּזֶה,שיעקב אבינו לא פעל ייחוד בין שאר השבטים וְהִצְטָרֵךְהדבר להיות בדווקא כָּךְ.כדי להחליש כח מדת הדין הקשה וכדי שמשה יקבץ את ענינם באופן המתוקן ובכך כביכול יעלה את ענינם וְלָכֵן יֵשׁ בּוֹ הַכֹּל, וְאֵין לְךְ דּוֹר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוֹרֵד דִּין שֶׁלָּהֶם לְקַטְרֵג בָּעוֹלָם,שורש החטא של קליפת קורח מתעורר בכל דור ודור, ודווקא 'מפני שיש בו הכל' כנגד זה גזרה חכמתו יתברך את הצורך לתקנו בכל דור ולא רק שורש החטא אלא אף עונש הדין שלו מתקיים בכל דור וּמִתְרַבִּים הַמְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם.אין לך עניים סופרים ומלמדי תינוקות אלא משבט שמעון כדי שיפוצו בכל מקום. ושבטו של לוי עשאו בדרך כבוד מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות הִנֵּה לְךְ הַכֹּל.שכל ישראל נפגעו מפגיעה בייחודם (ס"א: זֶה כְּנֶגֶד זֶה).

בלשון הזוהר

׳בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳ (בראשית מט, ו). הָא אוּקְמוּהָ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח׳ (במדבר טז, יט). ׳אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי׳ - דָּא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל סְתָם. וְעַל דָּא לָא בָּרִיךְ לוֹן אֲבוּהוֹן, בְּגִין דְּסָלִיק לוֹן לְמשֶׁה. רִבִּי חִיָּיא אָמַר, מֵהַנֵּי קְרָאֵי (ובגיני כך) (ס"א: משמע) דְּלָא אִתְאֲחִיד דָּא בְּדָא, וְאִצְטְרִיךְ הָכִי. וְעַל דָּא אִית בֵּיהּ כֹּלָּא, וְלֵית לָךְ דָּרָא בְּעַלְמָא, דְּלָא נָחֲתָא דִּינָא דִּלְּהוֹן לְקַטְרְגָא בְּעַלְמָא וְאַסְגִּיאוּ מְהַדְּרֵי עַל פְּתָחַיְיהוּ דִבְנֵי נָשָׁא, הֵא לָךְ כֹּלָּא. (ס"א: הא לקבל הא).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳יהודה אתה יודוך אחיך׳

הלבנה של ישראל למעלה משמש האמות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.