ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 53: ׳ויקרא יעקב אל בניו האספו׳ - סוד הקריאה המקיימת וגנזי הברכות הנסתרים › פיסקה 11 (רלד ע"ב)

גימ"ל ודל"ת בלי פירוד - סוד החכמה שבמלת ואגידה

ויחי · ׳ויקרא יעקב אל בניו האספו׳ - סוד הקריאה המקיימת וגנזי הברכות הנסתרים · מאמר 53 · פיסקה 11 · דף רלד ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי שָׁאִיל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ, וְאַגִּידָה, אוֹ וְיַגֵּד, אוֹ וְיַגִּידוּ, וְכֵן כֻּלְּהוּ, דְּתָנִינָן דְּרָזָא דְחָכְמָתָא אִיהִי, אַמַּאי בְּמִלָּה דָא (בכלהו) אִיהוּ רָזָא דְחָכְמְתָא. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מִלָּה דְאַתְיָא בְּגִימֶ"ל דָלֶ"ת בְּלָא פִּירוּדָא, וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְחָכְמָתָא. מִלָּה דְאַתְיָא בִּשְׁלִימוּ בְּרָזָא דְאַתְוָון, הָכִי הוּא, כַּד אִינוּן בְּחָכְמְתָא. אֲבָל דָלֶ"ת בְּלָא גִימֶ"ל, לָאו הוּא שְׁלִימוּ, וְכֵן גִימֶ"ל בְּלָא דָלֶ"ת. דְּהָא דָא בְּדָא אִתְקַשְּׁרוּ בְּלָא פִּירוּדָא, וּמַאן דְּאַפְרִישׁ לוֹן, גָּרִים לְגַרְמֵיהּ מוֹתָא, וְרָזָא דָא חוֹבָא דְּאָדָם.

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, וְאַגִּידָה, אוֹ וְיַגֵּד, אוֹ וְיַגִּידוּ, וְכֵן כֻּלָּם, שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁסּוֹד הַחָכְמָה הִיא, לָמָּה בְּדָבָר זֶה (בְּכֻלָּם) הוּא סוֹד הַחָכְמָה? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁבָּא בְּגִימֶ"ל דָּלֶ"ת בְּלִי פֵרוּד, וְזֶהוּ סוֹד הַחָכְמָה. דָּבָר שֶׁבָּא בִּשְׁלֵמוּת בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת כָּךְ הוּא כְּשֶׁהֵם בַּחָכְמָה, אֲבָל דָּלֶ"ת בְּלִי גִימֶ"ל אֵינוֹ שְׁלֵמוּת, וְכֵן גִּימֶ"ל בְּלִי דָלֶ"ת, שֶׁהֲרֵי זֶה בָּזֶה נִקְשְׁרוּ בְּלִי פֵרוּד, וּמִי שֶׁמַּפְרִידָם, גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ מָוֶת, וְסוֹד זֶה הוּא חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי שאיל לרבי שמעון, אמר ליה, ואגידה, או ויגד, או ויגידו, וכן כלהו, דתנינן דרזא דחכמתא איהי, אמאי במלה דא (בכלהו) איהו רזא דחכמתא. אמר ליה, בגין דאיהו מלה דאתיא בגימ"ל דל"ת בלא פירודא, והאי איהו רזא דחכמתא. מלה דאתיא בשלימו ברזא דאתוון, הכי הוא, כד אינון בחכמתא. אבל דל"ת בלא גימ"ל, לאו הוא שלימו, וכן גימ"ל בלא דל"ת. דהא דא בדא אתקשרו בלא פירודא, ומאן דאפריש לון, גרים לגרמיה מותא, ורזא דא חובא דאדם.

התרגום: רבי יוסי שאל את רבי שמעון. אמר לו, ואגידה, או ויגד, או ויגידו, וכן כלם, ששנינו שסוד החכמה היא, למה בדבר זה (בכלם) הוא סוד החכמה? אמר לו, משום שהוא דבר שבא בגימ"ל דל"ת בלי פרוד, וזהו סוד החכמה. דבר שבא בשלמות בסוד האותיות כך הוא כשהם בחכמה, אבל דל"ת בלי גימ"ל אינו שלמות, וכן גימ"ל בלי דל"ת, שהרי זה בזה נקשרו בלי פרוד, ומי שמפרידם, גורם לעצמו מות, וסוד זה הוא חטאו של אדם.

מן המפרשים

רמ"א: בלא פירודא בלא פירודא כו'. סוד ג"ד הם ז' ספירות מתחברות ע"י (הראי') [הברית והיא י'] ונעשה 'גיד', ועיין בתיקונים (דף ס"ו ו) סוף מ"ו ע"א וריש ע"ב (תיקו"ז כא נד.) כי גם העט' נקראת דל"ת והברית ג' כדלקמן פרשת תצוה דף ע"ט ע"ד (קפא.)…

הסולם: ר' יוסי שאיל וכו': ר"י שאל את ר"ש, אמר לו, ואגידה או ויגד או ויגידו וכן כל מקום שנאמר הגדה, למדנו שהוא סוד החכמה, למה יש במלה זו סוד החכמה.

נפש דוד: בג' ד' בלא פירודא: שג' הוא גומל חסדים ודלת עני מקבל כמ" בשבת ק"ג ( שבת קג, א ) . ועיין לקמן רמ"ד ב' (ח"א רמד, ב) וליקוט הגר"א ז"ל שם. (השמטות) . בגימל דלית: גימל הוא ז"א שכליל חג"ת וכמש"ל רכ"ד (ח"א רכד, א) , שנקרא שין מתלת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר