שבח יתר על כבוד המשתבח - מגלה את גנותו
ויחי · ׳הללויה הללו עבדי ה׳ - סוד השבח הנסתר והמשכת יהי מלמעלה למטה · מאמר 47 · פיסקה 1 · דף רלב ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי (יצחק) חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, ׳הַלְּלוּ יָהּ הַלְּלוּ עַבְדֵּי ה' הַלְּלוּ אֶת שֵׁם ה'׳ (תהילים קלה, א), הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ, כֵּיוָן דְּאָמַר הַלְּלוּיָה, אַמַּאי ׳הַלְּלוּ עַבְדֵּי ה'׳, וּלְבָתַר ׳הַלְּלוּ אֶת שֵׁם ה'׳. אֶלָּא הָכִי תָּנִינָן, מַאן דִּמְשַׁבַּח (לחדא) לְאַחֲרָא, אִצְטְרִיךְ לְשַׁבָּחָא לֵיהּ כְּפוּם יְקָרֵיהּ, וּכְפוּם יְקָרֵיהּ הָכִי אִצְטְרִיךְ שִׁבְחֵיהּ, וְתָנִינָן מַאן דִּמְשַׁבַּח לְאַחֲרָא, בְּשִׁבְחָא דְּלֵית בֵּיהּ, הוּא גָלֵי (גלותא וסבב) גְנוּתֵיהּ, וְצָבֵי לְגַלָּאָה לֵיהּ. וְעַל דָּא, מַאן דְּעָבִיד הֶסְפֵּדָא עַל בַּר נָשׁ, אִצְטְרִיךְ כְּפוּם יְקָרֵיהּ, וְלָא יַתִּיר. דְּמִגּוֹ שִׁבְחֵיהּ אָתֵי לִגְנוּתֵיהּ, וּבְכֹלָּא שְׁבָחָא אִצְטְרִיךְ כְּפוּם יְקָרֵיהּ.
תרגום
רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח וְאָמַר, הַלְלוּיָהּ ׳הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'׳ (תהלים קיג, א). בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַלְלוּיָהּ, אָז לָמָּה ׳הַלְלוּ עַבְדֵי ה'׳ - וְאַחַר כָּךְ ׳הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'׳? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, מִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת (הָאֶחָד) הָאַחֵר, צָרִיךְ לְשַׁבְּחוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ, וּלְפִי כְבוֹדוֹ כָּךְ צָרִיךְ שִׁבְחוֹ. וְשָׁנִינוּ, מִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הָאַחֵר בְּשֶׁבַח שֶׁאֵין בּוֹ - הוּא מְגַלֶּה (גלוי ומסבב) אֶת גְּנוּתוֹ, וְרוֹצֶה לְגַלּוֹת אוֹתוֹ. וְעַל זֶה מִי שֶׁעוֹשֶׂה הֶפְסֵד עַל בֶּן אָדָם, צָרִיךְ כְּפִי כְבוֹדוֹ וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁמִּתּוֹךְ שִׁבְחוֹ בָּא לִגְנוּתוֹ, וּבְכָל שֶׁבַח צָרִיךְ לְפִי כְבוֹדוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי (יצחק) חזקיה פתח ואמר, ׳הללו יה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'׳ (תהילים קלה, א), האי קרא אית לאסתכלא ביה, כיון דאמר הללויה, אמאי ׳הללו עבדי ה'׳, ולבתר ׳הללו את שם ה'׳. אלא הכי תנינן, מאן דמשבח (לחדא) לאחרא, אצטריך לשבחא ליה כפום יקריה, וכפום יקריה הכי אצטריך שבחיה, ותנינן מאן דמשבח לאחרא, בשבחא דלית ביה, הוא גלי (גלותא וסבב) גנותיה, וצבי לגלאה ליה. ועל דא, מאן דעביד הספדא על בר נש, אצטריך כפום יקריה, ולא יתיר. דמגו שבחיה אתי לגנותיה, ובכלא שבחא אצטריך כפום יקריה.
התרגום: רבי חזקיה פתח ואמר, הללויה ׳הללו עבדי ה' הללו את שם ה'׳ (תהלים קיג, א). בפסוק זה יש להתבונן בו. כיון שאמר הללויה, אז למה ׳הללו עבדי ה'׳ - ואחר כך ׳הללו את שם ה'׳? אלא כך שנינו, מי שמשבח את (האחד) האחר, צריך לשבחו לפי כבודו, ולפי כבודו כך צריך שבחו. ושנינו, מי שמשבח את האחר בשבח שאין בו - הוא מגלה (גלוי ומסבב) את גנותו, ורוצה לגלות אותו. ועל זה מי שעושה הפסד על בן אדם, צריך כפי כבודו ולא יותר, שמתוך שבחו בא לגנותו, ובכל שבח צריך לפי כבודו.
מן המפרשים
הסולם: רבי חזקיה פתח וכו': רח"פ ואמר הללויה הללו עבדי ה ' וגו'. במקרא זה יש להסתכל, כיון שאמר הללויה, למה אומר עוד, הללו עבדי ה', ואחר כך, הללו את שם ה'. ומשיב, אלא כך למדנו, מי שמשבח לאחר, צריך לשבח אותו לפי כבודו, וכפי כבודו צריך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: