ברכת הבנים היא ברכת האב - פשר מילת את
ויחי · ׳ויברך את יוסף׳ - קדימת ברכת המקום, וסוד אלה בעגל ובירבעם · מאמר 36 · פיסקה 2 · דף רכז ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֶת דַּיְיקָא, כְּתִיב ׳אֶת יוֹסֵף׳, בִּרְכְתָא דִּבְנוֹי הֲוָה, וְכַד אִתְבָּרְכָאן בְּנוֹי, אִיהוּ מִתְבָּרֵךְ. דְּבִרְכְתָא דִּבְנוֹי דְּבַר נָשׁ בִּרְכָתֵיהּ אִיהִי.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, דַּוְקָא אֶת, כָּתוּב ׳אֶת יוֹסֵף׳ (בראשית מח, טו) - הַבְּרָכָה שֶׁל בָּנָיו הָיְתָה, וְכַאֲשֶׁר מִתְבָּרְכִים בָּנָיו, הוּא מִתְבָּרֵךְ. שֶׁבְּרָכָה שֶׁל בָּנָיו שֶׁל אָדָם בִּרְכָתוֹ הִיא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, את דייקא, כתיב ׳את יוסף׳, ברכתא דבנוי הוה, וכד אתברכאן בנוי, איהו מתברך. דברכתא דבנוי דבר נש ברכתיה איהי.
התרגום: אמר רבי יוסי, דוקא את, כתוב ׳את יוסף׳ (בראשית מח, טו) - הברכה של בניו היתה, וכאשר מתברכים בניו, הוא מתברך. שברכה של בניו של אדם ברכתו היא.
מן המפרשים
הסולם: אמר רבי יוסי וכו': אר"י, את הוא בדיוק את יוסף שכתוב, הוא בדיוק, כי את רומז על המלכות, וכתוב את יוסף,שהוא ברכת בניו, כי בניו מנשה ואפרים הם בחינת מלכות הנקראת את. וכשמתברכים בניו הוא מתברך תחילה, ע"כ כתוב ג"כ יוסף, כי בניו של…