׳יברך את בית ישראל׳ - נשים מתברכות מברכת הגברים תחילה
ויחי · ׳ויברכם ביום ההוא לאמור׳ - סוד היחוד בברכת יעקב ובכורת אפרים · מאמר 48 · פיסקה 7 · דף רלג ע"א
לשון הזוהר
׳וַיְבָרַכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר׳ - רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳יהו"ה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְגו'׳ (תהילים קטו, יב). ׳יהו"ה זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ׳, אִלֵּין גּוּבְרִין. ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ - אִלֵּין נָשִׁין. בְּגִין דִּדְכוּרִין בָּעְיָין לְאִתְבָּרְכָא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר נָשִׁין, וְנָשִׁין לָא מִתְבָּרְכָן אֶלָא מִבִּרְכַתְהוֹן דִּדְכוּרִין, דְּכַד דְּכוּרִין מִתְבָּרְכָן כְּדֵין נָשִׁין מִתְבָּרְכָן. וְאִי תֵימָא מֵהָא, דִּכְתִיב, ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׳ (ויקרא טז, ו), דְּבָעֵי לְכַפָּרָא עֲלֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר עַל בֵּיתֵיהּ, בְּגִין דְּמִתְבָּרְכָא מִנֵּיהּ.
תרגום
׳וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר׳ - רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (תהלים קטו, יב). ׳ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ׳ - אֵלּוּ הַגְּבָרִים. ׳יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳ - אֵלּוּ הַנָּשִׁים. מִשּׁוּם שֶׁזְּכָרִים צְרִיכִים לְהִתְבָּרֵךְ בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָשִׁים, וְנָשִׁים לֹא מִתְבָּרְכוֹת אֶלָּא מִבִּרְכַּת הַזְּכָרִים, שֶׁכְּשֶׁזְּכָרִים מִתְבָּרְכִים, אָז מִתְבָּרְכוֹת הַנָּשִׁים. וְאִם תֹּאמַר מִזֶּה שֶׁכָּתוּב ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ׳ (ויקרא טז, ו), שֶׁצָּרִיךְ ׳לְכַפֵּר עָלָיו׳ בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עַל בֵּיתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויברכם ביום ההוא לאמר׳ - רבי יוסי פתח ואמר, ׳יהו"ה זכרנו יברך יברך את בית ישראל וגו'׳ (תהילים קטו, יב). ׳יהו"ה זכרנו יברך׳, אלין גוברין. ׳יברך את בית ישראל׳ - אלין נשין. בגין דדכורין בעיין לאתברכא בקדמיתא, ולבתר נשין, ונשין לא מתברכן אלא מברכתהון דדכורין, דכד דכורין מתברכן כדין נשין מתברכן. ואי תימא מהא, דכתיב, ׳וכפר בעדו ובעד ביתו׳ (ויקרא טז, ו), דבעי לכפרא עליה בקדמיתא, ולבתר על ביתיה, בגין דמתברכא מניה.
התרגום: ׳ויברכם ביום ההוא לאמור׳ - רבי יוסי פתח ואמר, ׳ה' זכרנו יברך יברך את בית ישראל וגו'׳ (תהלים קטו, יב). ׳ה' זכרנו יברך׳ - אלו הגברים. ׳יברך את בית ישראל׳ - אלו הנשים. משום שזכרים צריכים להתברך בתחלה, ואחר כך נשים, ונשים לא מתברכות אלא מברכת הזכרים, שכשזכרים מתברכים, אז מתברכות הנשים. ואם תאמר מזה שכתוב ׳וכפר בעדו ובעד ביתו׳ (ויקרא טז, ו), שצריך ׳לכפר עליו׳ בתחלה ואחר כך על ביתו, משום שמתברכת ממנו.
מן המפרשים
כתם פז: ויברכם ביום ההוא לאמר וכו' מאי ביום ההוא דהא סגי מה דאמר ויברכם ומאי אתא לאשמועינן באמרו שברכם ביום ההוא או בזולתו מהימים ותו כל לאמר כתיב בלא ו"ו והכא כתיב בו"ו ותרין לאמר אמאי אלא רזא איהו וכו' יקשה עוד כי כל מלת לאמר הכתובה…
מהרח"ו: ואי תימא מהא דכתיב וכפר בעדו וגו'. פי' אם תרצה אביא לך ראיה מפסוק ' וכפר בעדו ' וגומ': דףרלד.אדף
הסולם: ויברכם ביום ההוא לאמור: ר' יוסי פתח ואמר, ה' זכרנו יברך יברך את בית ישראל וגו'. שקשה למה כתוב ב' פעמים יברך. ואומר, ה' זכרנו יברך, אלו הם הגברים. יברך את בית ישראל, אלו הן הנשים. כי הזכרים צריכים להתברך מתחילה ואחר כך הנשים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: