ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 8לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת ויחי · מאמר 56

׳פחז כמים אל תותר׳

זוהר ח"א, פרשת ויחי, דף רלה:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

גלויות ראובן וקרבותיו העתידים בארץ הקדושה

בכורת ראובן שהועברה ליהודה ליוסף וללוי

רְאוּבֵן הָיָה בְּכוֹר שֶׁל יַעֲקֹב. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, לוֹ הָיָה רָאוּי הַכֹּל, וְהַכֹּל הָעֳבַר מִמֶּנּוּ, וְנִתְּנָה הַמַּלְכוּת לִיהוּדָה, הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף, וְהַכְּהֻנָּה לְלֵוִי. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד) - לֹא תִשָּׁאֵר בָּהֶם. וּמַה שֶּׁאָמַר ׳כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי׳, כָּאן בֵּרְכוֹ וְהִפְקִידוֹ אֵצֶל הקב"ה.

בלשון הזוהר

רְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיַעֲקֹב הֲוָה, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לֵיהּ הֲוָה אִתְחֲזֵי כֹּלָּא, וְאִתְעֲבַר מִינָהּ כֹּלָּא, וְאִתְיְהִיב מַלְכוּ לִיהוּדָה, בְּכֵירוּתָא לְיוֹסֵף, כְּהוּנָּתָא לְלֵוִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד), לָא תִשְׁתָּאַר בְּהוּ. וּמַה דְּאָמַר ׳כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי׳, הָכָא בָּרְכֵיהּ וּפַקְדֵּיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משל אהוב המלך - יעקב מצווה את המלך על בנו

לַאֲהוּב הַמֶּלֶךְ, (שֶׁבִּקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה) (נ"א: שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְרָצָה שֶׁהַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה) יוֹם אֶחָד הֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בַּשּׁוּק. אָמַר לַמֶּלֶךְ, זֶה בְּנִי, וַדַּאי אֲהוּב נַפְשִׁי. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, וְיָדַע שֶׁזֶּה בִּקֵּשׁ עַל בְּנוֹ. כָּךְ יַעֲקֹב אָמַר, ׳רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְגוֹ'׳ - כָּאן הִפְקִידוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ.

בלשון הזוהר

לִרְחִימָא דְמַלְכָּא, (דבעא מן מלכא למעבד ביה טיבו) (נ"א: דהוה ליה ברא והוה בעי דמלכא יעביד ליה טיבו) יוֹמָא חַד אַעֲבַר בְּרֵיהּ בְּשׁוּקָא, אָמַר לְמַלְכָּא, דָּא הוּא בְּרִי, וַדַּאי רְחִימָא דְנַפְשָׁאי. שָׁמַע מַלְכָּא, וְיָדַע דְּהָא שָׁאִיל עַל בְּרֵיהּ. כָּךְ יַעֲקֹב אָמַר, ׳רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְגו'׳, הָכָא פַקְדֵּיהּ לְמַלְכָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ראובן סמוך לצד הגבורה - ממונה תחת מיכאל וגבריאל

׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד) - כָּאן אָמַר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר (לוֹ) בָּאָרֶץ וְנִזְרַק לְחוּץ לָאָרֶץ. כְּנֶגֶד זֶה מְמֻנֶּה (תחום) אֶחָד מִצַּד הַמִּשְׁכָּן הָעֶלְיוֹן שֶׁמְּמֻנֶּה תַּחַת יַד מִיכָאֵל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים תַּחַת יַד גַּבְרִיאֵל. וּמִיכָאֵל הוּא רֹאשׁ בְּכָל מָקוֹם מִצַּד שֶׁל הַחֶסֶ"ד, וְגַבְרִיאֵל מִצַּד שֶׁל שְׂמֹאל שֶׁל גְּבוּרָ"ה. ׳וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל׳ (הושע יב, א) - צַד הַגְּבוּרָה, נִקְרָא בֵּית דִּין, וְסָמוּךְ לוֹ רְאוּבֵן, וְאַף עַל גַּב שֶׁמַּלְכוּת הָיְתָה שֶׁל יְהוּדָה, רְאוּבֵן סָמוּךְ כְּנֶגְדּוֹ הָיָה.

בלשון הזוהר

׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד) - הָכָא אָמַר מַה דְּאִעֲרַע לֵיהּ, דְּלָא אִשְׁתָּאַר (ליה) בְּאַרְעָא, וְשָׁדֵי לֵיהּ לְבַר מֵאַרְעָא. לָקֳבֵל דָּא, חַד מְמַנָּא (תחומא) מִסִּטְרָא דְּמִשְׁכְּנָא לְעֵילָא, דִּי מְמַנָּא תְּחוֹת יָדָא דְמִיכָאֵל, וְאָמְרֵי לָהּ תְּחוֹת יְדָא דְגַבְרִיאֵל. וּמִיכָאֵל הוּא רֵישָׁא בְּכָל אֲתַר מִסִּטְרָא דְחֶסֶ"ד, וְגַבְרִיאֵל מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דִגְבוּרָ"ה. ׳וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל׳ (הושע יב, א), סְטַר גְּבוּרָה, בֵּי דִינָא אִקְרֵי, וְסָמִיךְ לֵיהּ רְאוּבֵן, אַף עַל גַּב דְּמַלְכוּ הֲוָה דִיהוּדָה, רְאוּבֵן סָמוּךְ לְקֳבְלֵיהּ הֲוָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עתיד בני ראובן לעורר קרבות - ראשונים בגלות מצרים ואשור

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עֲתִידִים אוֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן לַעֲרֹךְ שְׁנֵי קְרָבוֹת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ. בּא רְאֵה, כָּתוּב ׳כֹּחִי׳ - בְּגָלוּת מִצְרַיִם. ׳וְרֵאשִׁית אוֹנִי׳ - שֶׁהֵם הָיוּ רִאשׁוֹנִים לַאֲחֵיהֶם לַקְּרָב. ׳יֶתֶר שְׂאֵת׳ - לְגָלוּת אַשּׁוּר, שֶׁמִּשָּׁם גָּלוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן רִאשׁוֹנִים מִכֻּלָּם, וְסָבְלוּ כַּמָּה רָעוֹת, וְכַמָּה עִנּוּיִים סָבְלוּ, וְלֹא שָׁבוּ עַד כָּעֵת.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זְמִינִין אִינוּן בְּנֵי רְאוּבֵן, לַאֲגָחָא תְּרֵין קְרָבִין בְּגוֹ אַרְעָא. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳כֹּחִי׳, בְּגָלוּתָא דְמִצְרַיִם. ׳וְרֵאשִׁית אוֹנִי׳, דְּאִינוּן הֲווּ קַדְמָאִין לְגַבֵּי אֲחוּהוֹן לִקְרָבָא. ׳יֶתֶר שְׂאֵת׳, לְגָלוּתָא דְאַשּׁוּר, דְּמִתַּמָּן גָלוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן קַדְמָאי מִכֻּלְּהוּ, וְסָבְלֵי כַּמָּה בִּישִׁין, וְכַמָּה עִנּוּיִין סָבְלוּ, וְלָא תָבוּ עַד כְּעָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יתר עז לימות המשיח - קרבות ראובן בארץ הקדושה דוקא

׳וְיֶתֶר עָז׳ - לַזְּמַן שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, הֵם יֵצְאוּ וְיַעַרְכוּ קְרָבוֹת בָּעוֹלָם וִינַצְּחוּ, וְיִתְחַזְּקוּ עַל הָעַמִּים, וּבְנֵי הָעוֹלָם יִפְחֲדוּ מֵהֶם וְיִרְתְּתוּ לִפְנֵיהֶם וְיַחְשְׁבוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּמַּלְכוּת, וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ - מָה הַטַּעַם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בָהּ וַאֲפִלּוּ בְּצַד אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם? מִשּׁוּם ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - שֶׁעֲתִידִים לְהִכָּנֵס וְלַעֲרֹךְ קְרָבוֹת בְּתוֹךְ הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ דַּוְקָא, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם.

בלשון הזוהר

׳וְיֶתֶר עָז׳, לְזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא יִתְעַר בְּעַלְמָא, אִינוּן יִפְקוּן וְיִגְחוּן קְרָבִין בְּעַלְמָא, וִינַצְחוּן, וְיִתַּקְפוּן עַל עַמְמַיָא. וּבְנֵי עַלְמָא יִדְחֲלוּן מִנַּיְיהוּ וְיִרְתְּתוּן קַמַּיְיהוּ, וְיַחְשִׁיבוּ לְאִתְגַּבְּרָא בְּמַלְכוּתָא, וְלָא יִשְׁתָּאֲרוּן בֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳, מַאי טַעְמָא לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בֵּיהּ, וְאֲפִילּוּ בְּסִטְרָא חַד דְּעַלְמָא, בְּגִין ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳. דִּזְמִינִין לְאֲעָלָא וּלְאַגָּחָא קְרָבִין בְּגוֹ אַרְעָא קַדִּישָׁא, ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ דַּיְיקָא, זוֹ יְרוּשָׁלֵם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ארבע גלויות ראובן - כנגד ארבע רוחות העולם

בֹּא רְאֵה, לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם הִתְפַּזְּרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן בַּגָּלוּת, כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ לַגָּלוּת אַרְבַּע פְּעָמִים בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כֹּחִי׳ - אֶחָד, וְ ׳רֵאשִׁית אוֹנִי׳ - שְׁנַיִם, ׳יֶתֶר שְׂאֵת׳ - שְׁלֹשָׁה, וְ ׳יֶתֶר עָז׳ - אַרְבָּעָה. כְּמוֹ כֵן עֲתִידִים הֵם לַעֲרֹךְ קְרָב בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְלִשְׁלֹט בִּקְרָבוֹתֵיהֶם עַל הַכֹּל, וִינַצְּחוּ עַמִּים רַבִּים וְיִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם.

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא, אִתְבַּדְּרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן בְּגָלוּתָא, לְקִבְלֵיהוֹן דְּכָל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְגָּלוּ בְּגָלוּתָא אַרְבַּע זִמְנִין בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כֹּחִי׳ חַד, וְ ׳רֵאשִׁית אוֹנִי׳ תְּרֵי, ׳יֶתֶר שְׂאֵת׳ תְּלַת, וְ ׳יֶתֶר עָז׳ אַרְבָּעָה. כְּגַוְונָא דָא זְמִינִין אִינוּן לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא, וּלְמִשְׁלַט בְּקִרְבַּיְיהוּ עַל כֹּלָּא, וִינַצְחוּן עֲמָמִין סַגִּיאִין, וְיִשְׁלְטוּן עֲלַיְיהוּ:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הרהור יעקב בטיפה הראשונה - סוד חלול משכב אביך

׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ (בראשית מט, ד) - כָּאן נִרְמָז עַל הִרְהוּר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב בַּטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּרָחֵל, שֶׁאִלְמָלֵא הִרְהוּר שֶׁל אוֹתָהּ טִפָּה הָיָה בִּמְקוֹמָהּ, נִשְׁאָר הָיָה רְאוּבֵן בַּכֹּל. אֲבָל ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - עָלִיתָ - בְּהִרְהוּר אַחֵר, ׳אָז חִלַּלְתָּ וְגוֹ'׳.

בלשון הזוהר

׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ (בראשית מט, ד) - הָכָא אִתְרְמִיז עַל הִרְהוּרָא קַדְמָאָה דְּהֲוָה לֵיהּ לְיַעֲקֹב, בְּהַאי טִפָּה קַדְמָאָה בְּרָחֵל, דְּאִלְמָלֵא הִרְהוּרָא דְהַהִיא טִפָּה הֲוָה בְּאַתְרָהּ, אִשְׁתָּאַר רְאוּבֵן בְּכֹלָּא. אֲבָל ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳, עָלִיתָ, בְּהִרְהוּרָא אָחֳרָא, ׳אָז חִלַּלְתָּ וְגוֹ'׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משכבי אביך - שלוש בניני ירושלים הרמוזים בברכת ראובן

דָּבָר אַחֵר ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד) - שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר יַעַרְכוּ קְרָב בְּנֵי רְאוּבֵן בָּעוֹלָם וִינַצְּחוּ עַמִּים רַבִּים, לֹא יִשָּׁאֲרוּ בַּמַּלְכוּת, מָה הַטַּעַם? ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - שֶׁעֲתִידִים לַעֲרֹךְ קְרָב בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה דַּוְקָא, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ (ס"א: זוֹ יְרוּשָׁלַיִם) ׳מִשְׁכְּבֵי׳ - ׳מִשְׁכָּב׳ הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב! אֶלָּא ׳אָבִיךְ׳, זֶה יִשְׂרָאֵל הַסָּבָא, ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ וְלֹא ׳מִשְׁכָּב׳, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי פַּעֲמַיִם נִבְנְתָה יְרוּשָׁלַיִם, וּפַעַם שְׁלִישִׁית לִזְמַנּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְלָכֵן ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳. וְכָאן הִתְגַּלְּתָה בְּרָכָה, וּמַה שֶּׁהָיָה בְּאוֹתוֹ זְמַן, וּמַה שֶּׁהָיָה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּמַעֲשֵׂה רְאוּבֵן.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר׳ (בראשית מט, ד), דְּהָא כַּד יִגְחוּן קְרָבָא בְּנִי רְאוּבֵן בְּעַלְמָא, וִינַצְחוּן עֲמָמִין סַגִּיאִין, לָא יִשְׁתָּאֲרוּן בְּמַלְכוּתָא, מַאי טַעְמָא, ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי׳, דִּזְמִינִין לַאֲגָחָא קְרָבָא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא דַיְיקָא, דִּכְתִיב ׳כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ (ס"א: דָּא יְרוּשָׁלַיִם) ׳מִשְׁכְּבֵי׳, ׳מִשְׁכַּב׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, ׳אָבִיךָ׳ דָּא יִשְׂרָאֵל סָבָא, ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ וְלָא ׳מִשְׁכַּב׳, בְּגִין דְּהָא בִּתְרֵי זִמְנֵי אִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַם, וּתְלִיתָאָה לְזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְעַל דָּא ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳. וְהָכָא אִתְגַּלְּיָיא בְּרָכָה, וּמַאי דְּהֲוָה בְּהַהוּא זִמְנָא, וּמַאי דְּהֲוָה כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, וּמַה דִּיְהֵא בְּזִמְנָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּעוֹבָדָא דִרְאוּבֵן:

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳שמעון ולוי אחים׳

ברכתם הנעדרת ומסירתה למשה בסוד הברית

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.