תוספת ברכה לזכר הנושא אישה - שני חלקים בברכתו
ויחי · ׳ויברכם ביום ההוא לאמור׳ - סוד היחוד בברכת יעקב ובכורת אפרים · מאמר 48 · פיסקה 8 · דף רלג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דְּנָשִׁין לָא מִתְבָּרְכָן אֶלָּא מִגּוּבְרִין, כַּד אִתְבָּרְכָן אִינוּן בְּקַדְמִיתָא, וּמֵהַאי בִּרְכָתָא מִתְבָּרְכָן. אֶלָּא בְּמַאי אוֹקִימְנָא ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב תּוֹסֶפֶת בִּרְכָאן לִדְכוּרָא דְּנָסִיב, בְּגִין דְּמִתְבָּרְכָא מִינֵיהּ אִתְּתָא. וְכֵן בְּכָל אֲתַר יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תּוֹסֶפֶת בִּרְכָאן לִדְכוּרָא דְנָסִיב, בְּגִין דְּמִתְבָּרְכָא (מניה אתתא וכן בכל אתר יהיב קודשא בריך הוא תוספת ברכאן לדכורא דנסיב, בגין דתתברך מניה נוקבא) מֵהַהוּא תּוֹסֶפֶת דְּבִרְכָאן. כֵּיוָן דְּאִנְסִיב בַּר נָשׁ יָהִיב לֵיהּ תְּרֵין חוּלָקִין, חַד לֵיהּ וְחַד לְנוּקְבֵיהּ, וְאִיהוּ נָטִיל כֹּלָּא, חוּלָקֵיהּ וְחוּלַק נוּקְבֵיהּ.
תרגום
בֹּא רְאֵה שֶׁנָּשִׁים לֹא מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא רַק מִגְּבָרִים, שֶׁכְּשֶׁמִּתְבָּרְכִים אֵלּוּ בַּתְּחִלָּה, וּמִבְּרָכָה זוֹ מִתְבָּרְכוֹת. אֶלָּא בַּמֶּה בֵּאַרְנוּ ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ (תהלים קטו, יב)? אֶלָּא הקב"ה נָתַן תּוֹסֶפֶת בְּרָכוֹת לַזָּכָר שֶׁנּוֹשֵׂא, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת מִמֶּנּוּ הָאִשָּׁה, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם נוֹתֵן הקב"ה תּוֹסֶפֶת בְּרָכוֹת לַזָּכָר שֶׁנּוֹשֵׂא, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְבָּרֵךְ (מִמֶּנּוּ אִשְׁתּוֹ, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם נוֹתֵן הקב"ה תּוֹסֶפֶת בְּרָכוֹת לַזָּכָר שֶׁנּוֹשֵׂא כְּדֵי שֶׁתִּתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ הַנּוּקְבָּא) מֵאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת הַבְּרָכוֹת. כֵּיוָן שֶׁנִּשָּׂא הָאָדָם, נוֹתֵן לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לִנְקֵבָתוֹ, וְהוּא נוֹטֵל הַכֹּל - חֶלְקוֹ וְחֵלֶק נְקֵבָתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, דנשין לא מתברכן אלא מגוברין, כד אתברכן אינון בקדמיתא, ומהאי ברכתא מתברכן. אלא במאי אוקימנא ׳יברך את בית ישראל׳. אלא קודשא בריך הוא יהב תוספת ברכאן לדכורא דנסיב, בגין דמתברכא מיניה אתתא. וכן בכל אתר יהיב קודשא בריך הוא תוספת ברכאן לדכורא דנסיב, בגין דמתברכא (מניה אתתא וכן בכל אתר יהיב קודשא בריך הוא תוספת ברכאן לדכורא דנסיב, בגין דתתברך מניה נוקבא) מההוא תוספת דברכאן. כיון דאנסיב בר נש יהיב ליה תרין חולקין, חד ליה וחד לנוקביה, ואיהו נטיל כלא, חולקיה וחולק נוקביה.
התרגום: בא ראה שנשים לא מתברכות אלא רק מגברים, שכשמתברכים אלו בתחלה, ומברכה זו מתברכות. אלא במה בארנו ׳יברך את בית ישראל׳ (תהלים קטו, יב)? אלא הקב"ה נתן תוספת ברכות לזכר שנושא, משום שמתברכת ממנו האשה, וכן בכל מקום נותן הקב"ה תוספת ברכות לזכר שנושא, משום שמתברך (ממנו אשתו, וכן בכל מקום נותן הקב"ה תוספת ברכות לזכר שנושא כדי שתתברך ממנו הנוקבא) מאותה תוספת הברכות. כיון שנשא האדם, נותן לו שני חלקים, אחד לו ואחד לנקבתו, והוא נוטל הכל - חלקו וחלק נקבתו.
מן המפרשים
כתם פז: ויאמר אלא קב"ה יהיב תוספת ברכאן לדכורא וכו' יאמר כי מל"ת א"ת בא לרבות תוספת הברכה שהב"ה נותן למדת הזכ"ר והוא מדת יוס"ף והוא סוד מוס"ף שב"ת לפי שביום השבת יש תוספת ברכה וסוד נפש יתירה והוא אמרו וכן בכל אתר יהיב קב"ה תוספת ברכאן…
אור החמה: והרא"ג ז"ל כתב ה"ג יהיב קב"ה תוספת ברכאן לדכורא דנשיב בגין דמתברכא מההוא תוספ' דברכאן כיון דאנסיב וכו' זהו פי' יברך יברך תוספת ברכאן דקאמר שלזכר נותנין לו חלקו וחלק אשתו.
אור יקר: במאי אוקימנא יברך את בית ישראל, אלא קב״ה יהיב תוספת ברכאן לדכורא בגין דמתברכא מיניה אתתא, וכן בכל אתר יהב קב״ה תוספת ברכאן לדכורא דנסיב, בגין דתתברך מיניה נוקבא מההוא. תוספת דברכאן, כיון דאנסיב ברנש יהיב ליה תרין חולקין, חד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: