ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 53: ׳ויקרא יעקב אל בניו האספו׳ - סוד הקריאה המקיימת וגנזי הברכות הנסתרים › פיסקה 10 (רלד ע"ב)

האספו ואגידה לכם - קיבוץ במקום עליון וסוד נסתר

ויחי · ׳ויקרא יעקב אל בניו האספו׳ - סוד הקריאה המקיימת וגנזי הברכות הנסתרים · מאמר 53 · פיסקה 10 · דף רלד ע"ב

לשון הזוהר

וַיֹּאמֶר, מַאי וַיֹּאמֶר. הָא אוּקְמוּהָ, (כמא דאת אמר, ויאמר בלבו) ׳וְאָמַרְתָּ בִלְבָבֶךָ׳ (ישעיהו מט, כא), אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי. הֵאָסְפוּ, אִסְפוּ מִבָּעֵי לֵיהּ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אִסְפוּ לִי חֲסִידָי׳ (תהילים נ, ה). אֶלָּא (ס"א קיים לון) קִים לָן הֵאָסְפוּ מֵאֲתַר דִּלְּעֵילָא הוּא. הֵאָסְפוּ בְּקִשּׁוּרָא שְׁלִים בְּיִחוּדָא חַד. וְאַגִּידָה לָכֶם, מַאי וְאַגִּידָה, רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ.

תרגום

וַיֹּאמֶר, מַה זֶּה וַיֹּאמֶר? הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ויאמר בְּלִבּוֹ) ׳וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךְ׳ - אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי. הֵאָסְפוּ!? אִסְפוּ הָיָה צָרִיךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אִסְפוּ לִי חֲסִידָי׳ (תהלים נ, ה) - ׳אֶלָּא (הֵקִים לָהֶם׳) קַיָּם לָנוּ, הֵאָסְפוּ מִמָּקוֹם שֶׁלְּמַעְלָה הוּא. הֵאָסְפוּ, בְּקִשּׁוּר שָׁלֵם בְּיִחוּד אֶחָד. וְאַגִּידָה לָכֶם, מַה זֶּה וְאַגִּידָה לָכֶם? סוֹד חָכְמָה הוּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויאמר, מאי ויאמר. הא אוקמוה, (כמא דאת אמר, ויאמר בלבו) ׳ואמרת בלבבך׳ (ישעיהו מט, כא), אמירה בחשאי. האספו, אספו מבעי ליה, כמא דאת אמר, ׳אספו לי חסידי׳ (תהילים נ, ה). אלא (ס"א קיים לון) קים לן האספו מאתר דלעילא הוא. האספו בקשורא שלים ביחודא חד. ואגידה לכם, מאי ואגידה, רזא דחכמתא איהו.

התרגום: ויאמר, מה זה ויאמר? הרי פרשוה, (כמו שנאמר ויאמר בלבו) ׳ואמרת בלבבך׳ - אמירה בחשאי. האספו!? אספו היה צריך, כמו שנאמר ׳אספו לי חסידי׳ (תהלים נ, ה) - ׳אלא (הקים להם׳) קים לנו, האספו ממקום שלמעלה הוא. האספו, בקשור שלם ביחוד אחד. ואגידה לכם, מה זה ואגידה לכם? סוד חכמה הוא.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואמרת בלבבך אמירה בחשאי: פי' מ': אלא קיים לון האספו מאתר דלעילא: פי' מכח הארת המ' שנקראת ה' יהיו מתקבצים ומתקשרים בקישורא שלים. בגי"מל דל"ת בלא פירודא: פי' זו"ן. ואע"ג דאית יו"ד לזמנין: פי' יסוד דזעיר: אבל אן ברכתא דלהון. פי'…

אור החמה: אמירה בחשאי פי' בכוונתו שהרי שם היו ולא היה קורא אותם וענין ויאמר הוא סוד הכוונה אל קשרם במקומם למעלה להשלים מטתו והיינו ויקרא ויאמר:

אור יקר: אספו מבעי ליה, קשיא ליה אם היו קצתם שם והוא אומר שיקראו ויאספו את אחרים מה ענין האספו, הרי שם היו, אלא אספו מבעי ליה שפירש אספו פי׳ שיתייחד]ו[ הענפים קרובים אל שורשם, ויתייחדו סביב לגוף האילן להקשר כולם יחד אל שורשם, שהם י׳׳ב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר