משכבי אביך - שלוש בניני ירושלים הרמוזים בברכת ראובן
ויחי · ׳פחז כמים אל תותר׳ - גלויות ראובן וקרבותיו העתידים בארץ הקדושה · מאמר 56 · פיסקה 8 · דף רלו ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳, דְּהָא כַּד יִגְחוּן קְרָבָא בְּנִי רְאוּבֵן בְּעַלְמָא, וִינַצְחוּן עֲמָמִין סַגִּיאִין, לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בְּמַלְכוּתָא, מַאי טַעְמָא, ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי׳, דִּזְמִינִין לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא דַיְיקָא, דִּכְתִיב ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ (ס"א דא ירושלים. משכבי), מִשְׁכַּב מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, אָבִיךָ דָּא יִשְׂרָאֵל סָבָא, ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ וְלָא מִשְׁכַּב, בְּגִין דְּהָא בִּתְרֵי זִמְנֵי אִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַ ם, וּתְלִיתָאָה לְזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְעַל דָּא ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳. וְהָכָא אִתְגַּלְּיָיא בְּרָכָה, וּמַאי דְּהֲוָה בְּהַהוּא זִמְנָא, וּמַאי דְּהֲוָה כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, וּמַה דִּיְהֵא בְּזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּעוֹבָדָא דִרְאוּבֵן:
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד) - שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר יַעַרְכוּ קְרָב בְּנֵי רְאוּבֵן בָּעוֹלָם וִינַצְּחוּ עַמִּים רַבִּים, לֹא יִשָּׁאֲרוּ בַּמַּלְכוּת, מָה הַטַּעַם? ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - שֶׁעֲתִידִים לַעֲרֹךְ קְרָב בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה דַּוְקָא, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - (זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, משכבי)? מִשְׁכָּב הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא אָבִיךְ, זֶה יִשְׂרָאֵל הַסָּבָא. ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ וְלֹא מִשְׁכָּב, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי פַּעֲמַיִם נִבְנְתָה יְרוּשָׁלַיִם, וּפַעַם שְׁלִישִׁית לִזְמַנּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְלָכֵן ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳. וְכָאן הִתְגַּלְּתָה בְּרָכָה, וּמַה שֶּׁהָיָה בְּאוֹתוֹ זְמַן, וּמַה שֶּׁהָיָה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּמַעֲשֵׂה רְאוּבֵן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, ׳פחז כמים אל תותר׳, דהא כד יגחון קרבא בני ראובן בעלמא, וינצחון עממין סגיאין, לא ישתארון במלכותא, מאי טעמא, ׳כי עלית משכבי׳, דזמינין לאגחא קרבא בארעא קדישא דייקא, דכתיב ׳כי עלית משכבי אביך׳ (ס"א דא ירושלים. משכבי), משכב מבעי ליה. אלא, אביך דא ישראל סבא, ׳משכבי אביך׳ ולא משכב, בגין דהא בתרי זמני אתבני ירושל ם, ותליתאה לזמנא דמלכא משיחא. ועל דא ׳משכבי אביך׳. והכא אתגלייא ברכה, ומאי דהוה בההוא זמנא, ומאי דהוה כד עאלו ישראל לארעא, ומה דיהא בזמנא דמלכא משיחא בעובדא דראובן:
התרגום: דבר אחר ׳פחז כמים אל תותר׳ (בראשית מט, ד) - שהרי כאשר יערכו קרב בני ראובן בעולם וינצחו עמים רבים, לא ישארו במלכות, מה הטעם? ׳כי עלית משכבי אביך׳ - שעתידים לערך קרב בארץ הקדושה דוקא, שכתוב ׳כי עלית משכבי אביך׳ - (זו ירושלים, משכבי)? משכב היה צריך לכתב! אלא אביך, זה ישראל הסבא. ׳משכבי אביך׳ ולא משכב, משום שהרי פעמים נבנתה ירושלים, ופעם שלישית לזמנו של מלך המשיח, ולכן ׳משכבי אביך׳. וכאן התגלתה ברכה, ומה שהיה באותו זמן, ומה שהיה כשנכנסו ישראל לארץ, ומה שיהיה בזמן מלך המשיח במעשה ראובן.
מן המפרשים
כתם פז: פחז כמים אל תותר הכא אמר מה דיערע ליה וכו' כל דבר הנביאים בסגנון ההוא שהם מדברים בו יורו על העבר ועל העתיד ומה דביני ביני ובפרט בשעת פטירתם שהם מגידים עתידות כנודע מהברכות אשר בירך יצחק ליעקב בנו וזולתו מן המברכים וכן יעקב…
הסולם: דבר אחר, פחז כמים וגו': כי כשבני ראובן יערכו מלחמה בעולם, וינצחו עמים רבים, לא ישארו, בני ראובן, במלכות. וז"ש הכתוב , אל תותר. מה הטעם, כי עלית משכבי, מפני שעתידים לערוך מלחמה בארץ הקדושה, כי בדיוק כתוב כי עלית משכבי אביך, שזה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: