ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 53: ׳ויקרא יעקב אל בניו האספו׳ - סוד הקריאה המקיימת וגנזי הברכות הנסתרים › פיסקה 8 (רלד ע"ב)

קריאה אל האלוקים - סידור השבח המעמיד קיום עליון

ויחי · ׳ויקרא יעקב אל בניו האספו׳ - סוד הקריאה המקיימת וגנזי הברכות הנסתרים · מאמר 53 · פיסקה 8 · דף רלד ע"ב

לשון הזוהר

אִי תֵימָא ׳וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלהִים׳ (יונה ג, ח), ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה'׳ (יונה ב, ג), הָכִי הוּא וַדַּאי, לְקָשְׁרָא וּלְקָיְימָא קִיּוּמָא לְעֵילָא. וּמַאן אִיהוּ, סִדּוּרָא דְשִׁבְחָא דְמָארֵיהּ. וְכָל אִינוּן מִלִּין דְּבָעָאן קַמֵּי מָארֵיהּ, קִיּוּמָא יָהִיב לֵיהּ לְמָארֵיהּ, דְּאַחֲזֵי דְּבֵיהּ תַּלְיָא כֹּלָּא, וְלָא בְּאֲתַר אָחֳרָא, הָא כֹּלָּא קַיַּים קִיּוּמָא. כְּהַאי גַּוְונָא ׳וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו׳, קִיֵּים לוֹן בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. כְּגַוְונָא דָא וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, אִתְקְיַּים בְּקִיּוּמֵיהּ.

תרגום

אִם תֹּאמַר ׳וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים׳, ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה'׳ - כָּךְ הוּא וַדַּאי, לְקַשֵּׁר וּלְקַיֵּם קִיּוּם הָעֶלְיוֹן, וּמַהוּ? סִדּוּר שֶׁל שֶׁבַח רִבּוֹנוֹ, וְכָל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁמְּבַקְּשִׁים לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, קִיּוּם נוֹתֵן לוֹ לְרִבּוֹנוֹ שֶׁמַּרְאֶה שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר, הֲרֵי הַכֹּל מַעֲמִיד קִיּוּם. כְּמוֹ זֶה ׳וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו׳ - הֶעֱמִידָם בְּקִיּוּם שָׁלֵם. כְּמוֹ זֶה וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, הִתְקַיֵּם בְּקִיּוּמוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אי תימא ׳ויקראו אל אלהים׳ (יונה ג, ח), ׳קראתי מצרה לי אל ה'׳ (יונה ב, ג), הכי הוא ודאי, לקשרא ולקיימא קיומא לעילא. ומאן איהו, סדורא דשבחא דמאריה. וכל אינון מלין דבעאן קמי מאריה, קיומא יהיב ליה למאריה, דאחזי דביה תליא כלא, ולא באתר אחרא, הא כלא קיים קיומא. כהאי גוונא ׳ויקרא יעקב אל בניו׳, קיים לון בקיומא שלים. כגוונא דא ויקרא אל משה, אתקיים בקיומיה.

התרגום: אם תאמר ׳ויקראו אל אלהים׳, ׳קראתי מצרה לי אל ה'׳ - כך הוא ודאי, לקשר ולקים קיום העליון, ומהו? סדור של שבח רבונו, וכל אותם דברים שמבקשים לפני רבונו, קיום נותן לו לרבונו שמראה שהכל תלוי בו ולא במקום אחר, הרי הכל מעמיד קיום. כמו זה ׳ויקרא יעקב אל בניו׳ - העמידם בקיום שלם. כמו זה ויקרא אל משה, התקים בקיומו.

מן המפרשים

הסולם: אי תימא, ויקראו אל אלקים וגו': שלכאורה איזה קיום יש כאן, ומשיב, כן הוא ודאי, שגם הקריאה שבכאן, הוא לקשר ולקיים קיום למעלה, ומה הוא, הוא כי סדור השבח לאדונו וכל הדברים שמתפללים לפני אדונו, נותנים קיום ותוקף לאדונו, שמראה בזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: