יעקב צופה בירבעם ברוח הקודש - סוד צירוף הנחש ברעה
ויחי · ׳ויברך את יוסף׳ - קדימת ברכת המקום, וסוד אלה בעגל ובירבעם · מאמר 36 · פיסקה 8 · דף רכח ע"א
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא יַעֲקֹב לְבָרְכָא לְאִינוּן בְּנֵי יוֹסֵף, חָמָא בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְּזַמִין לְנָפְקָא מֵאֶפְרַיִם ׳יָרָבְעָם בֶּן נְבָט׳. פָּתַח וְאָמַר, מִי אֵלֶּה. מַשְׁמַע (ס"א מאי שנא) דְּאָמַר בַּעֲבוֹדָה דָא דְסִטְרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל׳ (שמות לכ). אֶלָּא רָזָא אִיהוּ, כָּל אִינוּן סִטְרִין דְּהַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא, וּמִסִּטְרָא דְּהַהוּא רוּחַ מְסָאֲבָא הַהוּא חִוְיָא. (שמות רל"ו ע"ב) ׳וְאִית מַאן דְּרָכִיב עֲלֵיהּ, וְכַד מִזְדַּוְוגָן, אִקְרוּן אֵלֶּה׳. וְאִינוּן מִזְדַּמְּנִין בְּעַלְמָא, בְּכָל אִינוּן סִטְרִין דִּלְּהוֹן.
תרגום
וּבֹא רְאֵה, כְּשֶׁרָצָה יַעֲקֹב לְבָרֵךְ אֶת אוֹתָם בְּנֵי יוֹסֵף, רָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם ׳יָרָבְעָם בֶּן נְבָט׳. פָּתַח וְאָמַר מִי אֵלֶּה? מַשְׁמָע (מַה שּׁוֹנֶה) שֶׁאָמַר בַּעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל צַד עֲבוֹדָה זָרָה ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל׳? אֶלָּא סוֹד הוּא, כָּל אוֹתָם הַצְּדָדִים שֶׁל אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָרָע, וּמִצַּד אוֹתָהּ רוּחַ טֻמְאָה אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ, וְיֵשׁ מִי שֶׁרוֹכֵב עָלָיו, וּכְשֶׁמִּזְדַּוְּגִים נִקְרָאִים אֵלֶּה, וְהֵם מִזְדַּמְּנִים בָּעוֹלָם בְּכָל אוֹתָם צְדָדִים שֶׁלָּהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, כד בעא יעקב לברכא לאינון בני יוסף, חמא ברוח קודשא דזמין לנפקא מאפרים ׳ירבעם בן נבט׳. פתח ואמר, מי אלה. משמע (ס"א מאי שנא) דאמר בעבודה דא דסטרא דעבודה זרה ׳אלה אלהיך ישראל׳ (שמות לכ). אלא רזא איהו, כל אינון סטרין דההוא חויא בישא, ומסטרא דההוא רוח מסאבא ההוא חויא. (שמות רל"ו ע"ב) ׳ואית מאן דרכיב עליה, וכד מזדווגן, אקרון אלה׳. ואינון מזדמנין בעלמא, בכל אינון סטרין דלהון.
התרגום: ובא ראה, כשרצה יעקב לברך את אותם בני יוסף, ראה ברוח הקדש שעתיד לצאת מאפרים ׳ירבעם בן נבט׳. פתח ואמר מי אלה? משמע (מה שונה) שאמר בעבודה זו של צד עבודה זרה ׳אלה אלהיך ישראל׳? אלא סוד הוא, כל אותם הצדדים של אותו הנחש הרע, ומצד אותה רוח טמאה אותו הנחש, ויש מי שרוכב עליו, וכשמזדוגים נקראים אלה, והם מזדמנים בעולם בכל אותם צדדים שלהם.
מן המפרשים
אור החמה: דכתיב בבקר יאכל עד וגו' המלכות יאכל ויושפע ראשונה ואח"כ לערב היא מחלקת אל התחתונים. כל אינון סטרין דההוא חויא וגו' ירצה שיש לו מצד הנקבה כמה אלף מיני כחות ממונים על כמה מיני ענייני העולם כדפי' בפ' פקודי והרי טעם למלת אלה לשון…
הסולם: ות"ח כד בעא וכו': ובוא וראה, כשרצה יעקב לברך לבני יוסף,ראה ברוח הקדש, שעתיד לצאת מאפרים, ירבעם בן נבט, פתח ואמר, מי אלה, שאמר אלה אלהיך ישראל כנ"ל אות שס"ו.
אור יקר: כל אינון סטרין דההוא חויא וכו׳, ירצה שיש לו מצד הנקבה כמה אלף מיני כחות ממונים על כמה מיני ענייני העולם כדפי׳ בפ׳ פקודי, והרי טעם למלת אלה לשון רבים, ומפני שיש בו בחינות שאינם טמאות כל בך ויש במציאותם תועלת, לזה אמר כל אינון…