ממלכת הזוהר › זוהר › ויחי › מאמר 36: ׳ויברך את יוסף׳ - קדימת ברכת המקום, וסוד אלה בעגל ובירבעם › פיסקה 10 (רכח ע"א)

החטא נתן רשות לצד הטומאה להחריב את המקדש

ויחי · ׳ויברך את יוסף׳ - קדימת ברכת המקום, וסוד אלה בעגל ובירבעם · מאמר 36 · פיסקה 10 · דף רכח ע"א

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳גַּם אֵלֶּה תִּשָּׁכַחְנָה, וְאָנֹכִי רָזָא דְזֹאת, לא אֶשְׁכָּחֵךְ׳ (ישעיהו מט, טו). וּכְתִיב, ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָה׳ (איכה א, טז), דְּהַהוּא חוֹבָא גָּרְמָא לוֹן לְמִבְכֵּי כַּמָּה בְּכִיָּין. דָּבָר אַחֵר ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי׳, מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְאֲתַר דָּא לְשַׁלְּטָאָה עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְחָרָבָא בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּבְגִין דְּאִתְיְיהִיב לוֹן רְשׁוּ לְשַׁלְּטָאָה, (ס"א כתיב, ׳על אלה אני בוכיה׳ (איכה א, טז), רזא דמלה דא סטרא דמסאבא דאתייהיב לון רשו לשלטאה) אֲנִי בּוֹכִיָה, דָּא רוּחַ קוּדְשָׁא דְּאִקְרֵי אֲנִי.

תרגום

וְלָכֵן כָּתוּב ׳גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי׳ (ישעיה מט, טו) - סוֹד שֶׁל זֹאת - לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ - וְכָתוּב ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה׳ (איכה א, טז) - שֶׁאוֹתוֹ הַחֵטְא גָּרַם לָהֶם לִבְכּוֹת כַּמָּה בְכִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי׳ - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְמָקוֹם זֶה לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִשּׁוּם שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לִשְׁלֹט, (כָּתוּב ׳עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה׳ - סוֹד הַדָּבָר זֶה צַד הַטֻּמְאָה שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לִשְׁלֹט) ׳אֲנִי בוֹכִיָּה׳, זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְרֵאת אֲנִי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך כתיב, ׳גם אלה תשכחנה, ואנכי רזא דזאת, לא אשכחך׳ (ישעיהו מט, טו). וכתיב, ׳על אלה אני בוכיה׳ (איכה א, טז), דההוא חובא גרמא לון למבכי כמה בכיין. דבר אחר ׳על אלה אני׳, מאי טעמא. בגין דאתייהיב רשו לאתר דא לשלטאה על ישראל, ולחרבא בי מקדשא, ובגין דאתייהיב לון רשו לשלטאה, (ס"א כתיב, ׳על אלה אני בוכיה׳ (איכה א, טז), רזא דמלה דא סטרא דמסאבא דאתייהיב לון רשו לשלטאה) אני בוכיה, דא רוח קודשא דאקרי אני.

התרגום: ולכן כתוב ׳גם אלה תשכחנה, ואנכי׳ (ישעיה מט, טו) - סוד של זאת - לא אשכחך - וכתוב ׳על אלה אני בוכיה׳ (איכה א, טז) - שאותו החטא גרם להם לבכות כמה בכיות. דבר אחר ׳על אלה אני׳ - מה הטעם? משום שנתנה רשות למקום זה לשלט על ישראל ולהחריב את בית המקדש, ומשום שנתנה להם רשות לשלט, (כתוב ׳על אלה אני בוכיה׳ - סוד הדבר זה צד הטמאה שנתנה להם רשות לשלט) ׳אני בוכיה׳, זו רוח הקדש שנקראת אני.

מן המפרשים

הסולם: ובג"כ כתיב וכו': ומשום זה כתוב, גם אלה תשכחנה, שהם זו"ן דס"א, ו אנכי שה"ס זאת, דהיינו הנוקבא דז"א, לא אשכחך, וכתוב, על אלה אני בוכיה, כי חטא הזה דעגל שנקרא אלה, גרם להם לבכות כמה בכיות, כי בשביל זה נחרב בית המקדש. פירוש אחר,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: