הרהור יעקב בטיפה הראשונה - סוד חלול משכב אביך
ויחי · ׳פחז כמים אל תותר׳ - גלויות ראובן וקרבותיו העתידים בארץ הקדושה · מאמר 56 · פיסקה 7 · דף רלו ע"א
לשון הזוהר
׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳ - הָכָא אִתְרְמִיז עַל הִרְהוּרָא קַדְמָאָה דְּהֲוָה לֵיהּ לְיַעֲקֹב. בְּהַאי טִפָּה קַדְמָאָה בְּרָחֵל, דְּאִלְמָלֵא הִרְהוּרָא דְהַהִיא טִפָּה הֲוָה בְּאַתְרָהּ, אִשְׁתָּאַר רְאוּבֵן בְּכֹלָּא. אֲבָל ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ׳, עָלִיתָ, בְּהִרְהוּרָא אָחֳרָא, ׳אָז חִלַּלְתָּ וְגו'׳.
תרגום
׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ׳ (בראשית מט, ד) - עַל ׳מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - כָּאן נִרְמָז עַל הִרְהוּר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב בַּטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּרָחֵל, שֶׁאִלְמָלֵא הִרְהוּר שֶׁל אוֹתָהּ טִפָּה הָיָה בִּמְקוֹמָהּ, נִשְׁאָר הָיָה רְאוּבֵן בַּכֹּל, אֲבָל ׳פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךְ׳ - עָלִיתָ - בְּהִרְהוּר אַחֵר, ׳אָז חִלַּלְתָּ וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך׳ - הכא אתרמיז על הרהורא קדמאה דהוה ליה ליעקב. בהאי טפה קדמאה ברחל, דאלמלא הרהורא דההיא טפה הוה באתרה, אשתאר ראובן בכלא. אבל ׳פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך׳, עלית, בהרהורא אחרא, ׳אז חללת וגו'׳.
התרגום: ׳פחז כמים אל תותר כי עלית׳ (בראשית מט, ד) - על ׳משכבי אביך׳ - כאן נרמז על הרהור ראשון שהיה ליעקב בטפה הראשונה ברחל, שאלמלא הרהור של אותה טפה היה במקומה, נשאר היה ראובן בכל, אבל ׳פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך׳ - עלית - בהרהור אחר, ׳אז חללת וגו'׳.
מן המפרשים
הסולם: פחז כמים אל תותר וגו': כאן נרמז על הרהור הראשון, שהיה לו ליעקב בטפה הראשונה, ברחל. כי אלו היה הרהור של טפה ההיא במקומה בלאה, היה נשאר ראובן בכל, במלוכה ובכהונה ובבכורה, אבל, פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך, דהיינו שעלית…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: